שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה זה בעצם הסדר כובל? מדריך לסערת הגז
    מה החליט הממונה על ההגבלים, למה הוא שינה את עמדתו בנוגע לשותפות הגז הטבעי ומה יקרה עכשיו? שאלות ותשובות

    החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לסגת מההסכם עם השותפות במאגר הגז לוויתן, ולשקול לפרק את השותפות במאגר, הכניסה את משק האנרגיה הישראלי לסערה. מהו הרקע להחלטה, מהי המשמעות שלה ההחלטה ואיך זה ישפיע על המשק ועל הציבור?

     

    כתבות נוספות בנושא

     

    אז על מה כל המהומה?

     

    חברות דלק ונובל אנרג'י שולטות בשדות קידוח הגז הטבעי "תמר" ו"לווייתן" בים התיכון. בעקבות הטענות שלפיהן שתי החברות מחזיקות יחדיו בשני מאגרי הגז המרכזיים של ישראל, תמר ולווייתן (ביחד עם שותפות שונות בכל אחד מהמאגרים), ולאחר כשלונות קידוחי הגז שביצעו קבוצות יזמיות אחרות, התעוררה טענה שהן מנצלות את המונופול שלהן כדי לקבוע מחירים גבוהים למכירת הגז הטבעי למשק הישראלי.

     

    מהו ההסדר שממנו נסוג הממונה על ההגבלים העסקיים?

     

    במקום להכריז עליהן כשותפות להסדר כובל הציע הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, כי השתיים ימכרו את אחזקותיהן בשני מאגרים קטנים יותר שהן שותפות בהן – כריש ותנין – ובכך יאפשרו כניסת שחקן חדש שימכור גז למשק הישראלי בלבד ויתחרה בהם.

     

    מהו בעצם הסדר כובל?

     

    אחד מתפקידיה המרכזיים של הרשות להגבלים הוא לבחון אם הסכמים ושיתופי פעולה בין גופים עסקיים יוצרים או מעלים חשש לפגיעה בתחרות במשק. במקרה הנוכחי הטענה היא שהשותפות בין נובל ודלק לרוחב משק הגז מאפשרת להן – באמצעות הסדר כובל – לפגוע בתחרות הזאת. לטענת הממונה היה עליהן לפנות לפני ביצוע הקידוח לבית הדין להגבלים עסקיים כדי לקבל פטור מהסדר כובל, ומשלא עשו זאת נוצרה בעיה שמצריכה את טיפולו.

     

    מה החליט הממונה?

     

    הממונה גילה החליט לסגת מההסכם ולא להגישו לאישור בית הדין להגבלים עסקיים. הוא "שוקל" להכריז על השותפות כהסדר כובל. לפני קבלת ההחלטה הרשמית, גילה צריך לקיים להן שימוע. אם בתום השימוע הוא לא יהפוך שוב את עמדתו יהיה צורך בהחלטה בנוגע לאופן ביצוע ההפרדה.

     

    מהן האופציות להפרדה והאם זה ריאלי?

     

    אופציה אחת היא להורות לשתי השותפות למכור את חלקן במאגר. השתיים מחזיקות ‭85%-ב‬ ממאגר לווייתן (15%‬ נוספים נמצאים בידי רציו). לפי העסקה שהתגבשה עם ענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד (והתבטלה),‬ שווי המאגר הוערך לפני הגידול האחרון בעתודות בכ‭11-‬ מיליארד דולר. המשמעות היא שיש צורך למצוא משקיע שיהיה מוכן להשקיע יותר ‭9-מ‬ מיליארד דולר לרכישת מאגר במשק, שמוכיח כל העת כי הרגולציה בו אינה יציבה. ברשות להגבלים עסקיים מעריכים שמדובר במאגר אטרקטיבי שיימצאו לו קונים.

    יצחק תשובה ודיוויד גילה (צילום: עומר מרון, ראובן שוורץ, אלברטוס) (צילום: עומר מרון, ראובן שוורץ, אלברטוס)
    יצחק תשובה ודיוויד גילה(צילום: עומר מרון, ראובן שוורץ, אלברטוס)
     

    אופציה אחרת היא להורות להן לפעול כמתחרות בתוך המאגר עצמו, כלומר להפיק את הגז במשותף ולמכור אותו בנפרד תוך תחרות על לקוחות בארץ ובעולם. הטענה היא שהשותפות נהגו כך במכרז בקפריסין למרות שטענו שהדבר לא אפשרי, אבל בכל מקרה זו אופציה שנחשבת כפחות ריאלית. ההחלטה תתקבל אם וכאשר הדבר יגיע לבית הדין להגבלים עסקיים.

     

    מה אמר הממונה בעבר?

     

    במשך חודשים ארוכים הגן הממונה מעל כל במה על תוכניתו להגיע להסדר מוסכם עם נובל ודלק ללא צורך בהליכים משפטיים. הוא עצמו טען את אותן טענות שנשמעות כעת מפי אנשי השותפות. בין היתר צוטט כך באחד הכנסים: "אנחנו מוגבלים במה שאנחנו יכולים לעשות. אם ננסה לעשות משהו עם מאגר לווייתן נמצא עצמנו בבתי משפט 10 שנים, והציבור הישראלי הוא שייפגע מכך. אנחנו פעלנו להוציא את מאגרי כריש ותנין הבינוניים מידיהם של דלק ונובל, ומאגרים אלו יכולים לספק חשמל למשק המקומי להרבה שנים. אין זה בסמכותנו להוציא את דלק ונובל מלווייתן ואנחנו גם לא רוצים לעשות את זה כדי לא לגרום לעליית מחירים כתוצאה מכך‭."‬

     

    אז מה השתנה?

     

    ברשות להגבלים עסקיים טוענים שבשבועות האחרונים התגבש אצלם מידע שההסדר שהוצע לא ייצר תחרות. לפי ההערכות, אחת המסקנות שאליה הגיעו היא שכמויות הגז בתנין ובכריש (‭70-כ‬ מיליארד מ"ק, פי 2 ממה שהיה בים תטיס) לא יאפשרו לייצר תחרות אמיתית לאורך זמן מול כמויות הגז הגדולות בלווייתן (כ‭622-‬ מיליארד מ"ק) ותמר (‭320-כ‬ מיליארד מ"ק) וכי יש בעיה למצוא רוכשים. בשותפות טוענים מנגד שיש 4 מתמודדים רציניים על המאגרים האלה. ברשות סירבו לפרט מהו המידע הזה ועל איזה נתונים הוא מבוסס.

     

    מה יקרה עכשיו?

     

    הממונה עדיין לא קיבל את ההחלטה להכריז על השותפות כפועלות תחת הסדר כובל, וההערכה היא שיחלוף זמן עד שיחליט כיצד לפעול. אם אכן יחליט שמדובר בהסדר כובל יהיה עליו לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים, שם צפויה התמודדות ממושכת בינו לבין החברות. המדינה עלולה למצוא עצמה גם הליך של בוררות בינלאומית מול נובל אנרג'י.

     

    כל התהליך הזה צפוי לעכב לחלוטין את פיתוח מאגר לווייתן ועלול להציב את ישראל מול מחסור בגז טבעי. המחסור עלול לנבוע הן מהמחסור בלווייתן כספק שני בשנת ‭,2018‬ והן מיכולת מוגבלת של מאגר תמר לספק את צרכי המשק. במצב הנוכחי ייתכן שלא יהיה אפשרי לייצא גז מתמר, בהיעדר מכסה מספקת לייצוא לפי מסקנות ועדת צמח (לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל‭‬). נובל ודלק עלולות להשהות את הרחבת הצינור ו/או הצבת קומפרסורים להגברת הזרמת הגז מהמאגר, וגם בשנים ‭2017-2016‬ עלול להיווצר מחסור בשעות השיא.

     

    החלטת הממונה: הטיעונים בעד ונגד

    טיעונים בעד

    שבירת המונופול: ניסיון להכניס שחקנים חדשים לשוק הגז הטבעי

     

    המלחמה בריכוזיות: מניעת מצב שבו גוף אחד שולט בכל ענף האנרגיה הישראלי

     

    הרווח הגדול: מחיר הגז שדורשות השותפות גבוה בהרבה מעלות הפקתו

     

    השיטה: אילו בחר הממונה בדרך של פיקוח מחירים, היו נוצרים עיוותים

     

    טיעונים נגד 

    הזגזוג: איך קרה שבתוך חודש מתהפכת עמדתו של הממונה על ההגבלים?

     

    ההפסדים למדינה: בגלל העיכוב יאבד המשק הכנסות וייתכן מחסור בגז טבעי

     

    הרתיעה: חוסר העקביות בעמדת הרגולטור ירחיק משקיעים פוטנציאליים

     

    התעריפים: הכסף שגובות החברות עבור הגז נמוך ביחס למחירי הגז בעולם

     

    הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    מאגר לוויתן
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    מומלצים