ליכט מזהיר משליטת גורם יחיד במשק הגז
"אין עוד תחום של תשתית חיונית בישראל, בעל השפעה כזו, הנשלט בידי גורם פרטי יחיד", מזהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, "החשש החורג משאלות של מחיר ותחרות, לעבר תחומים של יכולת השפעה על תהליך קבלת ההחלטות במשק". מציע: להקים צוות ייעודי לפיקוח על מאגרי הגז
בצעד חריג, פנה אתמול המשנה ליועץ מהמשפטי לממשלה, אבי ליכט, לשורה של מנכ"לי משרדים ופקידים בכירים בהצעה לשנות את שיטת הפיקוח הממשלתי על מאגרי הגז של מדינת ישראל. "הרגולציה הממשלתית של תחום הגז והנפט מפוזרת בין משרדי ממשלה ורשויות רבות", מציין ליכט במכתבו, שאינו מהווה חוות דעת משפטית אלא רק הצעה ראשונית. "התנהלות התחום הייחודי שלפנינו מעצימה את אחת הבעיות המרכזיות של הרגולציה בישראל - ריבוי רגולטורים שחלקם בעלי סמכויות חופפות ומתנגשות ללא מנגנון הכרעה מסודר".
ישראל וירדן חתמו על הסכם למכירת גז טבעי
המלצות ששינסקי אושרו פה אחד בקבינט
גז טבעי? רק 11 מפעלים מ-2,000 מחוברים
הכנסת אישרה: בתי הזיקוק ופז יוכלו לשווק גז
תשובה מכר לעצמו גז בהנחה וישלם 45 מיליון תמלוגים
ליכט מציין כי אל מול הניסיון הבעייתי שנצבר בפיקוח על מאגרי הגז באמצעות הגופים והשיטות המקובלים לפיקוח על ענפים כלכליים אחרים במשק הישראלי, נצבר ניסיון חיובי עם עבודתן של שתי הוועדות הבין-משרדיות שעסקו בענף – ועדת ששינסקי (לבחינת שיעור התגמולים שישלמו חברות הקידוח למדינה) וועדת צמח (לבחינת שיעור הגז שיותר ליצוא).
ליכט טוען כי עבודתן המוצלחת של הוועדות הוכיחה כי כאשר עובדים בצוות משולב, הכולל נציגים של כל הגורמים הממשלתיים שאמונים על התחום, ניתן לייצר תוך פרק זמן סביר החלטות ברורות ונחרצות בנושאים המורכבים שנוגעים למאגרי הגז. עם זאת, מציין ליכט כי הניסיון הנצבר בוועדות לא נשמר כרגע, מכיוון שהן מפורקות מיד לאחר שהן מגישות את מסקנותיהן הסופיות.
המפקחים: צוות פקידים בכירים
בשל כך, הוא מציע להעביר את כל פעולות הפיקוח על מאגרי הגז מרגולטורים השונים לצוות של פקידים בכירים. בשלב זה, ליכט אינו מציין מיהם הפקידים הבכירים שצריכים להיות חלק מהצוות אך ניתן להניח שביניהם נמצאים נציג אגף התקציבים, נציג משרד האנרגיה, נציג הממונה על ההגבלים העסקים, נציג משרד המשפטים, נציג רשות הגז ונציג רשות החשמל.
ליכט מציע כי הצוות יהיה מוסמך לדון בכל עניין שנוגע לעילות מאגרי הגז ולהביא המלצות לאישורה של הממשלה. אם יתגלו מחלוקות עמוקות בין חברי הצוות, ממליץ ליכט להביאן בפני ועדת שרים לענייני מאגרי הגז שתוקם. "אין כוונתי להטיל דופי באיש מהפועלים בתחום", מציין ליכט, "המטרה היחידה היא לנסות ולהציע דרך פעולה אחרת. דרך פעולה זה מבוססת על ההבנה כי האירוע הרגולטורי העומד בפנינו הוא אירוע חריג שלא ניתן לטיפול בדרך הפעולה הרגילה. הוא גדול מדי, מורכב מדי וההשלכות של אי הצלחה בו ישפיעו על כלל המשק. התנהלות רגילה עלולה לקבע מצב בעייתי בענף".
הסוגיה הראשונה שצריכה להיות מובאת בפני הצוות החדש, טוען המשנה ליועץ המשפטי, היא סוגיית הריכוזיות בתחום, קרי, עובדה שלישראל יש שני מאגרי גז עיקריים - תמר ולוויתן, שנשלטים על ידי קבוצה אחת בלבד של משקיעים - קבוצת דלק ונובל אנרג'י.
"אין עוד תחום של תשתית חיונית בישראל, בעל השפעה כזו, הנשלט בידי גורם פרטי יחיד", אומר ליכט. "כוח השוק שמרכזת הקבוצה מעורר חשש ברמת התחרותיות הענפית וההשלכה שלה על המחיר לצרכנים. אך הבעיה רחבה יותר. לבעיית התחרות הענפית יש להוסיף את החשש מריכוז העוצמה ברמה הכלל-משקית. זהו חשש החורג משאלות של מחיר ותחרות, לעבר תחומים אחרים של יכולת השפעה על תהליך קבלת ההחלטות במשק".
מנגד מציין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "מובן כי לצד סוגיית התחרות וכוח השוק קיימים שיקולים אחרים חשובים לא פחות, כמו פיתוח מאגר לוויתן לשם הגדלת היצע הגז... אולם נדמה כי יש צורך בגוף מרכזי אחד שיאזן בין כל האינטרסים שהחלטתו תחייב את כל הפועלים בתחום".
לפנייה לכתב/ת 
