שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ערבים, תתאחדו
    כולם כבר יודעים שאין שום משמעות למפלגות בגודל 3-2 מנדטים. הן נטולות עוצמה. אחדות פוליטית עשויה לייצר מהפכה של ממש

    בבחירות הקודמות, לפני פחות משנתיים, עמד שיעור המצביעים בקרב המגזר הערבי על 56% בלבד, לעומת 67% באוכלוסייה היהודית. בשני המקרים מדובר על נתונים נמוכים ומדאיגים, אך אחוז ההצבעה במגזר הערבי נמוך ומטריד במיוחד.

     

    אם נחלק את האוכלוסייה הערבית בחתך גס על-פי מעורבות פוליטית, נגלה שחלק בעלי מודעות פוליטית הלוקחים חלק פעיל בבחירות. חלק לא מבוטל אינו מעורב פוליטית וחלק אף אינו מצביע אידיאולוגית.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    רק רציתי להיות רזה / נטלי (שם בדוי)

    מאבדים את יהודי אמריקה / מיכל זילברברג

     

    אחוז ההצבעה הנמוך פוגע משמעותית בייצוג המגזר, ולכן אני רוצה לפנות מכאן לשני מוקדים עיקריים: האחד, המפלגות הערביות המתמודדות לכנסת. האחר, אותם אלו שלא הפנימו עדיין שההשתתפות הפוליטית נותנת להם כוח ויכולת השפעה על חייהם החברתיים והכלכליים, ולא רק הפוליטיים. ואתחיל בהם. סטטיסטית, דווקא אלה שאינם מגלים מעורבות לרוב נמצאים במעגלי העוני, סובלים ממחסור ומבעיות של אבטלה, בריאות לקויה, היעדר ביטחון תזונתי, חינוכי וכלכלי. ולכן, דווקא האוכלוסייה הזאת היא הראשונה שצריכה לצאת להצביע ולדאוג לעצמה.

     

    המגזר הערבי סובל מבעיות רבות ומתמשכות. מעבר לבעיות הלאומיות, הערבים סובלים בעשור האחרון מעלייה תלולה באלימות, משימוש בנשק חם, לקיחת החוק לידיים והתפרעויות רחוב שהביאו למעגל אלימות כואב. הוסיפו לכך את האלימות והמתח הגוברים שבין הציבור היהודי לערבי, שבאים לידי ביטוי בקריאות "מוות לערבים", או גילויי גזענות ובידול כמו "חוק הלאום", וקיבלתם חבית נפץ שזה רק עניין של זמן עד שתתפוצץ.

     

    האם הפתרון הוא לשקוע בייאוש ולהגיד שדבר לא ישתנה? מכאן לא תבוא הישועה. אני פונה לציבור הערבי: אתם רוצים שינוי? אתם רוצים לשפר את מצבכם הכלכלי? להוריד את שיעור האבטלה הגבוה? להוביל לשוויון הזדמנויות? למנף תעסוקת נשים? לשפר את רמת ההשכלה של ילדיכם בבגרות ובאקדמיה? קומו מהכורסה, הצביעו והשפיעו.

     

    יש שיאמרו שההצבעה לא תשנה דבר. הרי האפליה במתן תקציבים לציבור הערבי קיימת מאז קום המדינה - בתחום המוניציפלי, בתשתיות ובפיתוח, בתחבורה, בבריאות ובחינוך. אז האם הפתרון הוא להתעלם ולטמון את הראש בחול? לא ולא. צאו וראו את הקבוצות הפוליטיות שהפכו למוקדי כוח, מציבות לעצמן יעדים ומצליחות להשיג לעצמן ובעצמן תקציבים גדולים ומשמעותיים. זהו המשחק הדמוקרטי ואלו כללי המשחק הפוליטיים. לא השתתפת? הפסדת. אתם רוצים אווירה אחרת? תשתתפו במשחק הפוליטי.

     

    האזרח מהשורה רוצה להצביע, אבל שואל מה ישתנה בבחירות הללו - והוא צודק. המפלגות הערביות כיום אינן לוקחות חלק בקבלת ההחלטות האמיתיות, והן נמנעות מיצירת הסכמים אפילו מחוץ לממשלה. ואני שואל - למה? הנציגים בכנסת צריכים לדאוג לכך שהערבים יזכו לשוויון הזדמנויות, לעזרה בבעיות היומיומיות ולשבירת תקרת הזכוכית.

     

    לכן, אני קורא מכאן למפלגות הערביות לעשות מהפך ולהתאחד. כולם כבר יודעים שאין שום משמעות למפלגות בגודל 3-2 מנדטים. אין להן עוצמה ואין להן כוח, לא בפרלמנט ולא מחוצה לו. הרי האינטרסים החברתיים והכלכליים הפנים-מגזריים משותפים. לכן יש למצוא את הדרך לאחדות גם ברמה הפוליטית, וזאת יכולה להיות הדרך למהפכה של ממש.

     

    מוסא חסדייה, פעיל ציבור ויו"ר משרד הפרסום "סקטורס - אל בוסתאני"

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים