שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החורף הזוגי הגיע: איך מבשרים על פרידה?

    תחושת הבדידות ואי הנחת עולה וגואה בנו. שאלות על המשך החיים ביחד או לחוד מציפות אותנו, ואנחנו עסוקים בחישובים של כסף, דאגה לילדים ורגשות אשם. ברור לנו, שבתוך הנישואין האלה אנחנו לבד ואנו מואסים בתחושה הזו, אך אין לנו מושג איך לבשר לפרטנרים שלנו שהגיע הזמן לעצור

    "הבדידות בשניים, כשישנים לידך ואתה ער, גרועה מכל בדידות", כתב המשורר דויד אבידן ודיבר על הרגע הזה בו אנחנו אולי נשואים, אך תחושת הבדידות ואי הנחת עולה וגואה בנו. שאלות על המשך החיים ביחד או לחוד מציפות אותנו. אנחנו עסוקים בחישובים של כסף, דאגה לילדים ורגשות אשם. איך יגיבו הילדים, המשפחה הקרובה, החברים ובעבודה. ברור לנו, שבתוך הנישואין האלה אנחנו לבד ואנו מואסים בתחושה הזו. ברגע מסוים מתחוור לנו שהבחירה נעשתה, וזוהי בחירה בחיים ללא בן או בת הזוג שאתו חיינו עד כה.

     

    בן או בת הזוג, שישנים עמנו באותה מיטה קמים בבוקר ואינם יודעים דבר מכל זה. יתכן וגם הם אינם שבעי רצון מהנישואין, אבל הם עדיין שם. הנישואים מספקים להם תחושת שייכות וביטחון, משהו שכל אחד מאתנו זקוק לו.

     

    משום שאי אפשר לסיים את הנישואין בלי להודיע על כך, כל העסק הזה מפחיד. כל כך מפחיד, עד כדי כך שאנחנו עלולים להתעכב עם השיחה הזו ימים, שבועות, ולפעמים אף חודשים ושנים. בזמן הזה אנחנו לא נמצאים באמת בתוך הנישואין, אבל הפחד משתק אותנו.

    אין פרידות קלות (shutterstock) (shutterstock)
    אין פרידות קלות(shutterstock)

     

    מה מפחיד אותם?

    הרבה דברים מפחידים חבויים בהודעה על ההחלטה להביא נישואין אל קיצם. התרבות שלנו עדיין רואה בגירושין כישלון, והדבר אפילו מקבל ביטוי בשפה המדוברת – "כישלון הנישואין", "נישואין שהתפרקו" (ויש המגדילים ואומרים "משפחה מפורקת"). ההחלטה להתגרש היא הודאה פומבית בכישלון במשימת חיים תרבותית – הקמת זוגיות ומשפחה. ומי מאתנו רוצה להודות בכישלון?!

     

    תגובת בן הזוג, זה שרואה בנישואין מקור לתחושת שייכות וביטחון, מפחידה במיוחד. הוא עומד לגלות שכבר אינו הנבחר, אינו האהוב, וזוהי פגיעה קשה מנשוא בתחושת העצמי. בן זוג פגוע עלול לגלות תסמיני מחלה או דיכאון, עלול לנקוט בהליכים משפטיים ועלול להכפיש את המחליט ברבים, רק על עצם ההחלטה.

     

    אין זמן טוב להודיע על פרידה

    החלטה על פרידה מלווה לעיתים בתחושת אי ודאות לגבי האופן בו יתנהלו החיים לאחר הפרידה, דבר מפחיד לכשעצמו. בשל הפחד מתגובת בן הזוג ותחושת אי-הודאות, קיימת נטייה לדחות את ההודעה על הפרידה. מחר בבוקר, אחרי יום ההולדת של הילד, צריך למצוא זמן של רצון טוב... העניין הוא, שאף פעם אין זמן טוב להודיע על פרידה, הודעה כזו מגיעה תמיד בעיתוי רע. אך כמו שאמר פאולו קואלו: "אם אתה אמיץ דייך לומר שלום, החיים יתגמלו אותך בהיכרות חדשה". כאשר הפרידה תתבצע באומץ, בכנות, בחמלה וביושר, בני הזוג יוכלו להניח את משקעי האכזבות של הנישואים מאחוריהם, לזכור גם את הרגעים הטובים ביחד, ויתפנו להשקיע בבניית החיים, כל אחד לעצמו.

      

    רגע לפני ההודעה כדאי להיפרד מהפנטזיה שנזכה להערכה על הכנות ואומץ הלב, או שתגובת הצד השני תהיה מקבלת ומכילה. זה הרגע לאסוף את תעצומות הנפש, להבין שאנחנו עומדים לאכזב את בן או בת הזוג שלנו, לקבל את האחריות לפגיעה, לחמול על בן הזוג שעומד בפני פגיעה ולא לצפות לאמפטיה.

    אל תגיד מילה נוספת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אל תגיד מילה נוספת(צילום: shutterstock)

     

    מסלול המעבר מנישואין לגירושין

    במקום הזה, מומלץ לקחת את בן או בת הזוג במסלול של מעבר מנישואים להליכי פרידה, במקצב שיוכלו לעמוד בו, שלא ייכשלו וייפלו בדרך. אם יבקשו לקחת פסק זמן, לחשוב קצת, לעכל את הבשורה, אולי ללכת לטיפול זוגי, הם זכאים לסובלנות ואהדה כלפי בקשות כאלה. כל אחד מבני הזוג זכאי שרצונו יכובד על ידי בן הזוג האחר, גם לקראת פרידה. חשוב לזכור שכבוד הדדי, שנשמר גם בזמן פרידה, יקצר את ההליכים.

     

    חלק מהמצבים שמביאים בני זוג לטיפול זוגי קשורים להחלטה על פרידה. במצב האחד בני הזוג חווים אי נוחות בנישואים, קושי בתקשורת, באינטימיות, מחלוקות וויכוחים או התרחקות משמעותית ואז אחד מבני הזוג מציע ללכת לטיפול זוגי. בחלק מהמקרים, במהלך הטיפול הזוגי, מבשילה ההחלטה על פרידה אצל אחד מבני הזוג והוא מביע את רצונו להיפרד. זוהי סביבה נוחה יחסית להודעה כזו, משום שבחדר נמצא גם המטפל שיוכל לעזור לבני הזוג, הן בהעברת המסר על פרידה, והן בקבלת המסר הזה.

     

    במקרים מסוימים האדם שיזם את הפרידה מתקשה להודיע על החלטתו, אולם מתרחק בפועל והיחסים מגיעים למצב שבו בן הזוג האחר מציע ללכת לטיפול. במקרים כאלה, לא פעם, מצהיר היוזם, בפני המטפל, על רצונו להיפרד, ומשתמש בטיפול לסלילת הדרך לפרידה. במקרים אחרים נוספים, כשהאדם הודיע על רצונו להיפרד, מבקש בן הזוג "להציל" את היחסים וללכת לטיפול זוגי. זו יכולה להיות דרך שתקל עליו לקבל את הבשורה, ולהבין שלצד האובדן, ניתנת לו הזדמנות חדשה.

     

    קיימת, כמובן, הדרך האחרת – לא להודיע, בגלל הפחד. זהו השלב שבו הנישואים הופכים לסוג של כלא למי שרוצה להיפרד. מי שמקריב את החופש שלו, מרגיש קורבן. וממש לא נעים לחיות עם קורבן. הוא כועס, מסתגר, ומרגיש שהחיים חולפים לידו.

     

    במקרה הטוב, התנהגות כזו תוביל את בני הזוג לטיפול זוגי. במקרה הרע, כשתפרוץ מריבה (וברור שזו תגיע מתישהו), תוטח בפני בן הזוג האחר ההודעה על הפרידה, ללא הכנה, ללא חמלה ובאופן בלתי נשלט. הפגיעה שנגרמת כתוצאה מהודעה בדרך כזו היא בעלת השפעה קריטית על האופן שבו תתבצע הפרידה, לאחר מכן, ועל עוצמת המחלוקות.

     

    כך או כך, ההחלטה להיפרד ולסיים היחסים איננה החלטה פשוטה. לא קל לבשר אותה ולא קל לעכל אותה. אם מעבירים את המסר על הפרידה מתוך הבנה ששלב ההודעה הוא רע הכרחי, ואם מוכנים לעמוד בסערה שתפרוץ, גם שלב זה יסתיים, ואפשר יהיה לעבור לשלב המורכב של פירוק החבילה והיציאה לדרך חדשה.

     

     

     

    הכותבת הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה, בעלת הכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי, ועוסקת במשך שנים כעו"ד בתחום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ואולי פשוט מעולם לא התאמנו?
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים