שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פטנט יפני לחיזוק הכלכלה: חדשנות ישראלית
    כמה ימים בלבד לאחר בחירתו המחודשת לתפקיד, הודיע ראש ממשלת יפן על כוונתו לבקר בישראל. המטרה: לאמץ את החדשנות הישראלית בניסיון ללמד את היפנים לחשוב מחוץ לקופסה, וכן לנסות לחמם את היחסים העסקיים בין שתי המדינות. כך הוא יעשה את זה

    גבות רבות הורמו בטוקיו לאחרונה כאשר הודיע ראש הממשלה שינזו אבה על תוכניתו לבקר בישראל, ימים ספורים בלבד לאחר שזכה בבחירות ונבחר שוב לתפקיד. ביפן השמרנית והזהירה שוקלים צעדים כאלה במתינות ולאורך זמן לפני שמגבשים ומפרסמים אותם.

     

    כתבות נוספות של טל רשף  בערוץ הכלכלה בעולם :

    כסף ושחיתות: הרנסנס של הכדורגל באסיה

    לא צריך לחשוש מהכינור הסיני הגדול / דעה

    המהומות בתאילנד מערערות את כלכלתה

     

    זאת לא החריגה היחידה של אבה מהמקובל. הוא מוביל קו מהפכני בכלכלת יפן מאז שהחל בכהונתו, ומה שמשמעותי לנו כאן עוד יותר - הוא מבצע מהפך ביחסי ישראל ויפן, בעיקר במה שנוגע לתחום הכלכלי עסקי. זה גם מה שעומד מאחורי הביקור שלו שמתחיל בימים אלה.

     

    שיטתו זכתה לכינוי "אבנומיקס", מלשון אבה ואקונומיקס, והיו מי שכינו אותה "הניסוי הכלכלי הגדול ביותר בעולם". אבה מנסה להתניע מחדש את הכלכלה ולהוציא את מדינתו מדריכה במקום הנמשכת מזה יותר שני עשורים. המדינה, שדהרה כלכלית לאורך שנות ה-60' וה-70', הגיעה בסוף שנות ה-80' לסטגנציה. רוח הסמוראי שהצמיחה את ימהה, הונדה וסוני דעכה, השגשוג והמשכורות הגבוהות הביאו את יפן אל תקרת זכוכית, העלויות הגבוהות הוציאו את קווי היצור אל סין, היעדר היוזמה נתנה את היתרון בידי הקוריאנים ואחרים כמותם, ויפן שקעה בדכדוך כלכלי.

     

    תקרת הזכוכית הזאת מאיימת על העתיד של המדינות המתפתחות הבאות, ובראשן סין העוקבת אחרי מאמציו של אבה. הניסיון לצאת מהבוץ כולל בין היתר הזרמת כסף אל השוק על מנת להגביר את הצריכה ואיתה את הפעילות, שינויים מבניים שיאפשרו הורדת מחסומים ושילוב מגזרים נוספים במעגל הפעילות. זה כולל גם את המאמצים שהוקעו בקבלת האירוח של האולימפיאדה, וגם את מה שמשמעותי לנו יותר מהכל - החדשנות, שעומדת מאחורי הלהיטות של ראש ממשלת יפן להגיע הנה.

    מסחר בבורסת טוקיו. התחרות מאלצת את היפנים ללמוד לחשוב מחוץ לקופסה (ארכיון) (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מסחר בבורסת טוקיו. התחרות מאלצת את היפנים ללמוד לחשוב מחוץ לקופסה (ארכיון)(צילום: AFP)

    היפנים מנסים לחשוב מחוץ לקופסה

    יפן הפכה לענק האסיאתי המתעורר הראשון לאחר מלחמת העולם ה-2, והחלה להתרחב אל שוקי העולם ולהציע יצור המוני לפני שחשבו על כך בכל מדינה אחרת סביבה. היא זאת אשר נתנה את הדוגמה לסינגפור, לקוריאה וכמובן לסין. באותם ימים היה קל יחסית להצליח במרחב האסיאתי בלי מתחרים מקומיים, אך היום המצב שונה - השוק מרובה במתחרים, והשכנות שלה מאתגרות אותה, גוזלות ממנה תחומי יצור ושווקים ומאיימות להוריד אותה נמוך עוד יותר. בשוק של תחרות רבה ניתן להצליח על ידי הורדת מחירים, וזה לא אפשרי ליפן היקרה, או לחילופין להציע את מה שלמתחרים עדיין אין, ולשם כך יש צורך בחדשנות.

     

    יפן מנסה מזה מספר שנים ליצור את החדשנות הזאת. היא החדירה לבתי הספר לימודים מעודדי חשיבה עצמאית ויוזמה ועודדה הקמת חברות סטרט-אפ ביפן, אך בינתיים התוצאות מתעכבות. היפני השואב מתרבות הזן קפדן וחששן מטבעו, ונוטה ללכת על בטוח ולהימנע מנטילת סיכונים. חשיבה מחוץ לקופסה היא כמעט ומנוגדת לטבע שלו. אבה מגיע הנה על מנת להביא ליפן המצאות ופיתוחים פרי מוחם הקודח של היזמים והמהנדסים הישראלים - פיתוחים אשר, כך הוא מקווה, יתנו שוב את היתרון בידי החברות היפניות.

     

    הקשרים בין ישראל ליפן היו עד כה רדומים משהו. למרות פעילות ערה של חברות טכנולוגיה דוגמת אורבוטק, צ'ק פוינט ואמדוקס, ולמרות כניסה של כמה חברות ישראליות המייצרות מוצרי איכות בתחומי איכות החיים לצד מרכזי פיתוח יפניים ראשונים בישראל - ההיקף של הסחר נמדד במיליארדים בודדים של דולר, הרבה פחות מהפוטנציאל ומהיקף שיתוף הפעולה עם סין. אפילו בהיקף זה מתקיימת ירידה בשנים האחרונות, כאשר על פי נתוני מכון היצוא הגיע היקף הסחר עם יפן ב-2013 לשפל של פחות משני מיליארדי דולר.

     

    הסיבות לכך שונות. ביפן, שידעה ממשל צבאי אמריקאי, יש תחושות לא נוחות מהידיעות המגיעות אודות השליטה הישראלית באוכלוסיה פלשתינאית. החרם הערבי היווה מחסום לאורך שנים בשל התלות של יפן בנפט ערבי, ואל כל אלה נוסף קושי בדמות חוסר ההיכרות של חברות ומנהלים רבים בישראל עם התרבות העסקית והחשיבה העסקית היפנית. היפנים החששנים, כפי שתיארנו, המסתמכים על היררכיה, על טקסיות ועל מילוי הנחיות מלמעלה נרתעים מהתנהלות ישראלית בוטה שלא עושה התאמות למציאות העסקית היפנית, ויש לכך לא פעם תוצאות בעייתיות בניסיונות לבצע פיתוח עסקי ביפן.

     

    היום האקלים בין המדינות בשל לשיפור. החרם הערבי כבר לא משחק תפקיד, ההתגייסות של ישראל לטובת נפגעי הצונאמי הגבירה את האהדה אליה, ונראה שאבה נחוש לקדם הידוק של הקשרים הכלכליים בין המדינות. הוא לא עורך כאן ביקור נימוסים כלל וכלל. תוכנית הביקור שלו עמוסה, והוא מביא איתו משלחת של לא פחות מ-50 מנהלים בכירים בחברות יפניות - בעיקר חברות טכנולוגיה, לצד שרים ומנהלי ביניים ממשלתיים. הוא יחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה ויבקר במרכזי פיתוח של חברות מובילות, וינסה לחזור אל יפן עם שיתופי פעולה והחדרת טכנולוגיות מחברות ישראליות שיוסיפו חמצן לתוכנית הכלכלית שלו - ולמה לא, גם כמה מצלצלים לקופות של חברות טכנולוגיה ישראליות.

     

    הכותב הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים ביפן , ומחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים