למרות שיתוק המוחין - שרון התגייס לצה"ל: "אני בחלום"
שניות של מחסור בחמצן למוח בזמן הלידה גרמו לשרון חמדי, כיום בן 22, לשיתוק מוחין. למרות הנכות הוא לא ויתר - והתנדב לשירות בצה"ל. כיום הוא משרת רחוק מהבית, באוגדת עזה, ונהנה מכל רגע. "אני מאושר להיות עצמאי, ומתכוון לחתום קבע", הוא אומר
אין דבר העומד בפני הרצון זו לא עוד קלישאה: שרון חמדי סובל משיתוק מוחין ונכות מיום לידתו. אולם חרף הקשיים הבריאותיים עמם הוא מתמודד מדי יום, הוא לא ויתר ונלחם כדי להתגייס בצה"ל. בחודשים האחרונים הוא משרת ביחידה קרבית, ולדבריו הוא "נהנה מכל רגע".
התרופות להפטיטיס C שנכנסו לסל - לא נרשמו בארץ
"אני לא אשכח את הרגע הזה", הוא מספר. "בשבילי החיול היה נקודת ניצחון. לעלות על מדים, לשרת את המדינה - עבורי זה שיא ההתרגשות. להרגיש, ולו לרגע, ממש כמו כולם".
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
חמדי בן ה-22, תושב ירושלים, סבל בלידתו ממחסור בהגעת חמצן למוח. כתוצאה מכך הוא לקה בשיתוק מוחין, אשר גרם לו לנכות. הוא התמודד כל חייו עם קשיי מוטוריקה, בעיות שיווי משקל ובעיה בחוסר התפתחות מיתרי הקול. בילדותו למד בבית ספר יסודי מיוחד, ובתיכון בכיתה מיוחדת, אך היה מוקף בחברים וניסה שלא לתת למגבלות הנכות להשפיע על חייו.
עוד חדשות בריאות:
טרגדיה באשקלון: פעוט בלע כדור של אביו – ומת
הגידול אובחן בבדיקה, אבל החולה לא עודכנה - ומתה
התרופות להפטיטיס C שנכנסו לסל - לא נרשמו בארץ
שרון חמדי. לא לחוץ בית(צילום: דובר צה"ל)
"החיול עבורי היה ניצחון"
חמדי מספר כי תמיד אהב את עולם המחשבים. "תמיד אהבתי להיות מאחורי המקלדת. מאז שאני זוכר את עצמי אני מול מחשב, וחשבתי שאין שום מניעה שלא אמשיך לתרום מהיכולת הזו שלי בשירות הצבאי", הוא אומר.
כשהיה בן 18 הגיע לבקו"ם וביקש להתנדב לצה"ל. בזכות פרופיל מיוחד שנקבע לפני כחמש שנים, המאפשר גם לבעלי מוגבלויות להתנדב לשירות צבאי, חמדי התקבל לשורות הצבא וחוייל לפני כשנתיים, כשהוא בן 20.
לא מתלונן
'תפסיקו לרחם על עצמכם' - יאיר שריקי, נכה ולא מתלונן
מור אלזון
הוא נולד פג ומשום שלא היה מפותח מספיק לא הגיעה זרימת חמצן למרכז התנועה במוח והוא נותר משותק, אבל זה לא עצר אותו לרגע. יאיר שריקי - זמר, אמן, יוצר ולוקה בשיתוק מוחין - חושב שזה בסדר גמור להתלונן על כמה שרע לנו, אבל רק בשביל לגלות את האופטימיות בחיים
חמדי שובץ בבסיס אוגדת עזה כטכנאי מחשבים, ומאז הוא ממשיך לשרת רחוק מהבית. "אני לא לחוץ בית", הוא אומר. "זה כיף להרגיש עצמאי, להיות בחדר עם עוד חברים, להרגיש את האווירה הצבאית, ולהתמודד עם חיי היום יום, לא תחת הסינר של אמא".
החיילים מקבלים את שרון באהבה, כאחד החיילים: "הם דואגים לי שלא ארגיש שום קיפוח או יחס מיוחד", הוא אומר, "אני מרגיש שווה כמו כולם. נשאר בבסיס כמו כולם, ועושה את המקסימום שאני יכול ושהצבא מאפשר לי. זה כבוד גדול בשבילי להיות חייל, ולחוש שווה, ככל האדם".
לאחרונה הועלה חמדי לדרגת סמל, ולמרות השחרור הקרב, הוא מתכוון להישאר על מדים עוד זמן רב. "המפקדים שלי יודעים שאני רוצה לחתום קבע ואני מקווה שיאפשרו לי את זה", הוא אומר. "הגשמתי חלום לשרת בצבא. אני מרגיש בחלום, ופשוט לא רוצה שזה ייגמר".
מומלצים
