שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שבוע הכפילים: הדייט שלך אינו הפייסבוק שלו

    בשבוע בו כולם הפכו לבראד פיט ואנג'לינה, נועה בנוש התפנתה לתהות עד כמה באמת ניתן להכיר אדם מתוך חיטוט בפרופיל שלו ברשת? האם אנחנו באמת זוכים להכיר את האדם שמולנו או שמא אנחנו בסך הכל נחשפים לכפיל הדיגיטלי שלו?

    פגשתם בחור או בחורה שמוצאים חן בעיניכם. אולי כבר פלירטטתם זה עם זה או אפילו קבעתם לצאת לדייט. מה הדבר הראשון שתעשו, רגע אחרי שתשלחו וואטסאפ נרגש לחברה הטובה כדי לעדכן אותה? אם אתם דומים ל-71% מהאוכלוסייה (על פי מחקר שבדק 2000 אמריקאים) מיד תחפשו ברשת פרטים על הדייט העתידי שלכם.

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet - כתבו לנו בטוויטר

     

    גוגל, פייסבוק, לינקדאין, אינסטגרם או טוויטר - כל הדרכים כשרות בשביל לדלות פרטי מידע על עלם או עלמת החן שלכם ולוודא שהם לא נוהגים לחטוף ולבתר אנשים כתחביב, או גרוע מכך – שיש להם אישה וילד. אבל כמה באמת ניתן להכיר בן אדם מתוך חיטוט בפרופיל שלו ברשת? לכאורה, הרשת מזמנת לנו אפשרות להכרות עם אדם שעוד לא הכרנו. דרך תמונות בהן הוא מצולם עם חברים או משפחה או דרך סטטוסים אישיים שפרסם, נוצרת אצלנו תחושה של הכרות אינטימית. אך האם אנחנו באמת זוכים להכיר את האדם שמולנו או שמא אנחנו בסך הכל נחשפים לכפיל הדיגיטלי שלו?

     

    אתה לא הפרסונה הדיגיטלית שלך (צילום : abelstock) (צילום : abelstock)
    אתה לא הפרסונה הדיגיטלית שלך(צילום : abelstock)

     

    עכשיו בערוץ יחסים:

    האם אקדמאים נוטים לקנא יותר בגלל פייסבוק?

    "אנחנו נפרדים", כתבה בפייסבוק. "הוא לא בשל לילד"

      

    נכון, התמונות האלה נראות ממש כמוהו והסטטוסים מנוסחים בשפה שלו, אך יד עורך נעלמה שזורה בבחירת החומרים, בעריכתם ובהצגתם. ברוכים הבאים לעידן הכפילים הדיגיטלים, עידן ייצוג האני דרך הרשת. לא שיש משהו רע בייצוגים - למעשה אנו עושים בהם שימוש יומיומי דרך השפה. אבל כדאי שנבין שתחושת האינטימיות שהם מעוררים בנו עשויה להיות מטעה.

     

    השבוע בו בראד ואנג'לינה השתלטו לי על הפיד

    בטח כבר יצא לכם, פעם אחת או יותר, להיכנס לפרופיל האישי שלכם ולגלול מטה כדי לראות איך אתם נראים בעיני האדם האקראי שנכנס לכם לפרופיל. לבדוק אם אריזת המותג שלכם נוצצת ומזמינה, ובמידה ולא – למחוק פוסטים שפוגמים בה (אני ממש מקווה שגם אתם עושים את זה, אחרת אני אצא ממש מוזרה). חלק בלתי מבוטל מהזמן שלנו מוקדש להצגה עצמית. הרשתות החבריות מאפשרות לנו להמציא את עצמנו מחדש. להעלות תכנים שגורמים לנו להיראות יפים, חכמים, אהובים, רגישים או מומחים בנושאים מסוימים, ולהסתיר את אלה שלא.

     

    אם יש לכם זוגיות, תעלו תמונות משותפים ותרשמו זה לזה תופיני אהבה על הוול, ושימותו הקנאים. אם אין לכם, תעלו תמונות עם חברים ותעשו כמה שיותר צ'ק-אינים שיראו שאתם מעניינים ומגניבים (ולא, צ'ק-אינים מקופת חולים או מהתור לדואר לא נחשבים). מבחן הפופולאריות שפשט את הרגל לאחר התיכון חזר ובגדול, בהבדל אחד - בעידן הכפילים הדיגיטליים אתה לא צריך להיות פופולארי. מספיק ליצור מראית עין של פופולארי כדי להיות כזה.

     

    ואז הגיע שבוע הדופלגנגר. למי שתהה איך קרה שבראד פיט ואנג'לינה ג'ולי התפנו מעיסוקיהם כדי להיות חברים שלו בפייסבוק, ולא אנג'לינה ג'ולי אחת אלא עשר אנג'לינות ג'וליות, הרי שהגיע השבוע בו מחליפים את תמונת הפרופיל לתמונה של כפיל. ולמה דווקא אנג'לינות ג'וליות, רצוי בצעירותן, יפות ונוצצות על השטיח האדום? ובכן, זה מה שקורה כשנותנים לכפיל דיגיטלי לבחור כפיל.

     

    פתאום כולם רוצים להיות בראד ואנג'לינה (צילום: Imagebank - Gettyimages) (צילום: Imagebank - Gettyimages)
    פתאום כולם רוצים להיות בראד ואנג'לינה(צילום: Imagebank - Gettyimages)

     

    שבוע הדופלגנגר הוא בסך הכל הקצנה של מה שאנחנו עושים בלאו הכי – מייצגים את עצמנו באמצעות דמות שאינה חייבת להיות זהה למי שאנחנו באמת. הדמות הזאת שאנו מייצרים היא יפה יותר, חכמה יותר או מקובלת יותר. אם כך, רק הגיוני שהכפילה של הדמות הוירטואלית תהיה אפילו מוצלחת יותר ממנה. היא לא תהיה רק יפה, חכמה או מקובלת. היא תהיה סלב.

     

    שבוע הדופלגנגר שם לנו מראה מול הפנים – לא, הוא לא משקף את האופן שבו אתם נראים, סליחה, אבל אתם לא כאלה יפים. הוא ממחיש לנו הבדלים תרבותיים בין גברים ונשים. מרבית הנשים בוחרות בשחקנית או בזמרת ככפילה. חלקן מרהיבות עוז ובוחרות בדוגמנית על. והתגובות לא מאחרות להגיע. "את הרבה יותר יפה ממנה!". מסתבר שלשקר אין רגליים וגם לא חוש ראיה.

     

       <<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>

     

    עידן התדמית

    בחירות ה(א)נשים בכפיל מלמדות אותנו שלא זאת בלבד שאנחנו מנסים לייצר תדמית מוצלחת יותר ממי שאנחנו, הרי שהצלחה נמדדת במידה רבה ביותר במראה חיצוני, תופעה המאפיינת נשים בעיקר. בעולם בו נשים נמדדות בראש ובראשונה על פי מראן החיצוני, בו הן מוקפות בייצוגים של יופי ובניסיונות למשטר כל מה שחורג מהאידיאל (כמו תמונת הדוגמניות האוסטרליות שהוסרה השבוע ע"י אינסטגרם משום ששיער ערוותן הציץ משולי בגד הים. שיער גוף! על אישה!), לא פלא שאם ניתן להן לשבוע אחד להיות מישהי אחרת, הן יבחרו להיות מישהי שקיבלה אישור על יופייה.

     

    עבור גברים, הלחץ להראות כמו אידיאל היופי פחות בהרבה. עליהם מופעלים לחצים אחרים, והצלחה עבורם נמדדת דרך משתנים תעסוקתיים או מעמדיים, כך שליופיו של הכפיל אין את אותו המשקל בהחלטה לבחור בו כמייצג אותם. עם זאת, למרות שהדימוי העצמי שלהם אינו נשען רק או בעיקר על צורה חיצונית, רואים בשנים האחרונות יותר ויותר בראד פיטים.

     

     

    שבוע הדופלגנגר גם יצר, לפחות אצלי בפיד, סערה בכוס מים, כאשר שתי אושיות רשת גילו שהן דומות זו לזו כמו שתי טיפות מים. כאשר התגלה ששתיהן בחרו באותו התמונה כדימוי שישקף את אישיותן, רתחה האחת על השניה, ביקשה שתחליף את התמונה ומשנענתה בסירוב הטיחה בה את העלבון "תיהני להיות אחת מאלף". נראה שעצם הבחירה בכפיל, בדומה לבחירה אלו תמונות להעלות ואלו סטטוסים לכתוב, מעוררת באנשים, באופן כה אירוני, תחושה של מקוריות ודרך לבדל את עצמם מאנשים אחרים.

     

    כן, בעולם של כפילות דיגיטלית, הייחודיות שלנו נקבעת לא על פי מי שאנחנו, אלא על פי מי שאנחנו רוצים להיות ולמי אנו רוצים להידמות. התדמית שאנו מייצרים, הגם שנראה כאילו היא מיועדת ליצירת רושם בקרב אנשים אחרים, נועדה בראש ובראשונה לייצר את הדימוי העצמי שלנו, הגם שמבלי קהל לא תהיה לו זכות קיום.

     

    ניתן להסיק מהדברים כי אין טעם לחפור בפרופיל של הדייט הפוטנציאלי כדי ללמוד מיהו באמת, שכן ההתבוננות הזאת תלמד אותנו רק איזו תדמית הוא מעוניין לייצר או להציג. אולם בעולם שבו מי שאתה רוצה להיות מגדיר את מי שאתה, הללו הם היינו הך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום : abelstock
    הוא לא מה שהוא מנסה להראות בעולם הווירטואלי
    צילום : abelstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים