בוטל אישום על עבירת מס: 'המדינה מתעמרת'

בעלי חברה הואשם בקבלת חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים, אולם ההליך התארך בגלל רשלנות של רשות המסים. בית המשפט שם לכך סוף

עו"ד גדעון קוסטאפורסם: 12.02.15 , 22:27

בית משפט השלום בכפר סבא הורה לאחרונה על ביטולו של כתב אישום פלילי בגין עבירות מס, בנימוק שרשות המסים טרטרה את הנאשם שלא לצורך. מדובר באילן אסולין, בעלי החברה "ד.ס.ד.ס מתכת 2005", והפרשה עסקה בחשבוניות פיקטיביות בגובה 3 מיליון שקל וניכוי מס בגובה 495 אלף שקל שלא כדין. השופט מיכאל קרשן כתב בהחלטתו כי "נוצר הרושם כי המדינה פשוט מתעמרת בפרט העומד לדין".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את כתב האישום נגד אסולין והחברה שבבעלותו הגישה רשות המסים במאי 2011 – כחמש שנים לאחר שחקירת החברה הסתיימה. על פי האישום, בספטמבר ואוקטובר 2005 קיבלו הנאשמים חשבוניות מס בגובה 3 מיליון שקל על שם עסקים שכלל לא ערכו עמם עסקאות, וניכו מהם מס של 495 אלף שקל.

תיקון

הורשע בגין 'תחושה לא מנומקת' וזכה בערעור

מערכת PsakDin

בעל חברת אבטחה נידון ל-8 חודשים בכלא בגלל עבירות מע"מ. הערעור הביא לפסיקה חריגה של המחוזי: הקביעה של השלום לא הייתה מנומקת

הורשע בגין 'תחושה לא מנומקת' וזכה בערעור

במסגרת דיון ההוכחות הראשון שהתקיים ביולי 2013 הייתה בעיה לחקור את העד המרכזי של התביעה, כי באותו שלב רשות המסים לא החליטה אם היא מתכוונת להעמיד גם אותו לדין. מדובר באדם שלטענת הרשות הוציא את החשבוניות הפיקטיביות בשיתוף פעולה עם הנאשם.

הדיון הזה, כמו גם כמה דיונים שנקבעו אחריו, נדחה מטעמים שונים שהציגה רשות מסים. יתרה מזו, הרשות לא העבירה לסנגורית את כל חומרי החקירה גם אחרי שבית המשפט התערב והורה לה לעשות כן.

נעשה ניסיון גם להעביר את התיק להליך גישור, אך הגישור לא צלח ולכן הצדדים התייצבו במהלך החודש האחרון לדיון נוסף בפני השופט. אלא שהסנגורית טענה שגם כעת – כשנה וחצי אחרי הבקשה הראשונה – טרם הועברו אליה מלוא חומרי החקירה. היא חזרה על דרישתה לבטל את כתב האישום מטעמי "הגנה מן הצדק".

פגיעה בצדק וההגינות

השופט קרשן קיבל את בקשת הסנגורית וציין שההליך לקה בכמה פגמים משמעותיים. הראשון הוא המחדל המתמשך במסירת חומרי החקירה, ללא הסבר ענייני, שהביא לבזבוז זמן שיפוטי ובעיקר לעיוות דין לנאשם.

הפגם השני הוא השיהוי הניכר בהעמדה לדין ודחיות הדיונים הרבות שהביאו לכך שגם עשר שנים אחרי ביצוע העבירות עוד לא הסתיימה אפילו פרשת התביעה (החלק הראשון של דיוני ההוכחות).

לפי השופט, מדובר בפרק זמן משמעותי שהקהה את העוקץ מחומרת העבירות שיוחסו לנאשמים והקשה עליהם לנהל את הגנתם כראוי – אם בהיעדר מסמכים מהותיים ואם בשל ההשפעה על זיכרון העדים.

הפגם השלישי שהוזכר הוא אפליה פסולה. השופט קרשן הסכים עם עמדת הסנגורית, שלפיה הבחירה לא להעמיד לדין פלילי את עד התביעה המרכזי, שעל פניו היה שותף לעבירות שיוחסו לנאשם, היא בגדר אפליה אסורה שכן לא הובהר כלל מדוע אחד הועמד לדין והשני לא. השופט קבע כי לא ניתן לרפא את הפגמים הללו בדרך אחרת מלבד ביטול כתב האישום.