שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    4 טעויות וואטסאפ שכל רווקה מכירה
    מה שנראה לנו לגיטימי כשאנו מתכתבות עם אימא או חברה לא תמיד מתאים להתנהלות הזוגית, ואף עשוי לקבוע האם ההתכתבות תתפתח לקשר או תתמסמס ותסתכם בהודעה בלבד. אז אולי די עם כל ה"חחח" האלה?

    האם הייתן יכולות לדמיין עולם ללא וואטסאפ? ללא פייסבוק? ללא מקלדת בפלאפון? ללא אייקונים צבעוניים? מה היה קורה בלי הפלטפורמות האלה? איך היינו מתקשרים עם בני המין השני? כיום, מסרים מידיים הנה צורת התקשורת הפופולארית ביותר והיא זו שמעצבת וקובעת כיצד תופסים אותך בצד השני. אך מה שנראה לנו לגיטימי כשאנו מתכתבות עם אימא, ידיד או חברה לא תמיד מתאים להתנהלות זוגית, ואף עשוי לעיתים לקבוע האם ההתכתבות תתפתח לקשר או תתמסמס ותסתכם בהודעה בלבד.

     

    עכשיו בערוץ יחסים:

    בגלל שסימסת: כשגבר מחטט לחברתו בטלפון

    זהירות, הסמארטפון מסוכן לזוגיות שלכם

     

    כחלק מהמסע להבין איך ליצור זוגיות בריאה וטובה, יש ללמוד איך לתקשר עם בני המין השני. מדוע? כיוון שצורת התקשורת של נשים וגברים היא אחרת לגמרי, ולמעשה הבנת דרך התקשורת של המין השני, עשויה להוות מפתח להצלחת הקשר הזוגי.

     

    בקליניקה שלי, אני עוברת יחד עם לקוחות רווקות על אלמנטים מדרך התקשורת שלהן מול גברים. אני צופה בשרשור התכתבויות של נשים עם גברים באופן קבוע, וכך, שמתי לב שקיימות מספר טעויות תקשורת בסיסיות שחוזרות על עצמן בהתכתבויות הללו. ליקטתי כמה התכתבויות אנונימיות שאושרו לפרסום ומציגות טעויות נפוצות ואת אופייה הבעייתי של דרך תקשורת זו, להלן תסמונת הוואטסאפ: תקשורת עם גברים.

     

    הו לא, הינה זה מתחיל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הו לא, הינה זה מתחיל(צילום: shutterstock)

     

    טעות מספר 1: חוסר אותנטיות

    בעיני, הטעות הבסיסית בתקשורת בין נשים לגברים היא למעשה ההתכתבות עצמה. להתכתב זה מודרני, קל, נגיש, זמין, נוח, חביב אבל זה בעיקר מאוד - לא תקשורתי. נשים מתלוננות באוזני באופן קבוע: "הוא לא מתקשר", "הוא מקסים בוואטסאפ, אבל בפגישות אין ממש דיבור" וכיו"ב. כי, בלי ששמנו לב, יצרנו לעצמנו סגנון תקשורת מאוד לא מחייב. כולנו מתכתבים כל היום, ולאט לאט היכולת שלנו לנהל שיחות אמתיות ואותנטיות שיוצרות קירבה, נחלשת.

     

    למעשה, הדרך היחידה כמעט היום לתקשורת בעולם הדייטינג היא דרך התכתבות, וזה בולט במיוחד ואף קריטי במערכות יחסים בתחילת דרכן. למה זה בעייתי? כי כשאנחנו מתכתבים, יש לנו יכולת לעצור ולחשוב, לנסח, למחוק ולהתאמץ ובכך להיות במקום מסוים - פחות אנחנו. אנחנו מתחילים בהכרות של אדם חדש דרך התכתבות, אבל למעשה אנחנו לא באמת לומדים להכיר אותו אלא יותר את הפרסונה שהוא רוצה להציג. לאחר מכן, כשאנחנו נפגשים או מדברים בטלפון זה דורש מאתנו להכיר בצורה מחודשת את האדם ולפעמים הפער בין השניים גדול מאוד. במפגש פנים מול פנים אנחנו כבר לא יכולים להתחבא מאחורי המסך ואולי בגלל זה התכתבויות רבות לא מגיעות לשלב ההיכרות מחוץ להודעות.

     

    יש משהו סקסי וקליל בהתכתבויות, ורווקות מחד, משוועות לקשר רציני ויצירת קירבה ומאידך מכורות להתכתבויות הללו. הן רוצות שהגבר שלהן יתקשר, אך ברגע שהן מגיבות להודעות הן מעבירות מסר שהן מעוניינות בצורת תקשורת זו, ושיתוף הפעולה הזה יוצר בדיוק את ההיפך ממה שהן רוצות. "למה הבחור לא מתקשר ורק מסמס", הן ירבו לשאול, ואני שואלת: "למה את עונה לו?". את הרי רוצה שיתקשר, למה זה לא מקובל לומר משהו בסגנון "אני לא אוהבת להתכתב אשמח לשוחח בטלפון".

     

    טעות מספר 2: גברת, את חופרת!

    על כל משפט שלו יש ששה משפטים שלך. מה הבעיה עם זה? ובכן, זה שזה התכתבות לא אומר שזה לא חפירה. וכן, אנשים נרתעים מזה, במיוחד גברים. כשאת מעמיסה עליו אינפורמציה את ממאיסה את עצמך עליו. עוד בעיה: נשים רבות מתעצבנות שהן לא מקבלות מהצד השני תגובה ראויה על מה שהן כותבות. הוא שואל אותך איך עבר יומך ואת מתחילה לספר ולפרט. כשהוא מגיב בקצרה, את מתבאסת ומפרשת שהוא לא בעניין שלך. חשוב להבין שלגברים מספיק רק הכותרות. הם לא באמת יכולים להבין מה עובר עליך (בטח שלא בהתכתבות! ובטח שלא בתחילת קשר!) וגם אם תנסי לייגע אותם בהמון פרטים, הם לרוב יוציאו משפט קצר, כמו קלט ופלט.

     

    את עיבוד המידע הם לא יטרחו לשתף כיוון שהם עושים זאת באופן טבעי עם עצמם. אין להם צורך לשתף והם לא תמיד מרגישים חובה להגיב. על כן, המלצתי היא שראשית, תכבדי אותו בשוני שלו ותדאגי להיות כמה שיותר ברורה. ושנית, תני לו מרחב להתעניין בך. אם תהיו יחד יהיה לכם את כל החיים לשתף האחד את השנייה. לא צריך להספיק הכל בהתכתבות אחת.

     

    חפרת לו (קרדיט: צילום מסך) (קרדיט: צילום מסך)
    חפרת לו(קרדיט: צילום מסך)

     

    טעות מספר 3: מצחיק אז "חחח"

    בהתכתבות אין נימת קול ואין אינטונציה, ולכן לנו הנשים קיים צורך עז להקליל את השיחה על ידי שימוש נרחב בצירוף: "חחח". בצד השני מסתכל מישהו על ההתכתבות ולא מבין למה את נקרעת מצחוק מכל דבר. מה הבעיה עם זה? זה בסדר להתלהב ממה שהוא כותב, אבל זה נראה די מוזר ומגוחך לענות ב"חחח" עשר פעמים בכל שיחה.

     

    חחח ממש (קרדיט: צילום מסך) (קרדיט: צילום מסך)
    חחח ממש(קרדיט: צילום מסך)

     

    טעות מספר 4: אמוג'י של קקי

    היום אין צורך באמת להרגיש משהו. אפשר פשוט להדביק אייקון שמסמל מה מרגישים. כתוצאה מכך התכתבויות גדושות באייקונים של פרחים, לבבות, חיוכים, והמון רגשות חמים ומסבירי פנים. למה זה בעייתי? כי את לא מחליפה מכתביות עם החברה בכיתה, ומתי לאחרונה קיבלת מהצד השני הודעה מעוטרת בשלל אייקונים? ואם כבר, אז מה הקטע עם האייקון של האפרוח שבוקע מהביצה? מה זה אומר בדיוק?

     

       <<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>

     

    למה זה קורה?

    ראשית, יש לנו נטייה נשית מולדת לדבר יותר. שנית, אנחנו לעתים מרגישות שאנחנו חייבות "לתדלק את השיחה", כלומר, להמשיך בדו שיח אחרת הצד השני יעלם. זה נובע ממקום פנימי חרד ופוחד. חרדת נטישה, פחד שלא יאהבו אותי, פחד שאני לא מספיק שווה. על כן, אנחנו מרעיפות חיבה ומרבות במשפטים במטרה לקבל אהבה וואטסאפית בחזרה.

     

    אולי די עם כל האייקונים האלה? (קרדיט: צילום מסך) (קרדיט: צילום מסך)
    אולי די עם כל האייקונים האלה?(קרדיט: צילום מסך)

     

    זה נובע גם מכך שלנשים כיום אין סבלנות לחכות. הן ממש להוטות לכאן, עכשיו ומיד. הן כותבות הודעה ומצפות לתגובה מידית. הרי לא יתכן שמישהו קרא את ההודעה ולא השיב. נשים נוטות 'להיכנס לסרטים' כאשר שגבר נוטש את השיחה. לרגע לא עולה בדעתן כי אולי הוא בישיבה, אולי אין לו זמן כרגע, או אולי רק אולי, יש לו חיים גם שלא סובבים אותך.

     

    חוסר הסבלנות והפחד גורמים לרווקות בימינו כל הזמן ליזום אינטראקציות, להציע הצעות, לגרום לו להביע רגש או כל סוג של תשומת לב מידית. הן בעצם "מחזרות" אחריו לתשומת לב, ובעיני זה בעייתי מאד כי מצד אחד, נשים רוצות חיזור, רוצות תשומת לב, רוצות גבר שיציע להן דייט, שיתייחס אליהן כמו אל נסיכות ומצד שני, מתוך אותה חרדה פנימית, הן כל הזמן אקטיביות, כל הזמן מנסות לקדם את הקשר ולא עוצרות לרגע.

     

     

    אני שומעת שוב ושוב: "נראה לו הגיוני לא להגיב לי חמש שעות?" או "איזו מן התנהגות זו? הרי היינו באמצע שיחה". אז זהו יקירתי, שלא. לא הייתם באמצע שיחה. שיחה זה כששומעים את הקול האחד של השני ולא רואים את ה"מקליד/ה...". וזה גם ההבדל. בשיחה הוא לא היה "נוטש" באמצע כי יש דיאלוג. בהתכתבות הוא יכול ללכת לשירותים/ למקלחת/ לראות סדרה תוך כדי/ לאכול/ לדבר ורק אחר כך לחזור אליך וזה לגיטימי. אם את רוצה שיחה תלמדי להעביר את התקשורת מהוואטסאפ לטלפון. ובכלל, יש לי הצעה מעולה: למה שלא תיפגשו על כוס יין ותדברו כמו בני אדם? נראה לי עדיף.

     

    לסיכום, התכתבויות זה חלק מהעניין בייחוד כשאנחנו רווקים. אבל אם כבר עושים את זה, צריך לעשות את זה כמו שצריך, וזה אומר בהתאם לסוג התקשורת שאת מעוניינת בה ועם ציפיות מותאמות. נשים בדרך כלל מעוניינות בהתכתבות בנוסף לתקשורת בינאישית ולא כתחליף, וסביר להניח שאם תסבירי לצד השני שאת שונאת להתכתב הוא יכבד את זה ויתקשר יותר. ואם לא, אז אולי הוא גם ככה לא כזה בעניין. ובקיצור, תפסיקו לסמס ותתחילו לדבר.

     

    ליגד גרנית פורת - מדריכת חיים, מאמנת אישית ומקימת הסדנה ליצירת זוגיות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אולי תציעי לו שתפגשו במקום להמשיך להתכתב?
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים