לראשונה מ-2006 עודף השקעות זרות בישראל
שנת 2014 הסתיימה בעודף בתנועות ההון הנכנסות לישראל לראשונה מאז 2006. ההשקעות הזרות הסתכמו בעודף של כ-330 מיליוני דולרים. "המשך התחזקות השקל צפויה להביא לעלייה בהתערבות בנק ישראל במסחר במט"ח ואולי אף להביא להורדת ריבית נוספת", אומר דודי רזניק מלאומי שוקי הון
אמדן ראשוני של היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בשנה שחלפה בכ-7.1 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל. יש לציין כי אמדן זה צפוי להתעדכן בחודשים הקרובים כלפי מעלה עם קבלת נתונים נוספים על עסקאות שנעשו שלא באמצעות מערכת הבנקאות הישראלית. חלק מהשקעות אלו מקורן בהשקעות בחברות ישראליות בענפי ההיי-טק.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
לכתבות נוספות בערוץ שוק ההון כנסו
פתיחה עולה ליום המסחר בבורסת ת"א
בחודש דצמבר הסתכמו ההשקעות הישירות של זרים בכ-570 מיליוני דולרים כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי הטכנולוגיה העילית, המידע והתקשורת. מנגד, האומדן הראשוני של ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בשנת 2014 בכ-3.7 מיליארד דולר. בסך הכול, אמדן ההשקעות הישירות הנכנסות נטו (תנועות נכנסות על ידי משקיעים זרים פחות תנועות יוצאות של משקיעים ישראלים) בכל שנת 2014, הסתכם בכ-3.4 מיליארד דולר. כך עולה מסקירה שפרסם דודי רזניק מחטיבת שוקי הון בלאומי.
בסיכום שנתי, נותר עודף בתנועות ההון
"ההשקעות הזרות הפיננסיות נטו בנכסים ישראליים הסתכמו בעודף, לראשונה מאז 2006, של כ-330 מיליוני דולרים. בסך הכול, ההשקעות הפיננסיות הנכנסות הסתכמו בכ-8.4 מיליארד דולר בשנת 2014, מזה כ-4.8 מיליארד דולר השקעה באמצעות הבורסה לניירות ערך בת"א -- נתון המשקף רמת שיא של ארבע שנים", אומר רזניק.
בחודש דצמבר הסתכמו התנועות הפיננסיות הנכנסות בכ-457 מיליוני דולרים בעיקר על רקע השקעות באג"ח של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל, זאת בהמשך למגמה בחודשיים הקודמים. "מנגד, בשנת 2014 ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-8.1 מיליארד דולר, סכום המשקף רמה מעט נמוכה ביחס לשנה שעברה, אולם דומה לזו של 2012. בנוסף, חודש דצמבר 2014 התאפיין במימושים של השקעות בחו"ל על ידי המשקיעים המוסדיים הישראליים, זאת בהיקף של כ-1 מיליארד דולר", מוסיף רזניק.
בסיכום שנתי, לראשונה מאז 2008 קיים עודף בתנועות ההון נטו (השקעות ישירות והשקעות פיננסיות) אשר הסתכמו בשנת 2014 כולה בכ-3.7 מיליארד דולר, ולדברי רזניק מדובר בנתון גבוה בראיה היסטורית. "התפתחות זו, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה ובשנה הבאה. בהמשך למגמה בשנים האחרונות, הדבר מהווה גורם בסיסי, התומך ביציבותו של השקל מול סל המטבעות בעולם".
בעת האחרונה, שער החליפין של השקל שב להתחזק מול סל המטבעות וביחס למטבעות המובילים שבו, וזאת לאחר מגמת פיחות במהלך המחצית השנייה של 2014 כ-14% מול הדולר, שארעה בין החודשים ינואר 2015 לעומת יולי 2014.
מגמת הפיחות נבעה בין היתר מגורמים חיצוניים, ובעיקר מהערכות המשקיעים לגבי התרחבות בפערי הריביות בין הריבית הדולרית בארה"ב וריבית בנק ישראל בטווח הקצר-בינוני (בדומה למגמה בעולם). "במבט קדימה, אנו מעריכים כי גם אם הדולר ישוב להתחזק מול המטבעות בעולם, הרי שפוטנציאל הפיחות של השקל מוגבל לאור הגורמים הבסיסיים החזקים שצוינו", מסכם רזניק.
ומה קורה בשוק האג"ח?
שבוע המסחר בשוק האג"ח הממשלתי המשיך להתאפיין בתיקון התשואות האג"ח השקלי הלא צמוד לטווח ארוך, שהמשיכו לעלות במתינות השבוע, לאחר הירידה החדה שנרשמה במהלך חודש ינואר ולכן ממשיכים בלאומי להמליץ על מח"מ (משך חיים ממוצע) של 5 - 6 שנים.
לדבר רזניק, תשואות איגרות החוב צמודות המדד המשיכו לרדת לאורך כל העקום, (הגרף שמראה את התשואה על כל אורך חיי האג"ח) כאשר ירידת התשואות בולטת בעיקר באג"ח בעל הטווח הקצר – בינוני.
גם באפיק הקונצרני (השוק הפרטי) נמשכה השבוע מגמה חיובית תוך יציבות ברמת המרווחים. עליות שערים נרשמו במרבית המדדים המובילים. "רמות המרווחים הנוכחיות מהוות נקודה נוחה להגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני", אומרים בחטיבת שוקי ההון של לאומי.
עוד מוסיף רזניק, כי על רקע הסיכוי להיוותרות ריבית בנק ישראל ברמות השפל עוד תקופה ארוכה יחסית הוא נותן עדיפות לאחזקת מזומן ומק"מ (מלווה קצר מועד). לדבריו, לאור הסבירות הנמוכה להורדת ריבית נוספת יש עדיפות להשקעה במזומן משום שתשואות המק"מ הארוכות נמצאות מתחת לריבית בנק ישראל.
"פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל מלמד כי בבנק ישראל מרגישים בנוח עם רמת הריבית הנוכחית, על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה מחד וההתאוששות הפעילות הכלכלית מאידך", אומר רזניק שמציין כי מקור דאגה שנותן מבחינת בנק ישראל הוא התחזקות השקל מול האירו, בהתחשב בעובדה כי 25% מהיצוא הישראלי הינו לגוש האירו. "בתרחיש המרכזי, ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ללא שינוי בתקופה הקרובה, רק תרחיש של התחזקות משמעותית נוספת של השקל עשוי להביא להורדה נוספת בריבית".
