איך כדאי להשקיע את הכסף שלכם?
מה החסרונות והיתרונות של תעודות הסל שצומחות בשנים האחרונות בקצב מטורף? מה היתרונות והחסרונות של ניהול תיקים? והיכן יש מגוון אפשרויות רחב יותר? מדריך
עולם ההשקעות אולי הוא עולם מורכב ומסועף, אבל יש בו הגיון רב ומענה לכל סוג של משקיע וחוסך. יש השקעות בסיכון (מניות) ויש השקעות סולידיות (אג"ח ממשלתי, פיקדונות ועוד). יש השקעות לטווח קצר ובינוני (דרך קרנות נאמנות ותעודות סל) ויש השקעות וחיסכון לטווח ארוך (קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד). יש השקעות אקטיביות (קרנות נאמנות, ניהול תיקים) ויש השקעות פאסיביות (תעודות סל, קרנות מחקות).
מגוון ההצעות רחב, השאלה מה הטעמים של כל אחד ואיך כל חוסך מגדיר ומחלק את ההשקעות שלו בין הענפים והמכשירים השונים.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
לכתבות נוספות, כנסו לערוץ שוק ההון
מחקר: תשואת המניות צפויה לעלות לאחר הבחירות
המסחר בבורסה ירד בשנה החולפת ב-5%
השלב הראשון הוא להקצות השקעות (וחיסכון) לטווח הקצר והבינוני, ולטווח הארוך. לרוב החיסכון לטווח הארוך (החיסכון הפנסיוני) נעשה דרך הפרשות שוטפות מהשכר (הפרשות מעביד והפרשות עובד). ואז למעשה, מה שנותר לנהל הוא ההשקעות לטווח קצר ובינוני.
ניהול אקטיבי מול פאסיבי
אם עד עכשיו הנהנתם בחיוב מגיע השלב הבא. כאן צריך להגדיר את הסיכון שכל משקיע מוכן ויכול לקחת, וכפועל יוצא נקבע מרכיב המניות בתיק, ואת מרכיב האפיקים הסולידיים. יש למעשה שתי דרכים עיקריות לממש את התיאוריה לפרקטיקה – להשקיע באופן אקטיבי או באופן פאסיבי. השקעה אקטיבית משמע השקעה מנוהלת, והיא יכולה להיות בכמה אופנים – באופן אישי, כלומר אתם בעצמכם מנהלים את תיק השקעות המפוזר שלכם. היתרון הוא בדמי ניהול נמוכים (אף אחד לא גוזר עליכם דמי ניהול בדרך), הבעיה שזה דורש מומחיות, מעקב ידע וניסיון. זה ממש תיק לנהל תיק השקעות אישי, ולא בטוח שזה מתאים לכל אחד. תזכרו ששכר הלימוד יכול להיות גבוה מאוד, טעות בבחירת המניות, אגרות החוב וניירות ערך אחרים ואתם בהפסד גדול שלא בטוח שתוכלו לעמוד בו.
ניהול אקטיבי יכול להיות גם דרך קרנות נאמנות. בקרנות אלו יש מנהלי השקעות שהם באופן שוטף בוחרים את ההשקעות המתאימות (תלוי כמובן בסוג הקרן), להם יש מומחיות, ניסיון וידע. זה לא אומר שהם לא טועים, ובכל זאת – הם אמורים להיות מקצועיים בתחומם. הניהול בקרנות לא פותר אתכם מלבצע חלוקה בין הקרנות עצמם לפי הסיכון הנכון לכם – המשקל שתפזרו ותשקיעו בכל קרן וקרן תלוי בסיכון, כאשר אם כמובן אתם מוכנים ויכולים להסתכן יותר, המרכיב של הקרנות המנייתיות יהיה גבוה יותר, וההיפך – המרכיב הסולידי יהיה גדול ככל שהסיכון שאתם יכולים לקחת קטן יותר.
ניהול אקטיבי מסוג אחר, פחות נפוץ הוא ניהול דרך מנהלי תיקים. גם כאן מדובר על מנהל מומחה שמשנה את הרכב התיק באופן שוטף, כאן , להבדיל מהקרנות נאמנות, אתם מקבלים גם מנהל שמתמחה בניירות ערך עצמם (בוחר את ניירות הערך שנראים לו לאחר בדיקה וניתוח), וגם מנהל שבעצם קובע את חלוקת התיק בהתאם לסיכון שאתם מגדירים לו. בניהול תיקים יש לרוב סכום מינימום משמעותי (תלוי בגוף עצמו, לרוב זה סביב 200 אלף שקל). כיום מנהלי תייקם רבים משקיעים דרך קרנות נאמנות של הבית (אבל אין כפל דמי ניהול – יש החזר דמי ניהול על ניהול התיקים).
הניהול הפאסיבי שונה לחלוטין ויש בו נוחות גדולה. הניהול הזה נעשה בעיקר דרך תעודות סל וקרנות מחקות כשהרעיון שלו הוא לא לחפש להכות את השוק, לתת ביצועים טובים יותר דרך ניהול אקטיבי, אלא להיצמד למדדים. תעודות הסל הן מכשיר עוקב מדדים, אז במקום לבנות תיק מניות אפשר להשקיע בתעודה שעוקבת אחרי מדד מניות; במקום להשקיע בכמה אגרות חוב, משקיעים במדד על אגרות חוב. כאן מקבלים את הממוצע, לטוב ולרע. הרציונל של המכשירים הפאסיביים (שלא דורשים ניהול אקטיבי) שהניהול האקטיבי לא הוכיח את עצמו לאורך זמן – הוא לא הצליח (בהינתן דמי הניהול שגובים בניהול האקטיבי) לייצר תשואה עודפת על פני המדדים עצמם. מנגד, אגב, טוענים המאמינים בניהול אקטיבי, שיש (וזה נכון) גופים שעל פני זמן מייצרים תשואה עודפת (הבעיה שהם מעטים יחסית).
סיכון "מוחבא" בתעודות הסל.
הסיכונים בתעודות סל
היתרון הגדול של המכשירים העוקבים הוא דמי הניהול הנמוכים ביחס למכשירים המנוהלים. אבל יש בהן סיכון חבוי שנוטים להתעלם ממנו – סיכון המנפיק. תעודות הסל פועלות בעיקר דרך נגזרים שונים. התעודה לרוב לא קונה את הרכבי המדדים עצמם, אלא פועלת באופציות ונגזרים על המדד המסוים. הסיכון שיכול להיות כאן הוא שהתעודה תהיה חשופה מסיבות שונות לרבות מסיבות טכניות, לשינויים בערך התעודה מבלי שתהיה מכוסה על כך. במקרה כזה, מנפיק התעודה (הבית) עלול להפסיד סכומים ניכרים והמשקיעים בתעודה עלולים שלא לקבל את השקעתם; קוראים לזה סיכון הנפיק, והמשמעות היא שמעבר לסיכון בתעודה עצמה, קיים סיכון שנובע מכך שהתעודה היא בעצם סוג של התחייבות המנפיק כלפי מחזיק התעודה, ובמילים אחרות מעין אג"ח.
ובכל זאת, תעודות הסל הפכו בשנים האחרונות לענף הצומח ביותר בשוקי ההון. הסיבות ברורות – שקיפות (ה
משקיעים יודעים בדיוק במה הם משקיעים); דמי ניהול נמוכים, מסחר שוטף במשך היום (בעוד שבקרנות הנאמנות המסחר מתבצע מספר פעמים בודדות על פני היום), ונזילות – מנפיק התעודה מחויב לספק סחורה הן למוכר והן לרוכש. כלומר, אי אפשר להיתקע עם תעודת הסל.
ומעבר לכך, תעודות הסל מספקות מגוון שלא קיים באפיקים אחרים – רוצים להשקיע בזהב?, יש תעודות סל – "קסם זהב"; "תכלית זהב" ועוד; רוצים להשקיע בנפט? יש שורה של תעודות סל עוקבות נפט – "קסם נפט, "תכלית נפט" ועוד. רוצים להשקיע בסין? יש תעודות סל מתאימות - "פסגות סין", "קסם סין", "תכלית סין" ואחרות. כל אלו כמובן הם דוגמאות מזדמנות – אך העיקרון ברור - על כל מה שתרצו להשקיע תמצאו בהתאמה תעודת סל מתאימה.
נכון, יש גם קרנות נאמנות שמתאימות למי שמעונין למשל להשקיע בזהב, אבל זה ממש לא זהה, לא מדובר במעקב אחרי מדד, אלא בניהול השקעות בקרן שמשקיעה בחברות בתחום הזהב; יש גם קרנות שמשקיעות בסין, אבל שוב הן אקטיביות לטוב ולרע. מעבר לכך, שהמגוון של תעודת הסל רחב הרבה יותר.
הפער הולך מצטמצם
זו הסיבה שתחום תעודות הסל צומח בקצבים מאוד גבוהים למרות שהוא הכי צעיר. היקף תעודות הסל מוערך בכ-120 מיליארד שקל, בעוד שתעשיית הקרנות מנהלת כ-260 מיליארד שקל, אבל הפער הולך ומצטמצם. יתרה מכך – בתוך תעשיית קרנות הנאמנות יש תעודות סל בתחפושת – קרנות מחקות. מדובר במכשיר פאסיבי בדומה לתעודות הסל שמשמש את קרנות הנאמנות בתחרות מול תעודות הסל. הקרנות המחקות גם כן עוקבות אחרי מדדים, רק שהם לא מחויבות כמו תעודות הסל להשיג את המדד, אלא הן עושות את מירב המאמצים להשיג את תשואת המדד. הקרנות מחקות שבהתחלה הוקמו על מדדי מניות, התרחבו גם לאגרות חוב והן מנהלות מעל 25 מיליארד שקל. כך שההשקעות הפאסיביות (תעודות סל וקרנות מחקות) מנהלות בקירוב כ=150 מיליארד שקל, בעוד שההשקעות האקטיביות (קרנות נאמנות) מנהלות כ=230 מיליארד שקל – כלומר, הפער אפילו קטן יותר!
למדריכי השקעות נוספים – מהון להון, מדריכים לצרכנות פיננסית
