האוצר: ירידות המחירים - בשל זעזועים חיצוניים
משרד האוצר מגיב לירידה החדה במדד המחירים לצרכן שפורסם הערב: "יש לייחס זאת לירידה במחירי הנפט ולהתחזקות השקל ולא לירידה בביקוש ולחולשת השוק המקומי". עם זאת מזהירים באוצר כי ביוון ובספרד - שבהן היו שיעורי אינפלציה שליליים בשנים האחרונות - חלה עלייה משמעותית באבטלה
נדמה כי מדד ינואר שפורסם ערב כבר
אומר בקול רם וברור את המילה שעד כה חששו רבים מלהגותה: דפלציה. מדד המחירים לצרכן לחודש הראשון של השנה ירד ב-0.9%. אמנם, מדד ינואר נמוך באופן מסורתי והפעם גם נוספה למגמה המוכרת ירידה משמעותית במחירי המים. אולם מה שנראה לפני כארבעה חודשים כמגמה לא ברורה, מתחיל להיראות כמו הנושא העיקרי שעימו יתמודדו מקבלי ההחלטות במשק בשנה הקרובה.
בנוסף מזהירים באוצר מפני מצב שבו האינפלציה השלילית תפגע במאמצי בנק ישראל לעודד את הצמיחה באמצעות ריבית נמוכה. בנק ישראל שומר בשנים האחרונות על ריבית נמוכה, כדי לעודד בעלי הון להוציא את כספם מפיקדונות ולהשקיע אותו בנכסים. נכונותם של בעלי ממון לעשות זאת תלויה במידה רבה בכך שהשארת הכסף בחשבון הבנק תיחשב להפסד, בגלל שהאינפלציה שוחקת אותו. כאשר האינפלציה שלילית לאורך זמן, השארת הכסף בבנק הופכת לאופציה רווחית והריבית הנמוכה מאבדת מהאפקטיביות שלה ככלי המעודד צמיחה כלכלית.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- אינפלציה שלילית של מינוס 0.2% בשנת 2014
- ממשלה בלי תקציב? השירותים לאזרח נפגעים
- גוש האירו: האינפלציה הנמוכה זה 5 שנים
קצב האינפלציה המחושב 12 חודשים לאחור ירד הערב לרמה של מינוס 0.5%, כאשר יעד האינפלציה של הממשלה עומד על בין 1% ל-3%. הציפיות לאינפלציה בשנה הקרובה עומדות כעת על ממוצע של 0.6% - גם כן הרחק מתחת לתחום היעד של הממשלה. במצב עניינים רגיל, היינו מצפים להורדת ריבית של בנק ישראל. אך הריבית נמצאת גם ככה ברמת שפל היסטורית של 0.25%, ולא ברור לאן עוד ניתן לרדת מכאן.
ראייה לחשיבות שהחלו לייחס לעניין, ניתן למצוא בעובדה שהדפלציה והשפעותיה הייתה הנושא המיוחד שלו הוקדשה הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה היום. בסקירה מצוינות הסיבות שבעטין אינפלציה נמוכה או שלילית נחשבת לתופעה כלכלית לא רצויה. באוצר מסבירים כי כאשר מצב זה נמשך לאורך זמן הוא עלול להוביל להאטה בצריכה, מכיוון שאזרחים דוחים רכישה של מוצרים שונים מתוך ציפייה שמחירם ירד.
ההאטה בצריכה מצמצמת את הכנסות החברות, דווקא בשעה שאלו מתקשות לפצות על הירידה במכירות באמצעות העלאת מחירים. לכן, מציינים באוצר, במדינות מסוימות שחוו שיעורי אינפלציה שליליים בשנים האחרונות, כמו יוון וספרד, הירידה במחירים לוותה גם בעלייה משמעותית בשיעור האבטלה.
לשכת התעסוקה. האם מספר המובטלים יגדל?
באוצר סבורים, עם זאת, כי ירידות המחירים האחרונות בישראל אינן סימן לכך שהמשק נקלע למלכודת נזילות. על פי הסקירה שפורסמה היום, יש לייחס את ירידות המחירים לירידה במחיר הנפט ולהתחזקות השקל מול מטבעות זרים, ולא לירידה בביקוש. "להערכתנו האינפלציה השלילית אשר נצפתה בישראל בסוף 2014 אינה נובעת בעיקרה מחולשה בביקוש המקומי, אלא נובעת ברובה מזעזועים חיצוניים בהיצע", מציינים באוצר אך מוסיפים גם כי "העלאת שיעורי האינפלציה לתוך היעד היא מגמה רצויה עבור המשק הישראלי, גם אם הסיבות להאטה באינפלציה הן בעיקרן מצד ההיצע".
בקרב האנליסטים בשוק ההון ישנן מגוון דעות בנוגע לצעדים שיש לנקוט. מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות "אפסילון", עידן אזולאי, סבור כי "לאור הנתונים הללו עולה הסבירות להפחתת ריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה". מנגד, מציין שמואל בן אריה, מנהל מחלקת המחקר בקבוצת "פיוניר", כי "המדד שפורסם מרמז כי בנק ישראל מסתבך – עד היום בכל פעם שהמדד היה נמוך וסיכן את יעד האינפלציה השנתי, בנק ישראל הגיב מוניטרית. אך עכשיו נראה שידיו כבולות שכן הורדת הריבית ל-0.15%, למשל, אינה רלוונטית ובבחינת מס שפתיים בלבד. הורדת הריבית ל-0% אמנם תשדר המשך נחישות במלחמה בדפלציה אך תותיר את הבנק ללא תחמושת הריבית בעתיד. ומה לגבי הדפסת כסף? מהלך שכזה דורש אומץ וחשיבה מחוץ לקופסה, לאור העובדה שלא ברור האם המשק הקטן והאזוטרי שלנו יוכל לעמוד במהלך שכזה מבלי להסתבך".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: ירון ברנר
מומלצים
