ממשלה בלי תקציב? השירותים לאזרח נפגעים

מי שחשב עד כה שההשפעה של פעילות הממשלה ללא תקציב מאושר היא זניחה, מוזמן לקרוא את דו"ח בנק ישראל ולגלות עד כמה מצב זה בעייתי - ופוגע בשירותי הממשלה.

• הלמ"ס מתקנת: המשק צמח ברבעון השלישי ב-0.2%
• הבנק העולמי הפחית תחזית הצמיחה העולמית
• 2014: גירעון של 29.9 מיליארד שקל
  

>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

בסקירה מדווח כי מתחילת 2015 פועלת הממשלה על בסיס תקציב המשכי על פי תקציב 2014, עד לאישור התקציב החדש בידי הממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות.

"ניסיון העבר מראה כי הוצאות הממשלה בתקופה כזאת נמוכות מהתקרה הכוללת ולכן קיימת סבירות גבוהה לכך שעד לאישור התקציב רמת ההוצאות של הממשלה תהיה נמוכה מהתוואי העונתי", נכתב בסקירה, עם זאת נטען כי "כתוצאה מכך ייפגעו גם חלק משירותי הממשלה, בפרט אלו המתבססים על החלטות חדשות שהתקבלו בשנה האחרונה, וההשקעות בתשתית".

ההוצאה הציבורית נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות. עומס בבתי החולים(צילום: עופר עמרם)

עוד מצוין בסקירת ההתפתחויות הכלכליות באפריל 2014 עד ספטמבר 2014, כי הרמה הנמוכה של ההוצאות בשל התקציב ההמשכי, צפויה לאפשר לממשלה לספוג את התוספת המתוכננת לתקציב הביטחון, בהיקף של 4.3 מיליארד שקל, וזאת מבלי לחרוג מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק.

"בשל הירידה בסבירות שתכנית מע"מ אפס תבוצע, ובהנחה שתישמר מגבלת ההוצאה, הגירעון הצפוי ב-2015 דומה לתקרת הגירעון הקבועה בחוק – 2.5% תוצר", מעריכים כלכלני בנק ישראל.

קיצוצים או מיסוי?

בנק ישראל גם מצנן את ההתלהבות של אלה המצפים לשינוי משמעותי במדיניות הכלכלית של הממשלה לאחר הבחירות. הדילמה של הממשלה נותרה כשהיתה: האם להמשיך ולצמצם את משקל ההוצאה הציבורית בתוצר – שכבר עתה נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות; או לחלופין להגדיל את ההכנסות באמצעות העלאת מס – כשרמת המס נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות.

המצעים הכלכליים של המתמודדים:

• התוכנית של כחלון: להפריד את האשראי מהבנקים
• קרקע מהמדינה, רופא מומחה כל היום. תוכנית המחנה הציוני
  

בבנק ישראל מעריכים כי אם תקרת ההוצאות של הממשלה לא תשתנה - תידרש הממשלה בעשור הקרוב לצמצם את הוצאותיה ביחס לתוכניות הקיימות בשיעור של כ-1% מהתוצר.

כמובן שהערכה זו משפיעה גם על החלטות הממשלה שתוקם לאחר הבחירות. בנק ישראל מזכיר למתמודדים בבחירות, המפרסמים בימים אלה את המצעים הכלכליים שלהם, שהמציאות תגביל את השינויים הכלכליים שירצו לעשות.

"לא רק שהממשלות שיכהנו בתקופה זו לא יוכלו לקבל החלטות על הגדלת הוצאותיהן ללא הפחתות מקבילות בהוצאות אחרות, הן אף יידרשו לצמצם או לבטל חלק מהעלאות שעליהן כבר הוחלט". הדרך היחידה להיחלץ מכך לפי בנק ישראל היא לצמצם את הוצאות הביטחון: "צמצום הוצאות הביטחון יוכל לאפשר במתווה זה הגדלה מסוימת של ההוצאה האזרחית, ולהיפך".

סקירת ההתפתחויות הכלכליות של בנק ישראל מתייחסת לתקופה שבין אפריל 2014 עד ספטמבר 2014, שבה נמשכה ההתמתנות בקצב הצמיחה של המשק. "ברבעון השני של 2014 עמדה הצמיחה על 1.9%, וברבעון השלישי – בעקבות מבצע "צוק איתן" – היא הגיעה לרמה אפסית כמעט (0.2%) ופער התוצר השלילי התרחב", נכתב בדו"ח.

עם זאת נתוני הרבעון האחרון של 2014 מלמדים כי המשק - לרבות שוק העבודה – התאושש מהזעזוע שגרם צוק איתן, "אך עדיין מוקדם לדעת אם הפעילות האיצה גם מעבר לכך".

בבנק ישראל קושרים את קצב הצמיחה המתון לכמה גורמים: הגידול המתון בביקוש העולמי, ובראשו הגידול המתון בגוש האירו – שאליו מגיע כשליש מהיצוא מישראל; וכן מבצע צוק איתן, שהשפעתו על התוצר עומדת לפי ההערכות על כ-0.3% תוצר, בעיקר כתוצאה מפגיעה בתיירות; התקציב המרסן של 2013, שמשפיע על הפעילות גם בפיגור; וחוסר הוודאות לגבי צעדי הממשלה בתחום הדיור.

בבנק ישראל מחמיאים להתאמה הפיסקלית שביצעה הממשלה בעת אישור התקציב לשנים 2013 ו-2014 שהצליחה לבלום את העלייה בגירעון ואף להפחיתו, וכן את השליטה בהוצאות הממשלה שאיפשרה לספוג את עלויות מבצע צוק איתן בסך כ-7 מיליארד שקל וכן את ההשפעות שלו על המשק ועל ההכנסות ממסים מבלי לחרוג מהתקציב המקורי ומתקרת הגירעון. עם זאת למדיניות זו היה מחיר: צמצום ההוצאה האזרחית המתוכננת.

בפרק התחזית והתרחישים לשנים 2020 עד 2015 מציינים בבנק ישראל כי שיעור הצמיחה במשק יהיה 3%, וכי שיעורי הגירעון יקטנו מ-2.5% תוצר ב-2015 לשיעור של 2% תוצר ב-2016 ול-1.5% תוצר מ-2019. לפי הנחות אלה הניתוח של בנק ישראל מראה כי אם הממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות אבל לא תבצע שינויים בשיעורי המס – הגירעון יהיה גבוה מהיעדים בכל השנים האלה. המשמעות – תוספת המס הנדרשת היא של 8 מיליארד שקל רובם ב-2016.

עוד עולה מהניתוח כי אם משווים את הגירעון הצפוי בתרחיש שלפיו המדינה תעמוד בתקרת ההוצאות ולא תשנה את שיעורי המס; ליעדי הגירעון שהציעה הממשלה בתקציב 2015 – תוספת המס הנדרשת כמעט כפולה – לא פחות מ-14 מיליארד שקל