יותר חרדים בעבודה: איך זה נעשה בשטח?

בתום שנה של פעילות במרכז "כיוון" להכוונה תעסוקתית לחרדים בירושלים, נרשמו לעבודה 1,324 חרדים וחרדיות מבין 4,284 פונים - נתונים הגבוהים אפילו מהתחזיות האופטימיות של מנהליו. כך עולה מדיון מיוחד שנערך בשבוע שעבר בוועדה לפיתוח כלכלי של עיריית ירושלים, בו התברר כי חלה עלייה משמעותית בהתעניינות הציבור החרדי באפשרויות הכניסה לשוק העבודה.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה :

• העדפה מתקנת: קידום חרדים בשירות הציבורי
• ללא השכלת חרדים נפסיד 50 מיליארד בשנה
• מחיר העוני: הפער בין חרדים לחילונים בסופר מצטמצם
  

בדיון הוצגו שורה של יוזמות מקומיות, שזוכות להתעניינות רצינית בציבוריות החרדית. במרכזי התעסוקה וההשמה הפועלים בשיתוף עם משרד הכלכלה טוענים, כי המגמות המקומיות בבירה מעידות על מהפכה של ממש המתרחשת מתחת לפני השטח בעולם החרדי.

בשנת 2014 נרשמה עליה של 17.8 אחוזים במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2013. זאת בהמשך לעלייה מוכרת באחוז ההשתתפות הארצי בשוק העבודה בקרב גברים חרדים - מכ-41 אחוזים ב-2010 לכ-56 אחוזים - ועליה גדולה אף יותר בקרב נשים חרדיות (גרף נשים מוצג בהמשך).  

נתונים: למ"ס

סגן נשיא אינטל רוצה חרדים

די במבט ברשימת המשתתפים בדיון שנערך בעיריית ירושלים כדי להבין את המגמה המתעוררת בתחום בבירה. בין המשתתפים היו סגן נשיא אינטל ומנכ"ל מרכז הפיתוח בירושלים שחף קיזלשטיין, המעסיקה מעל מאה חרדים ועובדת מול הגורמים החרדיים והרבניים על מנת להגדיל את שיתוף הפעולה; פיני לזוביק, יזם ומשקיע שייצג את חברת Verisense שקמה במטרה ליצור משרות איכותיות לחרדים; ובן ווינר, יזם ובעלים של קרן הון סיכון ירושלמית Jumpseed Ventures שהקים ב"מכון לב" אקסלרטור ליזמים חרדים.

הדיון המיוחד שנערך בעיריית ירושלים. (צילום: תומר דרור)

על פי ראשי מרכזי ההשמה ומובילי המיזמים לשילוב החרדים בשוק התעסוקה, הסטטיסטיקה מעידה בעיקר על עליה גבוהה בהתעניינות ובנכונות של האוכלוסייה החרדית לצאת לעבוד, ואולם מכשולים רבים עומדים בפניהם לבין מציאת משרה מתאימה.

הקשיים העיקריים נובעים מפערי השכלה המתבטאים בעיקר באי ידיעת השפה האנגלית, חשש מעסיקים משילוב החרדים בעסק ואי הבנה של החרדים את שוק העבודה. לצד היוזמות הממשלתיות, קמים גם מיזמים פרטיים המנסים לגשר על הפער הזה.

אחד מהם שהוצג בעיריית ירושלים הוא המיזם המקוון "עבודות לחרדים" שהקים אביגדור רבינוביץ' (24), חרדי ותלמיד ישיבה לשעבר וכיום סטודנט במכללת הדסה לממשל ותקשורת. באמצעות המיזם, שמתווך ברשתות החברתיות בין חרדים למעסיקים, הצליחו בשנת 2014 למצוא עבודה למעלה מאלף איש.

"כשיצאתי מהישיבה לפני ארבע שנים היו לי כמה בעיות מרכזיות - הראשונה היא למצוא חברים חדשים", מספר רבינוביץ'. "לכן הקמתי מקום בילוי לחרדים, ולשם הגיעו הרבה אנשים שרצו לעבוד אבל הבעייה המרכזית שלהם הייתה בהנגשת שוק התעסוקה עבורם. מיזם 'עבודות לחרדים' שהקמתי כולל דף פייסבוק של למעלה מעשרת אלפים איש, וקבוצות ווטסאפ (ר' צילום מסך, ר"י) בהם חברים 4,000 חרדים. בקבוצות האלה אנחנו מעבירים מידע על משרות רלוונטיות. כיום אנחנו מקבלים פניות מחמישה מעסיקים ביום המעוניינים להעסיק חרדים, ועל כל משרה יש עשרות מועמדים. אם אנשים אומרים ש'חרדים לא רוצים לעבוד' - אז ההיענות המטורפת למשרות שאנחנו מציעים היא התשובה".

אביגדור רבינוביץ'. "כיום אנחנו מקבלים פניות מחמישה מעסיקים ביום המעוניינים להעסיק חרדים"

לדבריו, המיזם בהובלתו מחפה על צרכים שלא ממולאים על ידי המיזמים הממשלתיים לקידום תעסוקת חרדים: "החרדים לא משתמשים רק בפקסים. הם מחוברים לרשתות, נמצאים באינטרנט, צורכים מידע ורוצים נגישות. אף פרויקט לא נותן מענה כזה, ולכן אנחנו עומדים על אלף משרות בשנה".

קבוצות הווטסאפ של רבינוביץ'. "אם אנשים אומרים ש'חרדים לא רוצים לעבוד' - אז ההיענות המטורפת למשרות שאנחנו מציעים היא התשובה"

"החסם המרכזי: חשדנות הדדית"

נתונים: למ"ס

הקרן, ששני שליש מתקציבה הוא מכספי תרומות והשאר מכספי ציבור, מעניקה כל חודש 4,200 מלגות לחרדים במסלולי ההכשרה לכניסה לשוק העבודה, ומנהליה מדווחים כי ההתעניינות נמצאת בשיאה. פלדשטיין: "המגמה כעת, כפי שנראית בסקרים פנימיים שאנו עורכים בקרן, היא כניסת חרדים לעולם ההיי-טק הישראלי. יותר ויותר עוזבים את לימודי המשפטים ועוברים ללימודים מתגמלים יותר, החל מבודקי תוכנה ומנהלי רשתות ועד מתכנתים ומהנדסי אלקטרוניקה ומחשבים".

הוא מזכיר, כי מלבד המחסום החברתי החרדים צריכים להתמודד גם עם מחסום הידע - אולם למרות זאת מדגיש: "התלמיד החרדי מצליח בדרך כלל בפרק זמן קצר יחסית להדביק פערים ולרכוש את הידע הנדרש לכניסה לעולם התעסוקה. הודות לפעילות המבורכת של קרן קמח, יש עלייה בהבנת מעסיקים את הערך המוסף של גיוון בתעסוקה בכלל ושל חרדים בפרט. לעובד החרדי יש ערכים מוספים רבים כמו לויאליות למקום העבודה, מסירות ונאמנות לאורך זמן".

שיתוף פעולה חילוני-חרדי

ההבנה ששילוב החרדים בשוק התעסוקה הוא אינטרס לכלל חלקי החברה הובילו לשיתוף פעולה מעניין בין חילונים וחרדים בירושלים. את הדיון המיוחד בנושא בשבוע שעבר בעיריית ירושלים הוביל סגן ראש העירייה החילוני עופר ברקוביץ' מסיעת הצעירים הירושלמים "התעוררות", שפועל לקידום הנושא ביחד עם סגן ראש העירייה החרדי מסיעת יהדות התורה יוסי דייטש.

בעוד שהשניים נוהגים להתעמת ביניהם על סוגיות דת ומדינה וצביון המרחב הציבורי בירושלים, בנושא שילוב החרדים בשוק העבודה שורר שיתוף פעולה פורה יחסית. "אנחנו רואים חשיבות אדירה לכך גם כדי להבטיח את היציבות של המשק הישראלי - וגם כדי לייצב את המשק הירושלמי. זה מהווה תהליך חיובי מבחינה חברתית, ומאפשר לקרב בין אוכלוסיות, להוציא משפחת ממעגל העוני ולהבטיח חיים טובים יותר לאוכלוסייה החרדית בירושלים", אומר ברקוביץ'.

על חשש המעסיקים הוא אומר: "יש לחרדים יתרונות גדולים מבחינת המעסיקים. הם מוכנים להיכנס לשוק בעלויות יותר נמוכות מעובדים אחרים. כישורי הלימוד וההתמדה שלהם גבוהים וניתן להרוויח עובדים נאמנים מוכשרים שיכולים לתרום משמעותית לעסק.

"זה היתרון היחסי של ירושלים - הימצאות הקהילה החרדית יכול להביא לצמיחה. זה לא חיסרון כמו שאנשים נוטים לחשוב".