תקדים בחישוב הגמלה לנשים בחופשת לידה
עובדת yes תבעה את ביטוח לאומי, שבגלל שני הריונות רצופים זיכה אותה ב-1,007 שקלים בלבד בחודש. האם בית הדין לעבודה הורה לו לחשב מחדש?
בפסק דין תקדימי קבע
לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי יש להגן על זכויותיהן של עובדות שיצאו לחופשת לידה מלאה של כחצי שנה, שכן זוהי ברירת המחדל לפי החוק.
ביטוח לאומי אישר את זכאותה לגמלת שמירת הריון, אולם בחישוב גובה הגמלה הוא התבסס על הכנסתה ברבע השנה האחרונה – שבה הייתה בחופשת לידה (דמי לידה ניתנים רק עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה). יצא שלפי החישוב של ביטוח לאומי, העובדת זכאית לגמלה של 1,007 שקל לחודש בלבד, שכן בחודשיים מתוך התקופה הקובעת היא לא קיבלה דמי לידה. זאת, בעוד שמשכורתה הרגילה עמדה על כ-8,000 שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נמחקה עתירה נגד אפליית ערבים בנתב"ג
- התגרשו, חזרו ונפרדו: מה יעלה בגורל הרכוש?
- פוטרה בזמן טיפולי פוריות - הפיצוי: 180 אלף
- פשרה ב"ייצוגית הגלידות" נגד שופרסל ומגה
התביעה עסקה בעובדת yes שיצאה לחופשת לידה בת כחצי שנה לאחר לידת בתה הראשונה. עם סיום חופשת הלידה היא חזרה לעבודתה, אולם בתום חודש אחד בלבד התברר כי נקלטה להריון נוסף ועליה לצאת לשמירת הריון.
תביעה
פוטרה אחרי חודשיים בגלל היריון. מה הפיצוי?
עו"ד רפאל סופרמן
זמן קצר אחרי שהתקבלה לעבודה בחנות נעליים ב"חוצות אלונים" הודיעה עובדת למעסיק שהיא בחודש החמישי – ופוטרה. הוא ישלם לה 33.5 אלף ש'
בתביעה שהגישה העובדת נגד הביטוח הלאומי היא טענה שחוק עבודת נשים קובע כברירת מחדל שחופשת הלידה היא בת 26 שבועות, ואין זה הגיוני שהחישוב ייערך לפי הגמלה שקיבלה או לא קיבלה בתקופת החופשה, שאליה יצאה שלא מרצונה. עוד נטען כי תקנות הביטוח הלאומי (אמהות) קובעות שבמקרים שבהם מבוטחת לא משתכרת ברבע השנה הרלוונטית את מלוא השכר מסיבה שאינה תלויה בה, יש לחשב את הגמלה לפי השכר המשוער שלו הייתה זכאית אילולא הייתה בשמירת הריון.
הביטוח הלאומי טען מנגד שהתובעת שהתה בחופשת לידה מוארכת מרצונה האישי ולא מתוך כורח או אילוץ, ולכן התקנה המדוברת לא חלה עליה.
המטרה: לעודד נשים
סגן נשיאת בית הדין, השופט אילן סופר, ציין כי בעבר קבע חוק עבודת נשים שחופשת לידה תיארך 14 שבועות, תוך שניתנה לעובדות האפשרות להאריכה בשלושה חודשים נוספים ללא תשלום דמי לידה. ואולם, החוק תוקן בשנים האחרונות במטרה לעודד נשים לשהות תקופה ממושכת יותר עם התינוק, וכיום ברירת המחדל היא חופשת לידה של 26 שבועות.
כלומר, אף שדמי הלידה עדיין משולמים רק עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה, עובדת שיוצאת לחופשה אמורה לשהות בבית 26 שבועות. אם היא רוצה לקצר את התקופה היא יכולה, אך הקיצור לא יעלה על 12 שבועות.
משכך קבע השופט סופר: "התובעת יצאה לחופשת לידה שמשכה קבוע בחוק ולא היה תלוי בה". הוא הוסיף שמטרת המחוקק בהארכת חופשת הלידה ובתשלום גמלת שמירת ההיריון כתחליף הכנסה היא להיטיב עם העובר ולשמור על בריאותו ועל בריאות אמו, והבהיר שלעצם העובדה כי עבור חלק מהתקופה לא משלמים גמלה אין כל רלוונטיות.
לפיכך קיבל השופט את התביעה וחייב את הביטוח הלאומי לערוך מחדש את חישוב הגמלה של התובעת, בהתאם לשכר הרגיל שהייתה זכאית לו בעבודתה. הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות בסך 3,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד לימור עמית-פנקר
- ב"כ הנתבע: עו"ד מיכל כהן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
