שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "למוח שלי יש יכולות של גיבור על"
    הבמאי בן ה-41 ג'יי.סי. צ'נדור נחשב להבטחה של הקולנוע האמריקני, למרות שרק לאחרונה גילה כי הוא סובל מדיסלקציה - מה שמסביר כמה מסגולותיו הטובות. "אני יכול ליצור סרט שלם בתוך הראש שלי". הוא אומר בראיון לקראת סרטו החדש "שנה קשוחה מאוד" ומודה: "מהיאוש יצא משהו טוב"
    ג'יי.סי. צ'אנדור מביים סרטים אפיים על גיבורים שנפלו. הוא מצלם סרטים על מלחים לפני טביעה ובנקאים על סף קריסה ועל מצבים בהם יש בקושי הבחנה בין טוב לרע. הוא אוהב לבחון את התגובות של אנשים במצבי לחץ, את ההתפשרויות שהם עושים וכמה רחוק הם מוכנים ללכת על מנת להישאר צפים. כל אלו הפכו את הבמאי בן ה-41 להבטחה גדולה בקולנוע האמריקני, ולמרות זאת, גם הוא נאלץ להתמודד עם אתגרים דומים בחייו. הוא היה באותה הסירה, שכמעט ושקעה.

     

    "לאחרונה למדתי שיש לי דיסלקציה לא מאובחנת", הוא מודה בראיון ל-ynet, "יש לי איי.קיו גבוה ודיסלקציה ברמה נמוכה - דבר שבדרך כלל קשה לעלות עליו בבית הספר כי אתה מספיק חכם לסבן את דרכך בכיתה, בלי לקבל את העזרה שאתה צריך. מה שאני מתכוון להגיד הוא שאני לא מסוגל לקרוא ספר בן 600 עמודים, אבל המוח שלי מסוגל לעשות דברים אחרים שהם דומים קצת לכוחות על, כמו ליצור סרט שלם בתור הראש שלי בצורה ליניארית. ואז מה שאני צריך לעשות זה רק להוריד אותו לכתב. הסרט הוא בעצם די מושלם כבר בכתיבה הראשונה שלו ואז יש בקושי תיקונים".

     

    ג'יי.סי. צנדור (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    ג'יי.סי. צנדור(צילום: GettyImages)
     

    כנראה שמה שצ'נדור עושה, הוא עושה טוב. הסרט השלישי שלו "שנה קשוחה מאוד" בנוי בסגנון סרטי הגנגסטרים הקלאסיים כמו "רחובות הזעם" של מרטין סקורסזה, "סרפיקו" של סידני לומט ו"משאלת מוות" של מייקל ווינר - סרטים בהם ניו יורק של שנות השמונים היא קן פשע, עיר שהפכה לשדה קרב, והבריחה ממנה את המשפחות ממעמד הביניים. כל אלו הפכו את המטרולפולין הענק לאתר המתאים לדרמה החדשה שלו - בו הגיבור הוא מהגר, איש עסקים אמביציוזי, בשלבים הראשונים של בניית החלום האמריקני שלו.

     

    "זה לא יכול היה להיות אף מקום אחר, אלא ניו יורק", הוא מבהיר וחוזר למקרה מ-1984 בו ירה ברנרד גואץ - בחור לבן בן37 בארבעה מתבגרים שחורים ברכבת התחתית, "אחד מהארבעה התחיל להציק לגואץ שיתן לו חמישה דולר. אז כשהרכבת עצרה באחת התחנות, הוא הוציא אקדח ללא רשיון, וירה באותו צעיר ובשלושת חבריו מטווח אפס. כל הארבעה נפצעו. אחד סבל בפגיעות בעמוד השדרה, ואחר נותר משותק לכל החיים". 

     

    הטריילר של "שנה קשוחה מאוד"

    הטריילר של "שנה קשוחה מאוד"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מה שקרה אחר כך הוא לא יאומן. גואץ הפך להיות לגיבור העם. מאות התקשרו למשטרה על מנת לתמוך בו, במערכות העיתונים התקבלו מאות מכתבי תמיכה. אחרי שהסגיר את עצמו למשטרה כעבור מספר ימים, הוא הודה שהתכוון להרוג על אחד מהם, אבל הוא נמצא אשם רק על אחזקת אקדח ללא רשיון וישב בכלא שמונה חודשים. "זה היה לגמרי מטורף", אומר צ'נדור, "הההגנה שלו היתה שהילד הסתכל עליו בצורה שגרמה לו להאמין שהוא הולך לפגוע בו. גרמה לו להאמין, וחמישים אחוז מהעיר חשבו שלנסות להרוג את אותו הילד וחבריו היתה תגובה רציונלית".

     

    צ'נדור נבר בססטיסטיקות הפשע של ניו יורק וגילה שבמשך שלוש שנים שקדמו לירי של גואץ, שיעורי הפשע בעיר גדלו לשיאים חדשים. יותר מ-1.2 מיליון מקרי פשע נרשמו - בהם 2,100 רציחות, 5,500 מקרי אונס ו-60 אלף תקיפות. אלו היו שנים אלימות ביותר - ומכאן גם הכותרת של הסרט. "הסרט בנוי כמו סרט גנגסטרים קלאסי עם מרדפי מכוניות ואקדחים, אבל הוא מתרכז בדמות שלאו דווקא רוצה לשבור את החוק, אלא קצת לסובב אותו, ורואה בזה את הדרך לקדם אותו ואת המשפחה שלו".

     

    אוסקר אייזק וג'סיקה צ'סטיין ב"שנה קשוחה מאוד" ()
    אוסקר אייזק וג'סיקה צ'סטיין ב"שנה קשוחה מאוד"

    "שנה קשוחה מאוד" מספר את סיפורו של אבל מוראלס (בגילומו של אוסקר אייזק), מהגר היספאני שמנסה לפלס דרכו בזירת עסקי מכירת נפט לחימום בניו יורק ב-1981. הוא נע בתפר של בין החוק לעולם הצללים העברייני, ומנסה לשמור על הכללים גם כשמשאיות ההובלה שלו נשדדות באיומי אקדח. המשטרה לא מסייעת, גם לא עורך הדין, וגם אשתו המפוחדת (ג'סיקה צ'סטיין) מפעילה לחץ, אך אבל מתעקש לנצל את סביבתו האלימה והמסוכנת לכאורה לטובת קידום העסקים. פקעת העצבים הזו מאיימת להתפקע בכל רגע, אך אומץ לבו ונחישותו משמשים לו יתרון מול מתחריו. 

     

     

    על פי התוכנית המקורית של צ'נדור, חאווייר בארדם אמור היה לגלם את מוראלס, אך השחקן הספרדי והבמאי לא הצליחו להסכים על המוטיבציה של הדמות. "חאווייר סוציאליסט והוא רצה שהדמות הקפיטליסטית של אבל תהיה דמות של שחור ולבן. הוא רצה שאשנה את התסריט ולקחת אותו למקומות אליהם לא רציתי ללכת", הוא מסביר. צ'סטיין ("כוננות עם שחר"), היא זו שהציעה לתפקיד את אייזק ("בתוך לואיין דיוויס", ובקרוב  ב"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"), שהגיע לארצות הברית כילד מגווטמאלה.

     

    תכירו. אוסקר אייזק, ג'סיקה צ'סטיין וג'יי.סי. צ'נדור (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    תכירו. אוסקר אייזק, ג'סיקה צ'סטיין וג'יי.סי. צ'נדור(צילום: GettyImages)

     

    "אייזק ראה את אבל באותה הצורה בה אני ראיתי אותו", מספר צ'נדור, "הוא בן למשפחת מהגרים והצליח לתפוס יפה את הצבעים האפורים שבדמותו, את מה שמניע אותו. אבל הוא מהגר קפיטליסטי, מאמין אמיתי בחלום האמריקני. יש בו גם טוב וגם רע. אולי יש לזה השפעה בקופות כי אנשים רוצים לראות גיבורי על או נבלים אמיתיים, אבל אני רוצה להחזיר לקרקע את הדמויות שלי בבחירות שאני ושכולנו עושים בחיים שלנו על מנת להחזיק את הקריירות שלנו בחיים".

     

    למרות גילו הצעיר, צ'אנדור הצליח למשוך לסרטו הראשון "התמוטטות" מ-2011, סוללה של כוכבים - מקווין ספייסי, דרך פול בטאני ועד ג'רמי איירונס. הדרמה ליוותה את יממה בחיי ברוקרים ניו יורקים רגע לפני קריסת וול סטריט. ל"הכל אבוד" ליהק את רוברט רדפורד שמילא בנוכחותו את המסך כבעל יאכטה שאובד בלב ים. ועכשיו ב"שנה קשוחה מאוד" אייזק מגלם איש עסקים שבמהלך שלושה ימים קריטיים מותח את הגבול בניסיון לשרוד.

     

    רוברט רדפורד ב"הכל אבוד" ()
    רוברט רדפורד ב"הכל אבוד"
     

    "אין ספק שהמקומות בהם אנחנו על הקצה, הם המקומות שמעניינים אותי. השאלה 'עד לאן אדם יהיה מוכן ללכת?'. יש בזה צד אפל מאוד", אומר צ'נדור. שגיבש לעצמו קו יצירתי מוגדר. הסיטואציות בשלושת סרטיו תחומות מבחינת הזמן בהם העלילה מתרחשת, אבל הוא לא מספק לדמויות שלו רקע, והצופים נדרשים לבנות אותן מפיסות האינפורמציות ש הכאן ועכשיו - לאט לאט, תוך כדי תנועה. 

     

    צ'נדור בטוח שהצופים יכולים לעמוד במשימה המאתגרת הזו: "אני סומך על הקהל שלי. מאמין שיש לצופים את מה שצריך כדי להבין את הדמות ולהבין מהיכן היא באה. ראיתי כבר יותר מדי סרטים שהכל מוגש מאוד ברור ומאוד לעוס לצופה. איפה המסתורין בזה? זה משעמם לדעתי. אלו לא סרטים שאני רוצה לעשות".

     

     

    צ'נדור שגדל, במשפחה ממעמד הביניים מניו ג'רזי, תמיד חלם לעשות סרטים. אחרי הקולג' הוא עבד שנים רבות בעבודות מסחריות, בצילום סרטי תדמית, אבל הלב שלו לא היה שם. הוא ניסה לעשות סרטים, אבל הסרטים לא קרו. "נאבקתי בזה במשך 15 שנים. בנקודה כזאת, אם אתה מנסה תקופה כל כך ארוכה, משהו חייב להיות לא נכון".

     

    אז מה לא עבד?

     

    "ניתחתי את זה לא אחת, ואני חושב שזו היתה תוצאה של מספר דברים. קודם כל אגו. ויתרתי על כמה הזדמנויות כי לא חשבתי שהן טובות מספיק. היה גם הרבה חוסר מזל. היה לי סרט שבוטל שישה ימים לפני תחילת הצילומים.

     באותו הזמן חשבתי שזהו זה, שהחלום שלי נגמר. היתה לי משכנתא לשלם, חשבונות, וילדה בת שלוש. הקריירה שלי בעצם הובילה לשום דבר ולשום מקום. הרגשתי שבור. אבל ברגע שניתחתי את המשמעות שלא אעשה סרטים לעולם, ישבתי וכתבתי את 'התמוטטות', וזה היה הדבר הכי טוב שכתבתי בחיים עד לאותה הנקודה. וזה הוכיח את עצמו. מהיאוש יצא משהו טוב".

     

    "התמוטטות" זכה לתשבוחות רבות, והיה אף מועמד לאוסקר על תסריט. משם, הדרך לעשיית שני סרטיו הנוספים של צ'נדור כמו גם לפרויקטים העתידיים שלו הפכה לקלה הרבה יותר. ואיזו עצה יש לבמאי לתת לכל הקולנוענים שמנסים לפרוץ את דרכם? "תשמרו על האמת הפנימית שלכם ועל מוסר עבודה. תשלמו דבר ראשון את החובות שלכם. אם יש לכם משקיעים לסרט, תקפידו להחזיר להם ראשונים את כספם, גם אם זה אומר שלכם לא נשאר כלום. וחוץ מזה תתפללו לאלת המזל. צריך גם ממנה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים