שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "את ליברלית מדי, הצלקת בישבן ריסנה אותך"
    את הנימוק השוביניסטי נתנה המדינה בתשובה לתביעה של צעירה שעברה ניתוח, וטענה שאינה יכולה ללבוש בגד ים או מכנסיים קצרים
    התבטאות מקוממת של המדינה בתשובה לתביעה של צעירה, שניתוח בבית החולים וולפסון הותיר צלקת על ישבנה. בסיכומים שהגיש עורך הדין שייצג את המדינה נכתב: "מתקבל הרושם שמדובר בבחורה משוחררת וליברלית, וכל מה שמפריע לה הוא שאינה יכולה ללבוש תחתוני חוטיני, או בגד ים בסגנון זה. באופן פרדוקסלי – אולי הצלקת הזו הטיבה עמה וריסנה אותה".

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב נזפה בעורך הדין של המדינה על ההתבטאות השוביניסטית ופסקה שהצעירה תפוצה על ידי משרד הבריאות ב-180 אלף שקל.

     

    הצעירה יצאה לבילוי במועדון באחד מלילות דצמבר 2009 ונפלה בעת שרקדה. היא נחבלה ברגלה והובהלה לבית החולים וולפסון שבחולון, שם הוכנסה לניתוח שארך חמש שעות. לאחר שהועברה להתאוששות התגלה אודם בעכוזה, שאובחן כפצע לחץ או כוויה. בסופו של דבר הפך האודם לצלקת גדולה וכואבת.

     

    כשנתיים לאחר מכן הגישה הצעירה תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות ובית החולים. לטענתה, ברבות הימים הצלקת הפסיקה לכאוב אולם הדימוי העצמי שלה נפגע, והצלקת מפריעה לה ללבוש בגד ים, תחתון חוטיני או מכנסיים קצרים.

     

    המדינה, שהיא גם בעלת בית החולים, טענה כי התובעת כבר תבעה מהמועדון פיצוי על נזקי גוף, כך שהיא לא זכאית לפיצוי נוסף. מעבר לכך, המדינה הכחישה שהפצע נגרם במהלך הניתוח וטענה כי מקורו בנפילה. לחילופין נטען כי גם אם תתגלה רשלנות, הנזקים שתיארה התובעת מוגזמים ומופרכים, שכן מדובר בסך הכול בצלקת.

     

    בתגובה לטענת המדינה על אודות הליברליות של התובעת כתבה השופטת מור-אל: "למורת רוחם של הנתבעת או של באי כוחה, זכותה המלאה של התובעת ללבוש בגדים חושפניים כרצונה ובגדי ים בהתאם לטעמה האישי, מבלי שתזכה לביקורת ולציונים".

     

    לגופו של עניין דחתה השופטת את הטענה לגבי התביעה נגד בעלי המועדון וקבעה כי ההליך שם כלל לא עסק בנזקי הצלקת. היא פסקה כי במקרה זה המדינה היא שצריכה להוכיח שלא התרשלה, בין היתר משום שהפצע או הכוויה נגרמו לתובעת במהלך הניתוח, בשעה שהייתה מורדמת.

     

    אלא שהמדינה ובית החולים לא עמדו בנטל ההוכחה: התזה כי מדובר בפצע מהנפילה נדחתה בהסתמך על עדויות מומחים ונקבע כי מדובר בפצע שנגרם כתוצאה מנוזל חיטוי או עיקור שהצטבר על גופה של התובעת במהלך הניתוח - נזק שלא היה אמור לקרות לאישה צעירה ובריאה לו הצוות הרפואי היה מקפיד על אמצעים מונעים ובקרה.

     

    מחדל נוסף שעליו הצביעה השופטת הוא היעדרם של עדי מפתח כמו המנתח הראשי, הסניטר והאחות שטיפלו בתובעת. היא ציינה שהתובעת עשתה רושם של בחורה אינטליגנטית, דוברת אמת, וברור שהצלקת השחיתה את גופה ופגעה בדימוי הגוף שלה.

     

    היא פסקה לתובעת פיצוי של 180 אלף שקל, מתוכם 170 אלף שקל כפיצוי לא ממוני על כאב, סבל ועוגמת נפש. היתר נפסק עבור הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. המדינה חויבה גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד גפני
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד גלס
    • עו"ד רן שקד עוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים