שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    נוח באומבך: "יש יופי בהתפשרות על חייך"

    הוא ידוע כיוצר קומדיות היפסטריות ותמוהות, אבל ב"כשנהייה צעירים" נוח באומבך מחניף למיינסטרים ובעיקר לקהל שמחפש את עצמו באמצע החיים. "אנשים חושבים על עצמם כעל גרסה צעירה יותר, וזה קרה גם לי", הוא מודה בראיון ומספר על ההכרה בהזדקנות שבאה בגיל 45, ואיתה ההיפוכונדריה

    נוח באומבך בן 45 והוא מרגיש שהוא מזדקן. הוא יודע את זה בגלל שהרופא שלו בעצם מקשיב לו עכשיו. "היו לי התקפים היפוכונדריים כאלה בהם הייתי בא לרופא ואומר לו שאני מודאג מכאבי הראש שלי, והוא רק היה צוחק עלי", הוא מספר בראיון, "אבל לאחרונה הוא התחיל לקחת אותי ברצינות. כל פעם שאני מתלונן על כאבי הראש הוא כבר מוכן לשלוח אותי לבדיקת MRI".

     

    במקרה הזה, באומבך החליט להשתמש בחומרים האלה לסרטו החדש "כשנהייה צעירים" והעביר את הנסיון האישי שלו של איך זה להיות בן ארבעים ומשהו לדמותו ג'וש, המגולם על ידי בן סטילר. באמצע הסרט, בדיוק כשהוא מתחיל להרגיש צעיר שוב, הוא מגלה שהוא סובל מדלקות פרקים - דבר שמאפיין לרוב אנשים בני שישים וחמש ומעלה.

     

    נוח באומבך. עומד לא נוח (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    נוח באומבך. עומד לא נוח(צילום: GettyImages)
     

    "כשנהייה צעירים", סרטו השמיני במספר של הבמאי נוח באומבך (המוכר מ"פרנסס הא", "גרינברג" ועוד), עוקב אחר ג'וש וקורנליה (אותה מגלמת נעמי ווטס) - זוג נשוי באמצע החיים שוויתרו על הרעיון להביא ילדים. אנחנו פוגשים בהם בנקודה בה הם חוברים לג'יימי (אדם דרייבר) ואשתו דארבי (אמנדה סייפריד), שני צעירים היפסטרים בני עשרים ומשהו שחובשים כובעים ביום יום, מלקקים גלידות מוזרות ומחליקים על רולרבליידס. לאותם צעירים יש גם חיבה עזה לקלטות וידאו, תקליטים ואפילו שיחות פנים אל פנים ולהפתעתם הרבה של ג'וש וקורנליה גם אין להם שום דבר בדירה מאיקאה.

     

    דרך החיים החופשית שלהם קוסמת מאוד לזוג המבוגר יותר. אבל מה שמתחיל כקראש זוגי ומן משבר של אמצע החיים, דרכו מנסים ג'וש וקורנליה להבין מה היא המשמעות של להיות צעירים, הופך בסוף למין דין וחשבון על הנישואים, האידיאלים, והקריירה שלהם. 

     

    בסרטו "חיים בין השורות" הביא באומבך למסך חלקים גדולים מהסיפור שלו כילד להורים גרושים, אך הפעם הבמאי סבור שאין פה אלמנטים אוטוביוגרפיים מובהקים: "אני חושב שכל הסרטים שלי הם אישיים, אבל לא הייתי אומר שהסרט הזה הוא אוטוביוגרפי במובן שאני ער לו. אבל כל הסרטים נוצרו מתוכי, אני כותב אותם והם מגיעים ממקור אישי".

     

    "כשנהייה צעירים" נולד מכך שבאומבך גילה שהוא חי תחת האשליה שהוא גרסה יותר צעירה של עצמו. בשנים האחרונות הוא חי עם השחקנית הצעירה גרטה גרוויג, שגם מככבת בכמה מסרטיו ("פרנסס הא", ובסרטו הבא "פילגש אמריקאית"). הזוגיות הזו, לדעתו, יצרה אצלו את אותה תפיסה מוטעית של עצמו. "נראה לי די שכיח שאנשים חושבים על עצמם כעל גרסה צעירה יותר, ושזה קרה גם לי, חשבתי שזה דבר מעניין לחקור. בנוסף, רציתי לעשות משהו עם זוגות ואיך הם מתנהגים עם זוגות אחרים ומשליכים אחד על השני. אז שני הרעיונות האלה שבאו ביחד הולידו את הסרט".

     

    נוח באומבך. גרסה צעירה של עצמו? (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    נוח באומבך. גרסה צעירה של עצמו?(צילום: GettyImages)

    כתבת את הדמויות עם שחקנים ספציפיים כבר בראש?

     

    "כתבתי את הסרט כשאני חושב על בן סטילר. התחלתי לכתוב את התסריט לא הרבה זמן אחרי שסיימתי לצלם את 'גרינברג' שבן משחק בו. היה לנו כזה כיף ביחד אז לגמרי היה לי את הקול שלו בראש כשכתבתי. יתר התפקידים הגיעו אחר כך, אבל יצא שבסוף עשיתי את 'פרנסס הא', שם הכרתי את אדם דרייבר ואז היה לי ברור שהוא צריך לגלם את ג'יימי. זה היה לי הכי הגיוני. לא רציתי למכור את בן לקהל, רציתי שהקהל יבין למה ג'וש, הדמות של בן, כל כך אוהבת את ג'יימי, הבחורצ'יק הצעיר. אדם דרייבר הוא אחד שמתאהבים בו מאוד בקלות. הוא גורם לזה לקרות".

     

    את החבר הכי טוב של סטילר בסרט מגלם אדם הורביץ מ"ביסטי בויז", אותו אחד שבשנות התשעים לחם על הזכות של כולנו לחגוג ולהתפרע. "זה קטע גדול. אני מכיר את אדם כבר הרבה זמן ותמיד חלמתי שהוא ישחק שוב ומאוד שמחתי שהוא הסכים לעשות את זה", מספר הבמאי, "רק אחר כך נעשיתי יותר ער לכך שיש קטע בזה שרואים רוקר מתבגר כאב טרי בגיל העמידה, שזו הדמות אותה הוא מגלם. זה לחלוטין מחדד נקודות מסוימות בסרט. זה גם עזר שהוא חבר ותיק של בן אז החברות שלהם על המסך נראית מאוד מאוד אותנטית".

     

    אדם דרייבר ובן סטילר ב"כשנהייה צעירים" ()
    אדם דרייבר ובן סטילר ב"כשנהייה צעירים"

     

    באומבך מודע לכך שהטון של הסרט וגם השחקנים שבו הופכים אותו לסרט הנגיש ביותר מבחינת הקהל שעשה עד היום. סרטיו הקודמים התאפיינו ברובם בהומור שחור וניתוחים עמוקים, שעה ש"כשהיינו צעירים" פונה לז'אנר הקומי מהכיוון היותר מיינסטרימי שלו. "הסתכלתי על הסרט בדרך מאוד מסורתית. המטרה שלי היתה לעשות סרט על מבוגרים שנפרדים כדי לחזור להיות ביחד, כשהקומדיות עליהן אני גדלתי של מייק ניקולס, סידני פולק, אל אשבי וג'יימס אל ברוקס, משמשות לי כבסיס", הוא מעיד.

     

    "זה נכון שמבחינה היסטורית הסרטים האלה נעשו לקהל רחב יותר. רציתי לעשות את הגרסה שלי לסרטים האלה ולראות מה יכול לצאת מזה. חוץ מזה רציתי יותר מקום להומור פיזי ולקבל סוף סוף צחוקים ברורים בסרטים שלי".

     

    כשרואים את סרטיו של באומבך, ההשוואה לוודי אלן, היא די מתבקשת. באומבך לא כיוון ליוצר הוותיק אבל הוא מבין למה ההשפעה שלו ניכרת בכל הסרטים שלו, ובמיוחד בזה. "גדלתי על וודי אלן, הוא כמו חלק אינטגראלי מה-DNA שלי, אפילו אם זה לא באופן מודע", הוא אומר, "גדלתי בברוקלין, כמו אלן, הלכתי לאותו תיכון כמוהו, אני דוגל בדיאלוגים הכתובים ובפסיכולוגים בדיוק כמוהו ותמיד הרגשתי שהדברים שהוא כתב כאילו נכתבו עבורי".

     

    נוח באומבך עם ספייק ג'ונז ו-ווס אנדרסון. היפסטרים (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    נוח באומבך עם ספייק ג'ונז ו-ווס אנדרסון. היפסטרים(צילום: GettyImages)

    ברוקלין היא גם המקום המהווה את הרקע לסיפור ב"כשנהייה צעירים" והיא אף מניעה במובן מסוים את העלילה בהיותה מרכז ההיפסטרים העולמי. "האזורים התעשייתיים הם אלו שיותר השתנו, לאו דווקא השכונות בהן גדלתי. אבל זה לא יאומן כמה התרבות ההיפסטרית משתנה ובאיזו מהירות", הוא אומר, "ידעתי מהתחלה שיש דברים שישתנו אפילו בזמן הצילומים אז פשוט המצאנו את הדרך שלנו. את הביגוד לדמויות של אדם ואמנדה עיצבנו בצורה שנראתה לנו הגיונית ומעניינת.

     עוד דוגמא היא שלא ידענו אם אנשים מחליקים על רולרבליידס אבל זה הרגיש לנו כמו שזה יכול להיות אז הכנסנו את זה. וכמובן, אחרי שעשינו זאת, אנשים התחילו לשלוח לי סרטי וידאו של אנשים על רולרבליידס ברחבי ברוקלין. בינגו!".

     

    בסצנה מצחיקה נוספת בסרט לוקחים שני הזוגות חלק בטקס בו הם שותים תמצית של צמח שגורם להזיות ולהקאות אינטנסיביות, וככל שזה נראה ונשמע הזוי באומבך מספר שזה לגמרי אמיתי. "מה שהזוי פה הוא שהטקס הזה הפך להיות מיינסטרימי", הוא מדווח, "כשכתבתי את התסריט שמעתי על כמה אנשים שעשו טקס כזה, וחשבתי שאני די חתרני בכך שאני ממקם אותו בברוקלין. אבל עד שצילמנו זה כבר היה בכל מקום. תמיד אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון" .

     

    אם כבר מדברים על מציאות, מה לקחת איתך מהעבודה על הסרט?

     

    "אני לוקח איתי מן הכרה חמוצה מתוקה. ההשלמה שאין אפשרויות בלתי מוגבלות בשלב מסוים בחיים. אלו הם החיים היחידים שיש לך וככה זה הולך להיות. זה לא אומר שאי אפשר לשנות או שאי אפשר להשיג דברים נוספים בשלב מאוחר יותר, אבל יש דברים שאי אפשר לעשות יותר וחייבים לקבל את זה. אני חושב שיש יופי גם בהתפשרות הזאת".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים