שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המבקר: כשלים חמורים בפיקוח על מפעלים מזהמים
    למשרד להגנת הסביבה אין הנחיות ברורות המחייבות את כל המחוזות בנושא מקורות הפליטה הנייחים והמפעלים שהפרו את חוק אוויר נקי לא נקנסו. בין היתר, מדובר במפעלים במפרץ חיפה, כאשר במחוז חיפה, כלל לא בוצעו דגימות של ארובות ב-2013. המשרד להגנת הסביבה: זה בגלל קיצוץ בתקציב המשרד

    מי מפקח על המפעלים כדי שננשום אוויר נקי? המשרד להגנת הסביבה אינו מטפל כראוי במקורות זיהום אוויר נייחים - בין היתר במפרץ חיפה - ואינו עושה שימוש מיטבי באמצעים ובכלים שהועמדו לרשותו. זו השורה התחתונה והקשה בדו"ח מבקר המדינה, בפרק העוסק בזיהום אוויר. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי הסיבה לאי הטיפול והפיקוח על המזהמים היא הקיצוץ החד בתקציב המשרד.

     

    דו"ח המבקר - כתבות נוספות:

     

    מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מצא ליקויים קשים בתפקוד המשרד להגנת הסביבה. הוא מצא בין היתר כי לא הותקנו תקנות חדשות בנושא זיהום האוויר, ותקנות ישנות מאוד לא עודכנו, לא הושלם סיווג מחודש של המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה לשם קביעת הגורם המטפל בהם ואופן הטיפול, לא נעשה שימוש מספק ויעיל במערכות המחשוב שפיתח המשרד כדי לתמוך בהליכי הפיקוח והאכיפה בעניין פליטת מזהמים, והמשרד אינו מקיים פיקוח הדוק בתחום זה.

     

    המבקר העיר כי עולה ספק לגבי היעילות והאפקטיביות של השימוש שעושה המשרד באמצעי האכיפה שהועמדו לרשותו. בשנת 2008 נחקק חוק אוויר נקי, שנכנס לתוקף שלוש שנים מאוחר יותר. למרות זאת, כתב המבקר, השרים שכיהנו מאז במשרד, גלעד ארדן ו עמיר פרץ, לא קבעו הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים כנדרש בחוק. גם קובצי התקנות שהותקנו לפי החוק למניעת מפגעים, לא עודכנו, אף שאלה הותקנו לפני עשרות שנים.

     

    ליקויים נמצאו גם בהתמשכות הטיפול בסיווג העסקים המשפיעים על הסביבה. באוקטובר 2014, כארבע שנים מאז זוהה הצורך לסווג מחדש את המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה, טרם הסתיים ההליך. אגף תעשיות ורישוי עסקים שבמשרד להגנת הסביבה עוסק עדיין בנושא, ובמחוזות המשרד שוררת אי-בהירות בקשר לסיווג החדש של המפעלים ולמשימות הנדרשות מהם בעקבותיו.

     (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    (צילום: אבישג שאר-ישוב)
      

    הנחיות על ביצוע דגימות פתע לא עודכנו במשך שבע שנים

    בנוסף, נמצא בביקורת, כי אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות המשרד ב-2007, ולפיה בקבוצת מפעלים, שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב, יש לבצע דיגומי פתע אחת לשנתיים. בנוסף האגף לא העביר למחוזות רשימה מעודכנת ומחייבת של מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב. נמצא כי מחוז דרום של המשרד כלל לא היה מודע להנחיה, וממילא לא פעל לפיה, וביצע את הדיגומים על פי שיקול דעתו בלבד. אגף איכות אוויר הקצה מדי שנה למחוזות תקציב לביצוע דיגומי פתע של ארובות, אך הוא לא עקב אחר ביצועם.

     

    בשנים 2013-2011, כך על-פי מבקר המדינה, לא עמדו המחוזות השונים ביעדי תכניות העבודה שקבעו לעצמם, וברוב התקופה היה שיעור דיגומי הפתע של ארובות נמוך יותר ממחצית מן המתוכנן. בולטת לרעה שנת 2013, שבה ירד שיעור דיגומי הפתע הכולל ל-15% בלבד.

    בחיפה לא בוצעו דגימות פתע כלל ב-2013

    במחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי, לא נעשו דיגומים כלל בשנת 2013. לפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שעשו המפעלים עצמם, ולוודא כי הם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי לעניין פליטות מוקדיות של מזהמים.

     

     

    ליקויים נמצאו גם בתחום אכיפה נגד מזהמים. המבקר מצא כי שני נוהלי אכיפה כלליים, נוהל אכיפה סביבתית ונוהל אכיפת מפגעים חמורים, שקבע המשרד להגנת הסביבה לא נגעו להיבטים הכמותיים של עוצמת המפגעים ושל שיעור החריגות מהתקנים של המזהמים בתחומים השונים. נוהל אכיפה סביבתית כללי נוסף, שאושר עקרונית על ידי הנהלת המשרד במאי 2013, וקבע "אמות מידה לתעדוף אכיפה" לא נכנס לתוקף עד אוקטובר 2014.

     

    בביקורת נמצא כי קיימים הבדלים ניכרים בדרכי הטיפול של המחוזות השונים של המשרד בבעלי מקורות פליטה נייחים המפרים את חוק אוויר נקי. מכאן עולה כי אין למשרד הנחיות ברורות המחייבות את כל המחוזות בתחום מקורות הפליטה הנייחים, וכי כל מחוז פועל לפי שיקוליו.


      

    בנוסף עולה מהביקורת כי בשנים 2014-2012 חרגו כל יחידות המשרד להגנת הסביבה העוסקות בטיפול במפגעים, בידיעת אשכול אכיפה שבמשרד, מלוחות הזמנים שנקבעו בנוהל האכיפה; בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בחריגות ניכרות מאוד מלוחות הזמנים. נוסף על כך בשנים אלה שום יחידה לא דיווחה על מפגעים חמורים בתחומים השונים, שלטיפול בהם נקבעו בנוהל אכיפת מפגעים חמורים פרקי זמן קצרים מאוד לביצוע, ולכן לא נעשה בנוהל זה שום שימוש.

     

    עקב הזנה חלקית של פרטים על מפגעים בתחומים השונים למערכת "מעוף", הנהלת המשרד ויחידות המטה, לרבות אשכול האכיפה, אינן מקבלות מידע מלא על כל המפגעים שאיתרו המחוזות, ולכן לא יכול האשכול לפקח כראוי על פעולות האכיפה שנוקטים המחוזות בעקבות איתור מפגעים, לעקוב אחר פעולות אלה ולוודא כי הן נעשות על פי הנדרש בנוהל האכיפה.

    הפגנה במפרץ חיפה נגד הזיהום (ארכיון) (צילום: מוחמד שינאווי) (צילום: מוחמד שינאווי)
    הפגנה במפרץ חיפה נגד הזיהום (ארכיון)(צילום: מוחמד שינאווי)
     

    אכיפה לא מספקת בתחום זיהום האוויר

    למרות הנחייתו ממאי 2013 של השר להגנת הסביבה שכיהן במועד הביקורת, לא מיקד המשרד בשנת 2013 את פעילות האכיפה שלו בתחום זיהום האוויר, ושיעור תיקי החקירה שפתח המשרד בתחום זה בשנת 2013 אף היה נמוך יותר משיעורם בשנת 2012. המבקר מצא כי מחוזות המשרד ממעטים ליזום הטלת עיצומים כספיים על מי שהפר הוראה מהוראות חוק אוויר נקי. יש מחוזות שלא השתמשו כלל בהליך אכיפה זה, ומחוזות שהחליטו להשתמש בו לא הקפידו להשלימו.

     

    בנוסף, מנתוני המשרד להגנת הסביבה מינואר 2014 עולה כי בתקופות שבין אוגוסט לנובמבר 2012 ובין אפריל 2013 לינואר 2014 לא קיימו כ-21% מהמפעלים את הנדרש מהם ולא ביצעו את כל הדיגומים התקופתיים שהיו אמורים לבצע. עקב כך לא נדגמו כנדרש כ-46% מהארובות שבכלל המפעלים (1,229 ארובות). בתקופות אלה כל מחוזות המשרד כמעט שלא נקטו צעדי אכיפה נגד מפעלים שלא הגישו נתונים על דיגום תקופתי של פליטות מזהמים מארובותיהם על פי הנדרש (בין אפס צעדי אכיפה לשני צעדים במחוז).

     

    המבקר מצא גם כי לא הייתה הסדרה של שיתוף הפעולה בין המשרד להגנת הסביבה ליחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות. המשרד לא קבע ולא העביר לגורמים השונים נוהלי עבודה המפרטים את סמכויותיהם ואת חלוקת העבודה ביניהם בתחומי הסביבה השונים, למעט נוהלי עבודה בתחום ייצור החשמל שנקבעו בינואר 2014.

     

    המשרד להגנת הסביבה חישב את סכומי התמיכות הכספיות המגיעות ליחידות סביבתיות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הקול הקורא שפרסם בעניין זה: עקב כך קיבלו חלק מהיחידות סכומים הגבוהים מהמגיע להן לפי לשון הקול הקורא ואחרות - פחות מהמגיע להן.

     

    בסיכום הפרק, כתב המבקר, כי כדי לשפר את איכות האוויר למען הגנה על בריאותם ועל איכות חייהם של בני האדם, על המשרד להגנת הסביבה לעקוב ולפקח באופן רציף והדוק על מקורות הפליטה הנייחים. כדי לבצע משימה חשובה זאת על המשרד להגנת הסביבה להפיק לקחים מדוח זה, לנקוט בהקדם פעולות לתיקון הליקויים שהועלו בו, לייעל את מערכי הפיקוח שלו ולהשתמש באופן מיטבי ובנחישות באמצעי האכיפה שהוענקו לו נגד מפרי החוק והוראותיו, ויפה שעה אחת קודם.

     

    במשרד להגנת הסביבה אמרו כי הסיבה למחדלים הקשים היא הקיצוץ בתקציב המשרד. "דו"ח מבקר המדינה מראה לאן הובילה מדיניות הקיצוץ במאבק בזיהום האוויר המסכן את חייהם של אלפי בני אדם בישראל. המשרד להגנת הסביבה הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון שקל, אך לאחר קיצוצי הממשלה הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון שקל", אמרו במשרד. "למרות הקיצוצים וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה".

     

    במשרד להגנת הסביבה הוסיפו כי "במפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב70% בתוך 6 שנים והמגמה צפויה להימשך. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. בשנת 2013, בהיעדר תקציב ירד שיעור הדיגומים בתעשייה, ובשנת 2014 עם קבלת תקציב בוצעו 257 דיגומי פתע. המשרד פועל באופן שוטף לשיפור הרגולציה הסביבתית בתעשייה ולפני שנה אף אושרה בממשלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החלטה לקידום חוק רישוי סביבתי משולב בהתאם לסטנדרטים האירופאים המתקדמים ביותר בתחום".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    מפרץ חיפה. במחוז לא בוצעו כלל דגימות פתע של ארובות ב-2013
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    מומלצים