שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    מזון מושמד בגלל כשרות והימנעות מתרומות
    מבקר המדינה: עשרות אלפי טונות של פירות וירקות, לעתים אף באיכות גבוהה, מושמדים מדי שנה מטעמי כשרות - תרומות ומעשרות, איסור ערלה ושנת שמיטה. המבקר גם מותח ביקורת על מסעדות ובתי מלון שמעדיפים להימנע מתרומת כמויות אוכל אדירות לנזקקים וגם על עודפי המזון בצה"ל

    רק לפני חג הפסח ראינו תורים ארוכים של נזקקים שמבקשים מעט מזון לחג, אבל מסתבר שמזון יש ובשפע – רק שהוא מושמד מטעמים שונים או שלא מועבר לנזקקים בגלל חסמים. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מתריע בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') מפני הבעייתיות וממליץ לעשות הכול כדי למנוע את הבזבוז הנורא במזון שמושלך או מושמד - שגורם פרט לנזק החברתי, גם נזק לסביבה.

     

    דו"ח המבקר - כתבות נוספות:

     

    תוצרת חקלאית מושמדת עקב כשרות כפולה

    המבקר מצא כי מדי שנה כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, ולעתים אף באיכות גבוהה, מושמדות מטעמי כשרות - תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת שמיטה - בלי שמשרד החקלאות, מועצת הצמחים, המשרד לשירותי דת או הרבנות הראשית יודעים באילו כמויות ובאיזו איכות של תוצרת מדובר.

     

    המבקר מצא כי לא נבחנה על ידי גורמים אלה האפשרות להפנות, בכפוף לדרישות ההלכה, תוצרת זו להאכלת נזקקים, יהודים או לא-יהודים, והיא מופנית, רובה ככולה, להטמנה באתרי פסולת - על כל ההשלכות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות הכרוכות בכך.

     (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)
     

    בביקורת נמצא גם ש"ריבוי הכשרויות" מביא לעתים גם לכפל מעשר, כשגוף כשרות אחד אינו סומך ידיו על תעודת הכשרות שהנפיק גוף כשרות אחר כגון הרבנות הראשית או בד"ץ "מהדרין" אחר. התוצאה במקרים כאלה היא הכפלה של התוצרת החקלאית המושמדת, לרבות תוצרת איכותית, שכן המעשר הנוסף נלקח מתוצרת שהופרש ממנה כבר מעשר.

     

    המבקר ציטט ממדריך כשרות שפרסמה המועצה הדתית ירושלים, לפיו בשוק הסיטוני בעיר קיימת "הקפדה מכל התוצרת ללא הסתמכות על שום הפרשה קודמת או כל קולא אחרת". המבקר הוסיף כי גם צה"ל נוהג לדרוש מכל ספק תעודת כשרות, דבר הגורר לעתים הפרשת מעשר נוסף, לזה שכבר הופרש.

     

    לא מגיעים לנזקקים

    וזה לא הכול. המבקר מצא כי גופים פרטיים רבים, וביניהם מלונות, חברות לשירותי הסעדה ומסעדות, נמנעים מתרומת המזון העודף שלהם או מגבילים אותה משיקולים שונים - משפטיים, כלכליים ואחרים.

     (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    המבקר העיר כי הסרת חסמים לתרומת מזון וקביעת תמריצים כלכליים ואחרים עשויות להגדיל משמעותית את הכמויות שיוצלו וייתרמו לנזקקים. הוא הוסיף כי כמה מדינות בעולם אימצו חקיקה הפוטרת תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית היה וגרם המזון נזק לאדם - בתנאי שנתרם בתום לב.

     

    הציבור חסר מודעות

    המבקר גם מצביע על חוסר מודעות אצלנו בהשלכת מזון. השופט בדימוס שפירא כתב כי המפתח להפחתה משמעותית בכמויות המזון האובד והמבוזבז נמצא בידי הציבור הרחב. "מודעות הציבור לערכו של המזון ולמשמעות הבזבוז שלו, כמו גם חינוך הציבור להפחתת הבזבוז ונכונותו לשנות הרגלי צריכה ושימוש במזון, עשויים להפחית בעשרות אחוזים את כמויות המזון הנזרק לאשפה", כתב המבקר.

     

    המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך פועלים, לדברי המבקר, לחינוך ילדי הגן ובית הספר להפחתת הצריכה ולצריכה נבונה כחלק מחינוך לקיימות בכלל ולהפחתת פסולת בפרט. עם זאת התוכנית עוסקת במידה מועטה בבזבוז מזון ואין היא חלק מתכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך אלא נתונה לבחירתם של מוסדות החינוך, וכתוצאה מכך רוב ילדי ישראל אינו לומד אותה.

     

    כמו כן, נמצא בביקורת, במשרד הכלכלה, האחראי גם לנושאי צרכנות ומסחר, בין היתר באמצעות הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, וכן במועצה הישראלית לצרכנות - לא גובשו תוכניות לחינוך הציבור להפחתת הצריכה של מזון ולמניעת בזבוזו.

     

    לא מצילים מזון לנזקקים

    בינואר 2014 פרסמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי "תוכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל - עקרונות, קריטריונים ודרכי פעולה", אשר כללה גם המלצות להצלת מזון. עד דצמבר 2014 התקציב לפעילות המועצה טרם אושר על ידי שר הרווחה, חרף הערת מבקר המדינה בעניין זה בדוח בנושא הביטחון התזונתי שפורסם באפריל אשתקד.

     (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    על-פי ההערכות ניתן להציל מזון בשיעור גדול לפחות פי עשרה משיעור ההצלה הנוכחי. באוגוסט 2014 אושרה תמיכה ממשלתית בפעילות להצלת מזון, כחלק מהקצאה של 30 מיליון שקל לתקציב משרד הרווחה לשנת 2014 שנועדה לשיפור הביטחון התזונתי - אולם זו הועברה ברובה לשנת 2015.

     

    כיום, קבע המבקר, אין למועצה לביטחון תזונתי מידע על עודפי תוצרת חקלאית, וגם אין מנגנון המאפשר קבלת מידע זה לצורך הקמת מערך להצלת המזון.

     

    כמה עודפים?

    עוד מצא המבקר כי למרות הוראה בצה"ל המחייבת מניעת בזבוז מזון ככל האפשר, קיימים במערכת הצבאית עודפי מזון בכמויות משמעותיות. לדברי המבקר, אין בידי צה"ל נתונים רשמיים על כמויות העודפים.

     

    באפריל 2014 החל צה"ל בשיתוף עם עמותת "לקט ישראל" בתוכנית ניסוי לתרומת מזון עודף, ובמסגרתה העביר הצבא בחודשים מאי-אוגוסט 2014 כ-45 אלף ארוחות לנזקקים. מאז פועל צה"ל להרחבת שיתוף הפעולה עם עמותות המזון ולהגדלת כמויות המזון המועבר לנזקקים.

     

    בארגונים ציבוריים גדולים נוספים כמו השב"ס, המשטרה ובתי החולים הממשלתיים, שמפעילים שירותי הסעדה בהיקפים ניכרים, באופן עצמאי או באמצעות קבלני הסעדה חיצוניים - אין מדידה של כמות עודפי המזון ובקרה עליה, והעודפים ברובם נזרקים לאשפה בלי שננקטות פעולות להצילם לטובת נזקקים.

     

    מה עושים בעודפים?

    המבקר מצא כי בישראל לא נאמדו עד כה כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון מהיצרן לצרכן והנושא בכללותו לא זכה להתייחסות משמעותית מטעם גופי השלטון.

     

    משרד החקלאות לא גיבש תכנית להפחתת עודפי גידול ולצמצום אבדן התוצרת, לרבות על ידי ניצול מיטבי של העודפים. הטיפול השוטף בעודפי תוצרת חקלאית אף לא נמצא באחריות מחלקה כלשהי במשרד החקלאות.

     

    בתחום זה מצא המבקר כי בישראל מושמד יבול שלא על-פי החוק. סעיף 60 לחוק מועצת הצמחים קובע כי "לא יושמדו עודפי-צמחים אלא בהיתר מאת השר או המנהל הכללי של משרד החקלאות, והיתר כזה לא יינתן אלא אם שוכנע נותנו כי לא נמצא להם שימוש לכל מטרה מועילה, לרבות מטרת-חסד" - ואולם המבקר מצא כי מועצת הצמחים ומשרד החקלאות אינם מקיימים סעיף זה באופן מתמשך לאורך שנים. מועצת הצמחים אינה נוהגת לפנות לשר או למנכ"ל המשרד לקבלת היתר להשמדות וגם אינה פועלת די למיצוי האפשרויות לשימוש מועיל בעודפים, לרבות הפנייתם לנזקקים.

     

    המבקר שפירא העיר כי ההשמדה של תוצרת חקלאית בישראל אינה מוסדרת כיום באופן ברור. "שאלות כמו למי הסמכות להשמיד יבול, אילו מקרים מצדיקים זאת, האם יש לדרוש מהחקלאי להודיע על עודפים המיועדים להשמדה, מהם סדרי העדיפויות לטיפול בעודפים להשמדה ועוד - נותרות כיום ללא מענה", הוא כתב.

     

    בסיכום הפרק כתב המבקר כי אובדן מזון הוא בעיה כלל-עולמית שהשלכותיה על החברה, על הסביבה ועל הכלכלה מרחיקות לכת. בישראל, הסובלת ממחסור מתמיד במשאבים, משיעורים גבוהים של עוני ושל חוסר ביטחון תזונתי ומשיעורי הטמנת פסולת מהגבוהים בין המדינות המפותחות - הטיפול בבעיית אובדן המזון עשוי לחולל שינוי משמעותי בהיבטים רבים וחשובים.

     

    הוא הוסיף כי ממצאי דוח זה מלמדים, בראש ובראשונה, כי בישראל הנושא של אובדן המזון לא זכה עד כה להתייחסות ממשלתית כוללת ולא הוכנה תכנית פעולה מערכתית להתמודדות עם התופעה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מזון מושמד בגלל כשרות והימנעות מתרומות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים