שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    דיווח אנונימי: הון של מיליארדים בהנחת מס

    יותר מ-1,000 איש ניצלו את האפשרות לדווח אנונימית לרשות המסים על חשבונות וכספים מחו"ל, בסכום מצטבר של מיליארדים. עורכי הדין שמתווכים בעסקות אלה חושפים את ההליך ואת האנשים שעומדים מאחוריו. מניצולי שואה ועד בעלי בסטה עם שקיות מזומנים. כך זה עובד

    אתם בעלי הון לא מדווח בחו"ל? בעוד 3 חודשים אמורה להסתיים הוראה השעה שאיפשרה לדווח באופן אנונימי מבלי להיחשף להליך פלילי, במסגרת נוהל גילוי מרצון של רשות המסים. כמעט 9 חודשים אחרי שהחלה, ואחרי יותר מ-1,000 פניות כאלו, מספקים עורכי הדין העוסקים בתחום, הצצה מעניינת אל הפרופיל של אותם בעלי הון ואל ההליך הייחודי.

     

     

    נזכיר כי הליך גילוי מרצון מאפשר לתושבי ישראל המחזיקים הון בחו"ל לדווח על הכנסותיהם לרשות המסים מבלי להיות חשופים להליך פלילי.

     

    ההליך מותנה במספר תנאים, בהם, הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים או רשות שלטונית אחרת וכן בתנאי שאין מידע קודם בידי רשות המסים הקשור לגילוי מרצון.

     

    במסגרת ההליך הזה, שעודכן מחדש בספטמבר 2014 פורסמו גם שתי הוראות שעה התקפות למשך שנה (עד ספטמבר 2015). הראשונה היא גילוי מרצון אנונימי – עורך הדין המייצג את מגיש הבקשה לגילוי מרצון, לא יחשוף את השם של בעל חשבון בנק בלתי-מדווח בחו"ל, אלא רק לאחר שיגיע להסדר עם רשות המסים בנושא מיסוי ההכנסות.

     

    השניה היא המסלול הירוק – המסלול הירוק מאפשר הגשת דו"חות למס הכנסה ללא צורך במשא ומתן, והוא מיועד לנישומים בעלי הון לא-מדווח בחו"ל של עד 2 מיליון שקל והכנסה שלא דווחה בשיעור של עד חצי מיליון שקל. 

     

    איך עובד בדיוק הליך הגילוי האנונימי? בקשה לפתיחת הליך כזה נדרשים להפנות לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים (רו"ח רון חכם) ומציינים מה גובה הסכום המדווח.

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
     

    הפקיד הבכיר מספק לפונה מספר ומפנה לפקידי השומה ברחבי הארץ. מאותו רגע הפונה הוא מספר בלבד ואיש לא יודע מי הוא. המייצג (עוה"ד) מנהל משא ומתן מול רשויות המס, תהליך שעשוי לקחת שבועות ואף חודשים. בסופו של דבר פקיד השומה קובע מה יהיה גובה המס שישלם אותו פונה וברגע הזה הוא מוציא טופס שבו חותמים וחושפים לראשונה את פרטי הפונה.

     

    ומה גובה המס שישולם במסגרת ההסדר?

     

    "זה לא קבוע", אומר עו"ד העוסק בתחום. "יש מקרים של כמעט אפס אחוזי מס, למשל אם אתה מצליח להוכיח שזה ירושה, או שהיו הפסדים גדולים. כך לדוגמה מקרה שבו לקוח הפסיד המון כסף מההון הלא מדווח, בעקבות הנפילות בבורסות ב- 2008. מצד שני, יש מקרים שבהם נקבע מס של 20 אחוז. זה תלוי בכל מקרה לגופו".

     

    אין חובת נימוק

    כמה אחוזים מהפונים אכן מקבלים אישור בסופו של דבר? בראיון ל ynet שהתקיים לפני כשבועיים, אמר מנכ"ל רשות המסים, משה אשר, כי הרשות קיבלה כ- 1,700 פניות (בכל סוגי הליך הגילוי), מתוכם 1,045 פניות אנונימיות, 381 פניות בהליך מקוצר ו-271 פניות בהליך רגיל. בינתיים המספרים התעדכנו במעט כלפי מעלה. "לשלב הזה, זה יפה מאוד. אני מניח שנגיע לאזור ה-3,000 נישומים", אמר אשר.

     

    ברשות המסים מסרבים למסור נתונים מעבר לכך, אולם לדברי עורכי הדין המייצגים, האחוזים אינם גבוהים. "אתה יכול לנהל משא ומתן תקופה ארוכה מול הרשות, לסכם את אחוזי המס שישולמו ולבסוף, אחרי חשיפת השם, הם יגידו שהבקשה לא מאושרת". אומר עו"ד העוסק בתחום.

     

    המציאות הזו מקוממת את עורכי הדין. במכתב ששלח בשבוע שעבר עו"ד ד"ר אבי נוב, מומחה בתחום המסים, למנכ"ל רשות המסים ,משה אשר וליועץ המשפטי לממשלה, הוא טוען כי העובדה שהרשות אינה מנמקת את סיבת הדחיה פוגעת בזכויות יסוד, ולא מאפשרת ערעור. נוב טוען גם כי נקבע שהנוהל לא יחול במקרה של תשלום "מס לא משמעותי" לגבי שנות המס הרלוונטיות לבקשה. אולם רשות המסים לא הבהירה עד היום במסמכים רשמיים מה הכוונה "מס לא משמעותי", ובאיזה סכום מדובר.

     

    טענה נוספת שמציין עו"ד נוב, וכמוהו גם רבים אחרים, היא הצורך להאריך את הוראת השעה מעבר לחודש ספטמבר הקרוב.

     

    "אחת הבעיות היא שרוב חקירות המס הן חסויות. על פי נוהל גילוי מרצון, אם מתקיימת כבר חקירה כנגד אותו אדם, אז ההליך לא מאושר", אומר עו"ד אורי גולדמן, מומחה בתחום המסים. "במציאות כזו מי שניגש להליך יודע מראש שאין טעם לעשות זאת אם יש חקירה, או מקור הכסף הוא בעבירות פשע (סמים, הימורים, זנות), שגם לגביהן ההליך לא תקף". גולדמן מציין כי אם רשות המסים פתחה את הפתח הזה לאחר ששקלה את השיקולים הנדרשים, ומאפשרת לאותם אנשים לדווח – היא צריכה גם לאפשר את זה ולדחות פניות, רק במקרים חריגים מאוד.

     

    גולדמן מציין עוד כי כח האדם המצוצמצם המטפל בנושאים הללו מוסיף על הבעייתיות. "למיטב ידיעתי, רשות המסים מקצה רק 6 פקידים אשר מטפלים לבדם במאות הפניות לגילוי מרצון.לצערי מדובר בהקצאת משאבים שאינה מספיקה לטיפול במבול הפניות, והתוצאה היא עיכוב רב בזמן הטיפול בבקשות. לאלמנט הזמן חשיבות גדולה עבור הפונים, שכן עליהם לכלכל את צעדיהם ולקבל החלטות במהירות בנוגע לשימוש בכספם".

     

    אפשר להבין את הנוקשות של רשות המסים, למה מגיע מסלול חלק לאותם אנשים, שאם נאמר זאת בפשטות - הם בעצם מעלימי מס?

     

    "אפשר להבין את הטענה", אומרת, שלא לציטוט, עו"ד העוסקת בתחום. "כל ההליך הזה מראש יש בו משהו מרגיז ולא הוגן, הרי למה שכולם ישלמו מס ואלה פחות? אבל אם כבר נתתם את הפתח הזה, שהוא מראש עקום, אבל אם כבר פתחתם את זה, אז תנו לי את האפשרות".

     

    שקים עם שני מיליון יורו

    אולי השאלה המעניינת ביותר היא מי הם אותם בעלי הון לא מוצהר, ומה באמת מקור ההון שלהם. פרסומי רשות המסים מהשבועות האחרונים, אודות מעצרם של מעלימי מס בעלי חשבונות לא מדווחים בחו"ל, חושפים במעט מי הם אותם אנשים המחזיקים מאות אלפים ואף מיליוני דולרים ויורו לא מדווחים, בשווי כולל של עשרות מיליארדים.

     

    עורכי דין העוסקים בתחום ומייצגים עשרות רבות של פונים להליך גילוי מרצון, מעדיפים כאמור, לא לחשוף יותר מדי פרטים ובטח שלא להיות מצוטטים בנושא, עם זאת הם מספקים תמונה מעניינת על הפרופיל של אותם מדווחים.

     

    "אתה לא מצפה שאני יספר לך על כל מיני ידוענים שפונים, אבל בהחלט יש גם אנשים צבעוניים", אומר אחד מעורכי הדין שמייצג פונים בהליך גילוי מרצון. "אולי זה יפתיע אבל לא פעם מגיע אדם לבוש בצורה מוזנחת ביותר, עם שקיות ניילון או תיקים, מלאים בשטרות של יורו. הגיע גם אדם שיש לו בסטה באחד משווקי העיר, עם מאות אלפי יורו במזומן. יש כל מיני בעלי מקצועות חופשיים, אנשים שעשו כל מיני עסקאות כמו עסקאות נשק שהשתיקה יפה להם".

     

    למרות האמור, טוענים עורכי הדין כי ברוב המקרים מדובר באנשי עסקים נורמטיביים או אנשים שקיבלו ירושות בחו"ל, כאשר בחלק גדול מהם הכסף שוכב כבר עשרות שנים בחשבון הבנק בחו"ל. "מדובר בהון הנמצא בחו"ל ויושב בחשבונות בנק בעיקר בשוויץ. יש גם הרבה אנשים מבגרים, חלקם ניצולי שואה שיש להם את העניין של לשים כסף בצד, שיהיה. לא תראה אנשים צעירים בגילוי מרצון. החתך גיל הוא בין 50 ל -90. בגדול, 80 אחוז זה אנשים נורמטיביים. יש גם לא מעט עולים חדשים בעלי חשבונות בחו"ל".

     

    אם עד לפני שנים בודדות, יכלו אזרחי ישראל כמו אזרחי מדינות אחרות להשקיע את כספם במקלטי מס או בחשבונות חסויים בשוויץ, הרי שכיום המציאות שונה לגמרי. שלל מהלכי חקיקה בינלאומיים ואמנות שונות, שהובילה בעיקר ארה"ב, הופכים את החיים לקשים יותר עבור אנשי ההון השחור.

     

    לאחרונה, ישראל גם חתמה על הסכמים מול מדינות בחו"ל שיאפשרו לה קבלת מידע על הון של ישראלים מעבר לים. "ככל שמדובר בהון מהשנים האחרונות, אתה רואה שהכסף כבר נמצא במקומות אחרים מחוץ לשוויץ, כי החיסיון השוויצרי הולך ומתפוגג ברקע הדרישות הנוקשות של הרשויות בעולם", אומר עו"ד נוסף העוסק בתחום. "כספים נמצאים בחשבונות בטורקיה, גיברלטר, קפריסין ומקומות אקזוטיים אחרים ברחבי העולם".

     

    מרשות המסים נמסר בתגובה לטענות עוה"ד: "הנתונים מצביעים על כך שנוהל הגילוי מרצון החדש זוכה להצלחה ניכרת ולהיענות גבוהה, כשעד כה הוגשו במסגרתו קרוב ל- 1,800 בקשות.

     

    "ניסיון העבר מלמד שמרבית הפניות במהלכים מסוג זה מגיעות לקראת סיומה של הוראת השעה. קיבלנו לאחרונה מספר פניות בדבר מתן ארכה להוראת השעה והנושא ייבחן.

     

    "הדרישה לתשלום מס משמעותי מעוגנת בנוהל כפי שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הרף של 50 אלף שקל הינו הרף המקובל אך מותנה גם בהיקף הגילוי ונסיבותיו, כשכל מקרה נבחן לגופו. הרשות לא נוהגת למסור לנישומים את סיבת הדחיה של בקשות כדי לא לחשוף את המידע המונח בפניה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    מנכ"ל רשות המסים, משה אשר
    צילום: גיל יוחנן
    עו"ד אבי נוב
    צילום: ישראל מלובני
    עו"ד אורי גולדמן
    צילום: ישראל מלובני
    מומלצים