שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      יש לך 3 דירות? טס לחו"ל? מס הכנסה בדרך

      שנה אחרי שהחלה רשות המסים במבצע לשליחת יותר מ-100 אלף מכתבים לאזרחים עם "פוטנציאל" להעלמת הכנסות, מסביר מנכ"ל רשות המסים, משה אשר, בראיון ל-ynet מדוע המהלך היה נכון וחושף את הנתונים העדכניים וגם את המטרה: 30 אלף תיקים למעלימי מס. וגם: האם בקרוב רשות המסים תוכל גם לקבל אינפורמציה שוטפת על חשבון הבנק שלנו?

      שנה חלפה מאז שלחה רשות המסים יותר מ-100 אלף מכתבים לאזרחים בדרישה לפרט את הכנסותיהם. במסגרת המלחמה במעלימי המס, החליטו ברשות לבחון את פעילותם של ישראלים שאינם מחויבים בהגשת דו"חות למס הכנסה, ויצאו במבצע מתוך מטרה להגדיל את כמות המשלמים.

       

       

      סך הכל שלחה רשות המסים, ממאי 2014 ועד אוגוסט, 104 אלף מכתבים. מחצית מנמענים לא השיבו למכתב ובעקבות זאת שלחו ברשות מכתב התראה נוסף, לפני כחודש. נכון להיום השיבו כ-61,500 איש.

       

      איך זה עבד? ברשות המסים בנו פרופיל של נישומים פוטנציאלים שקיים לגביהם חשד שאינם מדווחים על הכנסות וזאת על בסיס כ-20 קריטריונים שונים שנקבעו. שני הקריטריונים הבולטים הם - בעלי 3 דירות ומעלה (מחצית מאלו שקיבלו מכתב עונים לקריטריון הזה) וכן אזרחים היוצאים פעמים תכופות לחו"ל.

       

      כדי להגיע לאותם אנשים, נעזרו פקידי הרשות במאגרי מידע שונים - ממשלתיים ואחרים וביצעו הצלבות בין הנתונים. אותם "נבחרים" קיבלו מכתב בו נדרשו למלא פרטיהם האישיים, מקורות הכנסה שלהם ועוד.

       

      המטרה: 30 אלף תיקים חדשים

      "פתחנו עד כה 15,300 תיקים בעקבות המכתבים", אומר מנכ"ל רשות המסים, משה אשר בראיון ל-ynet. "מחצית מתוכם זה אנשים שדיווחו על הכנסות משכר דירה. היעד שלנו הוא כשיגמר המהלך יהיו בין 20-30 אלף תיקים חדשים. אנחנו מעריכים שמתוך 40 אלף נישומים נוספים (שלא השיבו למכתב) יפתחו גם תיקים נוספים".

       

      אתם מתכוונים לשלוח מכתבים נוספים לנישומים פוטנציאלים חדשים? מה לגבי מי שלא השיב למכתבים עד כה?

       

      "בימים הקרובים נשלח גל נוסף, אבל הרבה יותר קטן. שמיועד לאנשים עם סימנים נוספים, סימנים מחשידים. מי שלא יענה יקבל טלפון. אנחנו נמשיך לשלוח מכתבים למי שלא השיב ובמקרים חמורים להזמין לחקירה. לעתים יש גם טעויות טכניות של כתובות לא נכונות ויש צורך לאתר את הפרטים".

       

      מה היתה המטרה של המהלך הזה?

       

      המהלך הזה מרחיב את רשת המדווחים והוא חלק ממהלך יותר גדול שבו נקדם חקיקה (במסגרת חוק ההסדרים הקרוב) להרחבת רשת המדווחים, כגון אדם שמעביר לחו"ל מעל 500 אלף שקל, אדם שנמצא בישראל תקופה של 183 יום (למרות שהוא מתגורר בחו"ל) ועוד".

       

      בין 10 ל-50 מיליארד שקל בשנה

      האם המהלך הוא למעשה "פרומו" לתהליך גורף הרבה יותר שיביא לחובת דיווח כללית לכל האזרחים? ברשות המסים מדגישים כי לא זו הכוונה. אשר כבר הצהיר בעבר כי הוא מתנגד להחלת חובת דיווח כללית במשק - מהלך שנכון להיום לא יהיה יעיל, והוא חוזר על עמדתו בעניין. "הנושא של חובת דיווח היא עלות מול תועלת, אם יש משאבים אפשר לעשות הכל, בהינתן במשאבים שיש, אלו הדרכים היעילות ביותר", אומר אשר.

      משה אשר, מנכ"ל רשות המסים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
      משה אשר, מנכ"ל רשות המסים(צילום: גיל יוחנן)
       

      מה היקף ההון הלא מדווח בישראל? קיימות הערכות שונות לגבי הנתון הזה והן נעות בין 10 מיליארד ועד 50 מיליארד שקל בשנה. במחקר שנעשה במדינות החברות ב OECD- דורגה ישראל במקום ה-20 מתוך 25 בכל הנוגע לשיעור ההון השחור. הסכום לפי המחקר הזה הוא בין 30 ל-45 מיליארד שקל בשנה.

       

      הפעילות בישראל לצמצום ההכנסות שאינן מדווחות, אינה מנותקת מהפעילות הבינלאומית למלחמה בהעלמות המס, פעילות שבשנים האחרונות הולכת ומתרחבת.

       

      אם עד לפני שנים בודדות, יכלו אזרחי ישראל כמו אזרחי מדינות אחרות להשקיע את כספם במקלטי מס או בחשבונות חסויים בשוויץ, הרי שכיום המציאות שונה לגמרי. שלל מהלכי חקיקה בינלאומיים ואמנות שונות, שהובילה בעיקר ארה"ב, הופכים את החיים לקשים יותר עבור אנשי ההון השחור.

       

      לאחרונה, ישראל גם חתמה על הסכמים מול מדינות בחו"ל שיאפשרו לה קבלת מידע על הון של ישראלים מעבר לים.

       

      נציין כי כדי להרחיב את הדיווח של בעלי ההון, קבעה רשות המסים בחודש ספטמבר האחרון נוהל חדש לגילוי מרצון. גילוי מרצון הוא הליך המאפשר לאזרחים ליזום פנייה אל רשויות המס ולדווח על הון לא מוצהר ובכך להימנע מהליכי חקירה והגשת כתב אישום פלילי. במסגרת הזו שולבו גם 2 הוראות שעה, עד ספטמבר 2015 - אפשרות לגילוי בבקשה אנונימית וכן הליך מזורז, בסכומים קטנים של עד 2 מיליון שקל.

       

      "עד כה פנו אלינו למעלה מ 1,700 פניות (בכל סוגי הליך הגילוי) ואנחנו מטפלים בכך, כולל פניה לגורמי אכיפה נוספים", אומר אשר. "מתוכם 1,045 פניות אנונימיות, 381 פניות בהליך מקוצר ו-271 פניות בהליך רגיל. לשלב הזה, זה יפה מאוד. אני מניח שנגיע לאזור ה-3,000 נישומים".

       

      בוחנים קבלת עדכונים שוטפים מהבנקים

      לאחרונה התבטא מנהל רשות המסים וציין כי הרשות בוחנת גם קבלת נתונים באופן שוטף מהבנקים בישראל על לקוחות.

       

      למה בדיוק התכוונת באמירה על קבלת נתונים בנקאיים אודות לקוחות הבנקים בישראל?

       

      "יש פעילות בנקאית שאנחנו צריכים להיחשף אליה ובעזרת חקיקה נחשף אליה. יש אמנות שישראל מצטרפת אליהם ומאפשרות מידע על פעילות בינלאומית בחשבון. מעבר לכך, רשות המסים בוחנת דרכי פעולה שנהוגות בכמה מדינות ולפיהם ניתן לפנות למערכת הבנקאית לקבלת אינפורמציה רוחבית (אינפורמציה ספציפית על לקוח ניתן לקבל כבר היום, א.ר.). הנוגעת לנתונים בנקאיים מעת לעת, על פי צורך. זה קיים כאמור בכמה מדינות, ואנחנו בוחנים אפשרות לאמץ את זה".

       

      למרות הפעלתנות שמגלה הרשות, במבחן התוצאה, נשמעת ביקורת על כך שהיא אינה מתמודדת כראוי עם המידע הרב שמגיע אליה ולא פועלת כנדרש לצמצום ההון השחור בישראל.

       

      נציין כי בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לקראת סוף 2014, המבקר לא חסך ביקורת על הרשות שלא עושה די כדי לצמצם את תופעת העלמות המס.

       

      עיקר הטענות היו כי הרשות אינה פועלת לממש את המידע הרב שמגיע אליה ולפעול כדי לגבות את הכספים ממעלימי המס. בין היתר נטען כי מאז הוקם "קו הצדק" או בלשונו העממית "המלשינון" בתחילת 2013, התקבלו עשרות אלפי פניות, אולם הן לא טופלו כראוי.

       

      לדברי דודי גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון, המאבק בהון השחור הוא מהלך נכון, הבעיה המרכזית היא כח האדם ברשות המסים שצריך לקלוט את כל הנתונים לעבד אותם ובמקרה של מכתבי הבירור שנשלחו לנישומים פוטנציאלים - לטפל באלו שלא השיבו.

       

      "אין ספק שהמבחן להצלחה בין היתר הוא תגובה מהירה ברשות המסים", אומר גולדברג ל-ynet. "התנהגות של תגובה מהירה מעידה על רצינות. הדבר הפחות טוב היא שאין כח אדם ואז אתה לא מגיב או שלוקח לך פחות זמן להגיב - זה מקהה את האפקטיביות של הפעולה",

       

      גולדברג מתייחס גם תהליך של גילוי מרצון ואומר: "זה הליך מבורך, אלא שפרקטית יישומו כרוך לעיתים בקשיים. נכון שמאפשרים לאזרחים מתוך רצונם החופשי להצטרף למעגל המס או להצהיר על הכנסות בעבר על ידי כך להפוך להיות משלמי מס נוספים במדינת ישראל", יחד עם זאת בפרקטיקה, לדבריו, זה לא תמיד עובד בשטח.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: Index Open
      צילום: Index Open
      צילום: יוסי זליגר
      רו"ח דודי גולדברג
      צילום: יוסי זליגר
      מומלצים