שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    קיץ מפלסטיק: איך נמנע זיהום חופים
    מהן הסכנות של פסולת הפלסטיק בסביבה הימית ומה הדרך הפשוטה לצמצם את ממדי הבעיה? כולנו יכולים לעזור

    הקיץ המגיע מסמל לרובנו אבטיח, גלידה וחוף ים. אין כמעט ישראלי שלא מגיע לים לפחות פעם בשנה. לשחות, לתפוס גלים, לגלוש, לחתור על הסאפ, ללכת על החוף, לצלול, לבנות ארמונות בחול, או סתם לחזות בשקיעה כשבריזת הערב נושבת. כולנו רוצים ליהנות מחוף נקי עם חול לבן ונעים וצדפים, אך המצרך הזה - חול נקי - הופך לנדיר. כמות הפסולת הימית והחופית הולכת וגדלה בשנים האחרונות, והוכרה בשנת 2012 על ידי האו"ם כבעיה שדורשת טיפול מיידי.

     

    עוד בכלכלה ירוקה וקיימות

    "חשש לזיהום באתר קידוחי הנפט שדה חלץ"

    השר גבאי: "מיכל האמוניה בחיפה ייסגר תוך 3 שנים"

     

    מקורה של פסולת ימית הוא בניהול לוקה או חסר של פסולת מוצקה; בצריכת יתר של מוצרים שאינם מתכלים; באובדן או השלכה של ציוד דייג ופסולת המיוצרת בכלי שייט; בחוסר בתשתיות; בחוסר תשומת לב של האדם ובהבנה מעטה של הציבור לתוצאות הפוטנציאליות של מעשיהם.

     

    לכלוך בחופים. ארכיון (צילום: ניר לוינסקי- המשרד להגנת הסביבה) (צילום: ניר לוינסקי- המשרד להגנת הסביבה)
    לכלוך בחופים. ארכיון(צילום: ניר לוינסקי- המשרד להגנת הסביבה)

     

    במחקר שנערך בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן, נסקרו במשך שלוש שנים שמונה קטעי חוף - מבצת בצפון ועד לזיקים בדרום - והפסולת שנמצאה בהם מוינה על פי סוגיה ומקורותיה. הנתון הבולט לעין שנמצא הוא שהפריטים העשויים פלסטיק מהווים 92 אחוז מהפסולת הימית בחופי ישראל, בעוד שהממוצע העולמי עומד על 75 אחוז. כלי אוכל (אריזות מזון וכלים חד-פעמיים) מהווים 32 אחוז מכלל הפסולת הימית בישראל, ומקורם בעיקר בנופשים בחוף. בנוסף נמצא ששקיות אשפה מהוות 23 אחוז מסך הפסולת שנספרה בחופים.

     

    חישבו על אותה שקית קניות, שכנראה תשתמשו בה פעם אחת ותו לא. אם היא תגיע לים ייקח לה שנים להתפרק. במהלך תקופה זו היא עלולה להיאכל על ידי צב ים שטעה בה וחשב שהיא מדוזה, או להיתפס במדחף סירה ולגרום לתיקון יקר או אפילו לבעיית בטיחות. הצטברות פלסטיק בחופים, גם אם אלו פקקים או קשים, פוגעת בערכם התיירותי (כי מי ירצה לבלות בחוף מלוכלך?) ומשיתה עלות כספית גדולה על הרשויות המקומיות האמונות על ניקיונם.

     

    גם בעלי חיים חופיים כמו סרטנים, שחפים ושועלים נמצאו מסתובבים עם כוסות פלסטיק בפיהם. הפסולת המגיעה מהחופים לים מצטברת בקרקעית, שוברת אלמוגים עדינים, חונקת יצורים ימיים ולוכדת בעלי חיים כמו דולפינים וכלב הים הנזירי הנמצאים בסכנת הכחדה.

     

    התכונות הפיזיקליות שהופכות את הפלסטיק לאידיאלי למוצרים כמו אריזות מזון - מחיר נמוך, משקל נמוך ועמידות - הן גם אלה מאפשרות לו לנדוד זמן רב ומרחקים אדירים כפסולת. בעיה זאת מתעצמת בים. מרבית הפלסטיק מתפרק לאט יותר בסביבה הימית מאשר ביבשה בגלל הקטנת החשיפה

     לקרני UV ובגלל הטמפרטורות הנמוכות יותר. אמנם, הפלסטיק שיפר את איכות חיינו בדרכים רבות, מאינספור טכנולוגיות מתקדמות ועד חיסכון אנרגיה ואריזה, אבל אין ספק שיש לו גם חסרונות סביבתיים. תעשיית הפלסטיק העולמית התחילה להבין את אחריותה ובשנים האחרונות הביעה את נכונותה להצטרף למאמץ לשמירה על הסביבה הימית על ידי מציאת תחליפים לחומרי הגלם.

     

    ניכר שייקח זמן עד שתחליפי הפלסטיק יהיו בני-קיימא. עד אז מוטלת על כל אחד ואחת מאתנו האחריות לשמור על הסביבה ובעיקר החופים נקיים. עלינו להבין שפסולת הפלסטיק לא תיעלם כשנעזוב את החוף, ואם אנחנו רוצים ליהנות מחופים נקיים הפתרון אינו מסובך כל כך: אפשר לקחת אתנו את כל מה שהבאנו לחוף, ועל הדרך גם עוד כמה פריטי פסולת ימית.

     

    הכותבת היא דוקטורנטית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים. המאמר פורסם באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    צב שאכל בטעות שקית פלסטיק. ארכיון
    צילום: איי פי
    מומלצים