שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התרופה שמעכבת את התקדמות סרטן המעי הגס

    עד היום, אחוזים גדולים מחולי סרטן המעי הגס, זכו לעיכוב של כחודשיים בלבד במחלתם לאחר הטיפול הכימותרפי בשילוב הביולוגי. במסגרת מחקר חדש, קיבלו מטופלים טיפול קרינה בנוסף לטיפול הקיים. התוצאות הפתיעו גם את עורכי המחקר

    כמו בכל דבר בחיים, גם בקרב חולי סרטן יש את אלו שהמזל יותר לצידם ויש את האחרים שמצבם, איך לומר, פחות טוב. קחו למשל את חולי סרטן המעי הגס הגרורתי. ברי המזל מקרב החולים במחלה זו הם אלו שהגידולים הגרורתיים שלהם מאפשרים ניתוח כריתה. אלו עשויים לזכות בחייהם מחדש, במקרה הטוב, או להרוויח חודשי חיים לא מעטים, במקרה הפחות טוב.

     

    החולים שהמזל לא עמד לצידם, אלו שמוגדרים כלא נתיחים וסובלים מגרורות לא נתיחות בכבד, יעברו טיפולים כימותרפיים וייטלו תרופה ביולוגית - שילוב המוגדר כטיפול קו ראשון למחלה.

     

    אלא שכעת מתווספת אופציית טיפול חדשה, במסגרתה משולב טיפול בקרינה סלקטיבית לכבד ששמו סירט (SIR-Spheres microspheres) כחלק ממחקר הסירפלוקס (SIRFLOX) –סירט הינו טיפול ותיק למדי שכבר נמצא בסל התרופות הישראלי, ומיועד לחולים שמחלתם ממוקמת בכבד בלבד, אולם רק כקו שלישי או רביעי במחלה לאחר מיצוי טיפול כימי וביולוגי. השילוב הזה של שלושה כלי נשק רציניים בו זמנית כימותרפיה ביולוגי וקרינתי נגד הסרטן כטיפול קו ראשון הוכיח עצמו כיעיל מאוד במחקר חדש שפורסם בנושא.

     

    במסיבת עיתונאים בכינוס השנתי של הארגון האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בשיקגו הוצגו תוצאות המחקר, שגרמו לאופטימיות זהירה בקרב האונקולוגים שנכחו במקום.

     

    עיכוב של 7.9 חודשים בהתפתחות המחלה

    תוצאות המחקר מצאו כי הוספת הטיפול בקרינה פנימית סלקטיבית לכבד בקרב חולי סרטן המעי הגס הסובלים מגרורות לא נתיחות בכבד, הוביל לעיכוב בהתקדמות המחלה בכבד ב-7.9 חודשים, הישג לא מבוטל לעומת עיכוב של חודשיים בלבד עם הטיפול המקובל. משמעות הדבר היא שעבור אלו שטופלו בסירט במסגרת מחקר הסירפלוקס, הסיכון להתקדמות הגידול בכבד פחת ב-31%. 530 המטופלים שהשתתפו במחקר הופכים אותו לניסוי הגדול ביותר בהקצאה אקראית שבוצע אי פעם המשלב באונקולוגיה הליך רדיולוגי התערבותי עם כימותרפיה.

     

    טיפול הקרינה סירט כולל עשרות מיליוני חלקיקים רדיואקטיבים מצופים שרף, שקוטר כל אחד מהם אינו גדול מקוטר שערת אדם. רדיולוגים מזריקים את כדויות השרף האלה לתוך עורק הכבד באמצעות צנתר. כדוריות השרף הזעירות "מתיישבות" בנימים המקיפים גידולים בכבד, שם הן מעבירות מינון גבוה של קרינת ביתא לגידולים בכבד, תוך שמירה על רקמת כבד בריאה. המשקל הסגולי הנמוך של כדוריות השרף הזעירות מאפשר לזרם הדם לפזר את הרדיוקאטיביות בצורה שווה בתוך הגידולים בכבד וסביבם.

    עשרות מיליוני חלקיקים רדיואקטיבים מצופים שרף מוחדרים לכבד באמצעות צנתור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עשרות מיליוני חלקיקים רדיואקטיבים מצופים שרף מוחדרים לכבד באמצעות צנתור(צילום: shutterstock)

    "הטיפול עצמו הוא לא חדש", אומרת ל-ynet ד"ר אילה הוברט, מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, במרכז הרפואי הדסה בירושלים, "אבל מעולם הוא לא ניתן כטיפול קו ראשון לחולים שמחלתם היא רק בכבד. החידוש הגדול במחקר הזה הוא שהם לקחו חולים שרק עכשיו חלו, חולים חדשים, שאי אפשר לנתח אותם. חולים אלו באופן רגיל מקבלים כימותרפיה וטיפול ביולוגי. במסגרת המחקר הם הוסיפו לחלקם את טיפול הקרינה, והשוו בין שתי הקבוצות – אלו שקיבלו את תוספת הקרינה ואלו שלא".

     

    - ומה מלמדות אותנו תוצאות המחקר?

    "מדובר בטיפול מקומי, כמו ניתוח, או צריבה, בניגוד לטיפול כימי או ביולוגי המגיעים לכל הגוף. כטיפול מקומי היו תוצאות טובות מקומית בכבד. הטיפול גרם לכך שהמחלה נעצרה בכבד לעוד שמונה חודשים ביחס לאלו שלא קיבלו את התרופה, וזה הרבה. אבל זה עובד רק בכבד, האפקט על המחלה מחוץ לכבד לא קיים. זה אומר שמי שצריך להשתמש בתרופה הם בעיקר אלו עם גידולים בכבד בלבד".

     

    - מהי החשיבות של טיפול ממוקד בכבד למרות שהסרטן הראשוני הוא במעי הגס?

    "מסרטן במעי הגס לא מתים. מבצעים כריתה אם צריך. המוות של החולים בא כתוצאה מכשל של איבר חיוני וכאן מדובר בכבד. במקרה הזה עם הטיפול הממוקד כקו ראשון - גם אם לא הבראתי את החולה אבל עצרתי את המחלה לפרק זמן מאוד משמעותי – גם זה הישג".

     

    - הטיפול יכול לגרום להחלמה אצל חלק מהאנשים?

    "כן, אצל מעטים. חלק מהחולים אחרי הטיפול הזה הפכו להיות נתיחים. לפני כן הם לא היו. ועכשיו, כשהם יכולים לעבור ניתוח לכריתת הגידול - יש סיכויי החלמה של ממש. לפני שמנתחים וכורתים את הגרורות – אי אפשר לדבר על החלמה. עיקר התועלת של הטיפול היא בעצירה המאוד משמעותית, מאוד ממושכת ומאוד הארוכה של ההחמרה של המחלה בכבד. האפשרות לשלב את זה עם טיפול כימי וביולוגי, זה קונספקט של שילוב שיטות לוחמה בסרטן בבת אחת במקום לשמור אותן ליותר מאוחר".

     

    - מה אחוזי החולים שיכולים ליהנות מהתרופה אם היא תיכנס כטיפול קו ראשון?

    "מכלל החולים הגרורתיים לוקחים את אלו שיש להם מחלה בכבד בלבד, שהם 30% מהחולים. אלו שנתיחים לא מתאימים, עם הולכים לניתוח וחלקם מחלים. מדובר על כ-15-20 אחוז מחולי סרטן המעי הגס שהחלו לפתח גרורות".

     

    "להעביר את הטיפול מקו מתקדם לקו ראשון"

    - איך את רואה את עתיד הטיפולים בסרטן מהסוג הזה?

    "אני חושבת שבמקום לשמור את אותה התרופה בדיוק, אותו טיפול שהוא כבר ממומן הרי, הוא נמצא בסל, לשלב שבו המטופל מאוד ירוד והמחלה כבר מאוד אגרסיבית והתועלת של התרופה בשלב הזה הרבה יותר נמוכה, יש היגיון לשלב אותה בקו הטיפולים הראשון. ראשית, יותר חולים יוכלו ליהנות מהטיפול, כי לא כולם שורדים לקו טיפול שלישי או רביעי ובשלב הטיפול הראשוני הם פיזית יותר חזקים והכבד שלהם מגיב יותר טוב. בנוסף, הם מרוויחים שמונה חודשים של עצירת המחלה, לעומת חודשיים-שלושה במצב הקיים, ובנוסף יהיו כאלו שיוכלו אולי לעבור ניתוח, מה שלא רלוונטי בקו טיפול מתקדם".

     

    - ואם אפשר לנתח מדובר בעצם על החלמה?

    "מכלל המנותחים אנחנו מביאים להחלמה מלאה כ-30-40 אחוז. השאר יחיו יותר אבל לא ישרדו. לא כל ניתוח מתורגם לריפוי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterskock
    כלי נשק נוסף במאבק נגד הסרטן
    צילום: shutterskock
    "יש היגיון לשלב אותה בקו הטיפולים הראשון. יותר חולים יוכלו ליהנות מהטיפול". ד"ר אילה הוברט
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים