"הכירו בבננו שמת במרתון ת"א כחלל צה"ל"
רס"ר מיכאל מיכאלוביץ' מת במרתון תל אביב לפני שנתיים, ומשרד הביטחון לא מכיר בו כחלל צה"ל. הוריו טוענים: מפקדיו עודדו אותו לצאת למרוץ, הצבא מימן השתתפותו, חבריו והוא רצו בצורה מאורגנת ויזומה
האם העובדה שצה"ל עודד חייל לצאת למרוץ ואף מימן את השתתפותו באירוע שבו לבסוף מצא את מותו - תאפשר להכיר בו כחלל צה"ל? רס"ר מיכאל מיכאלוביץ' נפטר במרוץ תל אביב לפני שנתיים. משפחתו דרשה שיוכר כחלל צה"ל אך הבקשה נדחתה. לאחרונה הגישו בני המשפחה ערעור בבית משפט השלום בבאר שבע, עיר מגוריהם, וטענו כי יש זיקה בין פעילותו הצבאית לנסיבות מותו.
משמעות ההכרה נוגעת לתגמולים החודשיים שיקבלו ההורים אם מיכאלוביץ' יוכר כחלל צה"ל, כפי שמקבלת כל משפחה שכולה שאיבדה את בנה או את בתה בשירות, כאשר היה בבסיס או בדרך אליו או ממנו - ולא בחופשה. משפחתו טוענת כי הזיקה בין נסיבות מותו לשירות הצבאי כרוכה בכך שמפקדיו של מיכאלוביץ', ששירת כמדריך-לוחם ביחידת הכלבנים עוקץ, עודדו אותו להשתתף במרתון שבו מצא את מותו. בנוסף, הצבא מימן את השתתפותו באירוע. השתתפותם של מאות חיילים אחרים במרתון במסגרת קבוצתית של יחידתם הצבאית סובסדה גם היא על ידי הצבא. יחד עם מיכאלוביץ' רצו בצורה מאורגנת ויזומה עוד כ-20 לוחמים מעוקץ, בהם מפקד היחידה דאז, סא"ל א'. מיכאלוביץ' סבל ממום בלבבו אך לא הוכח כי מום זה, בנוסף למאמץ הפיזי שהשקיע בריצה והחום הכבד, הוביל למותו.
"בפעילות שבה מת מיכאל היה אינטרס צבאי מובהק", כתבו עורכי הדין שמייצגים את המשפחה, שלמה רכבי ושלמה ציפורי, לאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, בטרם הערעור שיוכרע בקרוב בבית המשפט. במכתב הזכיר רכבי עדויות של קצינים בכירים מזרוע היבשה במצ"ח, שלא הובאו כלל לטענתו לתיק שעל בסיסו הוחלט במשרד הביטחון לא להכיר בו כחלל באופן מלא. "הייתי שותף לא מעט באימונים שהתקיימו בעוקץ, הייתי מודע לאווירה של עידוד לעסוק בפעילות גופנית בכלל ובריצות ארוכות בפרט", העיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי דאז, תת-אלוף איתי וירוב. "ברור לי ולאנשיי שהנורמה המצופה מאיתנו היא להשלים את היכולת לפי מצבך הגופני והצרכים המבצעיים הנדרשים.
"באשר לשאלה אם ראוי שהשתתפות בריצת מיני מרתון או חצי מרתון תיחשב פעילות תומכת צורך מבצעי במקרה של מפעיל עוקץ - לעניות דעתי התשובה חד-משמעית חיובית. אנו כמפקדים מעודדים זאת ורואים בזאת נורמה ראויה לשבח".
מפקד היחידה: "נרשמנו מהגדוד, מאמינים בזה כתרבות"
מפקד יחידת עוקץ סא"ל א' ציין בעדותו במצ"ח: "אנו מאשרים בתהליך השנתי שלנו את גרף המרוצים והתחרויות שהיחידה משתתפת בהם. השנה אישרתי לקצין אימון גופני שבמרוץ תל אביב ישתתפו קצינים ונגדים. כמו כן הופץ מייל מהצבא כאילו זה אירוע צבאי. לא חייבתי להשתתף במרוץ, אבל אני יוצא, ומי שרוצה לצאת – רשאי ואף מומלץ".
עוד העיד המפקד: "ציפיתי שישתתפו ונרשמנו כ-20 איש מהגדוד. הכול ביחידה סביב ספורט – אני פוסל לוחמים מכשירות מבצעית אם לא עברו מבחני ריצה. אנו באמת מאמינים בזה כתרבות".
קצינה אחרת האמונה על ארגון הכושר הקרבי אף העידה כי במייל שהפיץ הצבא לחיילי עוקץ נכתב כי עליהם להירשם עצמאית למרוץ ויינתן להם קוד שיזכה אותם בהנחה בנוסף למקומות שהוקצו ללא עלות כלל: "אם יש חייל שנרשם תחת מדור כושר קרבי אז הוא מבוטח, זה כמו אירוע צבאי, זה כמו כל מסע או ריצה ביחידה. אם המנוח היה איש בשירות סדיר שנרשם דרך המדור, לא הייתה עולה כאן שאלה של ההכרה בו".
לדברי גל, אלמנתו של מיכאל, "הוא חש אחריות ומחויבות רבה לתפקידו בצה"ל ובזמנו הפנוי עסק רבות במה שחשב שיכול לקדם ולשפר את המטלות והתפקידים שלו כלוחם וכמדריך ביחידה. מדי שבת אחר הצהריים מיכאל היה יוצא לריצות ולנסיעות אופניים. גם כשניסיתי לשכנעו להישאר בבית, הוא היה עונה - 'את יודעת כמה חשוב שאני אשמור על הכושר וזה גם מה שדורשים מאיתנו ביחידה'. הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, שבעטיה מיכאל ז"ל עסק בפעילות גופנית בשעות הפנאי לרבות השתתפותו במרתון תל אביב שבמהלכו נפטר, הייתה בשל דרישת מפקדיו לטיפוח ולשמירה על כושר גופני".
לערעור צורפו חמש דוגמאות של מקרי עבר שבהם לוחמים, חיילים או קצינים שנפטרו כאשר רכבו על אופניים או אופנוע או שיחקו כדורסל מחוץ לפעילות יחידתם, הוכרו באופן מלא כחללים.
שלומית, אחותו של מיכאל, אמרה "כיצד מצפים מחיילי קבע ביחידות מובחרות לשמור על הכושר הגופני? אנו חשים תחושת נבגדות מוחלטת מטעם הגוף שאמור לתת לנו את מלוא הביטחון. מה נאמר לבנו היחיד של מיכאל, שלעולם לא יכיר את אביו, ועם זאת יכול לקבל את מעט הכבוד שמגיע לו 'לזכות בתואר' יתום צה"ל?".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "רס"ר בקבע מיכאלוביץ' נפטר במהלך מרתון תל אביב. פניית המשפחה להכרה בזכויות על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) נדחתה על ידי קצין התגמולים, היות שבהתאם למסמכים וחומר הראיות, לא נמצא קשר בין נסיבות מותו של המנוח לבין שירותו בשירות קבע. המשפחה ערערה על ההחלטה לוועדת הערעורים בבית משפט השלום. נמתין לתוצאות ההליך בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
