"עזוב, לא מתאים לי לצאת עם גרוש + ילד"
רק לפני שלוש דקות היא עוד אמרה לי עד כמה כיף לה לדבר איתי, ואיזה מקסים אני ואיזה חיבור מעולה יש בינינו, אז איך פתאום, כשהיא הבינה שיש לי ילד מנישואים קודמים, היא כבר לא מעוניינת בי?
"באמת שיחה מדהימה, אבל זו בדיוק הסיבה שהייתי צריכה לדעת קודם, זה פשוט לא מתאים לי". "בדיוק - אם היית יודעת קודם, לא היית מתקשרת איתי בכלל ולא היית מבינה שאני בנאדם שלם, שאי אפשר להגדיר אותו רק בשלושת התווים ג+1".
"בנאדם שלם, שמביא איתו עוד בנאדם שלם קטן לתוך הקשר...", השיבה לפתע. "עם גרוש אני עוד מסתדרת - זה לא שונה בהרבה ממישהו שהיה במערכת יחסים רצינית וארוכה, אבל ילד משנה את התמונה". ידעתי שזה אבוד אבל לא נשארתי חייב ועניתי: "תקשיבי, רק לפני שלוש דקות אמרת לי שכיף לך מאוד לדבר איתי, שאני מקסים ושאף פעם לא היה לך חיבור כזה עם מישהו מאתר היכרויות - שזה מדהים במיוחד, בגלל שעוד לא נפגשנו פנים אל פנים. אז תסבירי לי איך זה השתנה עכשיו".
"זה שונה כי אם הקשר יתפתח ויצליח אז זה מביא קשיים שבדרך כלל אין". כאן כבר ממש התרגזתי: "דבר ראשון", אמרתי לה, "זה נשמע כאילו את מפחדת שהקשר יצליח... כאילו אם תגלי שאני כל מה שאת רוצה בגבר אז תוותרי עליי רק בגלל שיש לי ילד בן 4.5 מנישואים קודמים?! לא חבל? חוץ מזה, לכל קשר יש את הקשיים שלו, אז זה הקושי שאני מביא איתי. אבל בעצם, למה זה קושי בכלל?"
"אני לא מוכנה לאחריות כזו", פסקה. "על מה את מדברת?", תהיתי בקול. "יש לילד אמא, אני לא אלמן או משהו, את לא תהיי אחראית לילד שלי". "כן, אבל אתה תהיה עסוק בילד לפעמים... אני אמצא את עצמי בתחרות איתו. יש לכם משמורת משותפת או שאתה מקבל אותו רק בכל סופ"ש שני?"
"משמורת משותפת לגמרי. אני הורה מאוד מעורב שמאוד אוהב את הילד שלו", השבתי בגאווה. "רואה, זה אפילו יותר בעייתי - חצי מהזמן אני אהיה בתחרות איתו". לא, היא פשוט לא מבינה. "אמרת לי קודם כמה שאת רוצה משפחה וילדים", התחלתי. "כמה נמאס לך מכל מיני גברים שלא רוצים להתבגר ולהתחייב. עכשיו גילית שלא רק שאני גבר בוגר שמסוגל להתחייב, אלא גם איש משפחה מסור, ואיכשהו זה מוריד לך את העניין בי. זה פשוט לא הגיוני. חוץ מזה, בעניין ה'תחרות איתו' - אם הייתי אומר לך שאני עובד בג'וב תובעני וצריך להיות בחו"ל 50% מהזמן - היית פוסלת אותי לדייט?", שאלתי וידעתי שעם זה היא כבר לא תוכל להתווכח.
"ברור שלא...", ענתה. "אני מעריכה גבר שמשקיע בקריירה שלו... אבל אתה מסתכל על כל העניין הזה כמו גבר - רק דרך ההיגיון. אתה צריך להבין שאישה מסתכלת על דברים קודם כל דרך הרגש... אני ארגיש בתחרות עם אדם אחר ואדע שבסופו של דבר, הוא תמיד ינצח. אני ארגיש גם שאת החוויות המדהימות של בניית משפחה יחד נחווה בצורה שונה - בשבילך זו לא תהיה הפעם הראשונה. לא תחלוק את אותה התרגשות ביחד איתי".
"אז ככה: לגבי התחרות - זה נכון גם לגבי ילדים משותפים. יש מחויבות יותר גדולה לילד, זה טבעי, אבל זה לא מוריד מהעוצמה או האיכות של האהבה שמרגישים לבת הזוג - ואני אומר את זה מניסיון. חוץ מזה וגם זה מניסיון, את מערכת היחסים עם הילד שמים במקום שני אחרי מערכת היחסים הזוגית, כי המחויבות לילד היא ללא תנאי והמחויבות לבני הזוג חייבת שיטפחו אותה כל הזמן - זה פשוט בריא יותר ככה".
"אז תמיד תדעי שגם אם אני מחויב לו באופן מוחלט ותמידי, בדיוק בגלל זה אני אשים את מערכת היחסים הזוגית שלי לפני המערכת יחסים שלי איתו. לגבי ההתרגשות ממשהו חדש כשבונים משפחה ביחד? אל תעלבי, אבל זה קצת ילדותי. גם התנשקתי עם בחורות אחרות לפנייך. שכבתי עם אחרות. גרתי עם אחרות. איפה נמתח הגבול? היית רוצה אותי בתול?"
"ברור שלא", ענתה. "אני דווקא אוהבת גברים מנוסים שיודעים מה הם עושים". "ולמה אבא מנוסה שיודע איך להרגיע תינוק בשלוש בבוקר או איך לדבר איתו כשהוא בן שנתיים, ולחנך אותו בצורה אוהבת, רגועה ונחושה - למה הניסיון הזה הוא חיסרון? את מעדיפה להיות עם גבר אובד עצות שמאבד את העשתונות כשהוא עם התינוק או הילד?". "לא יודעת... זה כל כך הזוי שאנחנו מדברים על הילדים המשותפים שלנו כשבסה"כ התכתבנו כמה ימים באתר ובוואטסאפ, ושוחחנו בטלפון פעם אחת".
"זו עוד סיבה ללמה זה הזוי לפסול מישהו על נושאים שיהיו רלוונטיים רק בעתיד הרחוק... בתחילת הקשר את אפילו לא תרגישי שום הבדל בין לצאת איתי ובין לצאת עם רווק נטול ילדים. אז אם בחודשים הקרובים תגלי את גבר חלומותייך בתהליך, זה קצת חבל לוותר עליו מראש בגלל הילד".
"אתה צודק... אבל אני צריכה לחשוב על זה".
"אז אני מניח שהדייט של מחר מבוטל בינתיים", אמרתי בצער. "את מעדיפה להישאר בבית ולראות בפעם המאה פרק של סיינפלד במקום לשבת בפאב, עם דרינק ביד ולדבר איתי, כשאת יודעת כמה השיחות שלנו כייפיות".
"אני צריכה לחשוב על זה, בינתיים אין דייט מחר".
"אוקיי, היה לי ממש כיף איתך, בלי קשר למה שתחליטי".
"גם לי, אתה באמת מקסים. לילה טוב חמוד".
"לילה טוב".
למחרת קיבלתי ממנה וואטסאפ קצר: "חשבתי על זה, אתה באמת מדהים ואני בטוחה שתמצא מישהי שתוכל להכיל גם אותך וגם את הבן שלך, אבל זה פשוט גדול עליי כרגע. שיהיה לך המון בהצלחה".
--------------------------------------------------------
הכותב הוא ג'+1, שהספיק לגלות שמרבית הנשים פוסלות גבר גם לאחר שהן מצהירות בפניו שהוא מקסים ומדהים, אך ורק בגלל שיש לו ילד במשמורת משותפת.
לפנייה לכתב/ת 
