שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האדמה קורסת: צפו בבולענים בים המלח
    הבוקר האדמה רעדה בעוצמה 4.4, בים המלח היא נפערת מדי יום: מאות בולענים מתגלים באזור כל שנה, כמה מהם בגודל של מגרש כדורסל ובעומק שתי קומות. תמונות לוויין מסייעות לזיהוי מוקדם, אך העתיד שחור. צפו בתמונות ובסרטון

    הבורות מתרחבים, מטעי הדקלים שוממים ובאופק לא נראה שינוי. סוכנות הידיעות רויטרס התחקתה אחר תופעת הבולענים בים המלח, ותמונות שפרסמה מראות היטב את הסכנה. החקלאים, נאמר בכתבה, הפסיקו לטפל בכמה ממטעי התמרים, מחשש שהאדמה תבלע אותם. רק הבוקר (יום ה') אירעה רעידת אדמה בעוצמה 4.4 שהמוקד שלה היה ים המלח. צפו בתמונות ובסרטון.

     

    סכנה, בולענים: האדמה נפערת בים המלח    (צילום: רויטרס)

    סכנה, בולענים: האדמה נפערת בים המלח    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מאות בולענים מדי שנה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מאות בולענים מדי שנה(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    פעם זה היה אגם רציף אחד (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    פעם זה היה אגם רציף אחד(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)


    מקורות ים המלח הוסטו במשך שנים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מקורות ים המלח הוסטו במשך שנים(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    ים המלח מתכווץ, וגובהו יורד בגובה של יותר ממטר לשנה. בולענים רבים, כמה מהם בגודל של מגרש כדורסל ובעומק של שתי קומות, זוללים את הקרקע במקום שבו היה פעם קו המים. מאות בולענים חדשים מתגלים מדי שנה, והמספר הזה רק צפוי לעלות. בין הנזקים שנגרמו - קווי חשמל שנפלו, קרוואנים ואוהלי בונגלו נבלעו, ולפחות מטייל אחד שנפצע בעת שנפל לאחד הפירים. "זו לא בעיה שאנחנו יכולים להתמודד מולה", אמר דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר.

     

    לאחר רעידת האדמה, שהתרחשה הבוקר בשעה 5:39 והורגשה בכל רחבי ישראל, אמר ליטבינוף כי "היות ובאזור קיימת תופעת בולענים כל פעילות תת קרקעית שכזו עלולה להגיע לתוצאות חמורות עוד יותר ולפעור בולענים נוספים תוך זמן קצר. כולי תקווה כי אכן מדובר באירוע חד פעמי ורעש האדמה שהורגש הבוקר אינו סממן לבאות".

     

    הסיבה העיקרית להתכווצות ים המלח היא העובדה שמקורותיו הטבעיים - נהר הירדן ויובליו - הוסטו במשך שנים, בין היתר לחקלאות. מחקר שהוצג לכנסת בעבר הראה כי פעולות כרייה, שלרובן אחראית כימיקלים לישראל, הובילו ל-30% מההידרדרות. לדברי ראש המועצה, מיקום מחדש של התשתיות השונות הוא פתרון זמני.

    כבר לא עובדים במטעי התמרים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    כבר לא עובדים במטעי התמרים(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    תופעת הבולענים תיפסק כנראה רק כשמי ים המלח יעלו - והדבר דורש יוזמה בינלאומית. "אפילו אם כולם יתגייסו, יידרשו עשרות שנים לתקן את הנזק האקולוגי", הוסיף ליטבינוף. לפני 80 שנה היה ים המלח אגם רציף שהשתרע על 70 ק"מ. כיום השליש הדרומי שלו יבש, ומה שנותר ממנו הן בריכות אידוי של כימיקילים לישראל.

     

    גיא דוננפלד, המהנדס הראשי במועצת תמר, ציין כי בירדן - שם קו החוף משופע יותר - לא מופיעים בולענים. לדבריו, בישראל קו החוף שטוח, והמים נסוגים בקצב מהיר בהרבה. עמוק מתחת לקרקע שנחשפה יש שכבת מלח של 30 מטר, שנוצרה במשך אלפי שנים. ללא מי ים המלח שישמרו זאת, מי גשמים עלולים להציף את אותה שכבת מלח וליצור בקיעים שיובילו בסופו של דבר לקריסתה.

     

    המכון הגאולוגי בישראל החל לעקוב אחר השינויים בקווי המתאר של הקרקע באמצעות תמונות לוויין, כדי להבחין מבעוד מועד בבולענים שנוצרים. "לא פעם ניתנה לנו התרעה של שבוע, כולל במקרה של הבולען שהרס את הכביש הראשי", אמר דוננפלד. "אבל אין שום דבר שאנחנו יכלים לעשות עם המידע הזה, פרט לשליחת צוותים, מילוי כל בולען חדש ותיקון הנזק לאחר שהוא מתרחש".

     

    ד"ר גידי בר, מרכז פרויקט אי יציבות התשתית בים המלח מהמכון הגאולוגי, הסביר ל-ynet: "הבולענים נוצרים מהעמסה של שכבת מלח שנמצאת על הקרקע בעומקים שבין 5 ל-50 מטר. עם נסיגת מי המלח נסוגים גם מי התהום המלוחים ומוחלפים במי תהום מתוקים שממיסים את המלח ויוצרים בו חללים. התהליך הזה נמשך עד שגג החלל קורס לתוכו ונוצר בולען.

     

    "יש בין 4,500 ל-5,000 בולענים בים המלח. כבר קרה שמבנים קרסו בגללם. זה קרה באזור עין גדי, ובחוף מינרל. בעין גדי בשנות ה-90 נוצר שדה בולענים ומתקני נופש קרסו פנימה. אין כרגע בנייה חדשה באתרים של הבולענים העיקריים, ואני מקווה שלא תהיה כוונה לבנות בהם כדי שתמונות כאלה לא יחזרו על עצמם".

     

    לדברי ד"ר בר, יש כמה אמצעים לזיהוי בולענים מבעוד מועד: "ראשית, המכון הגאולוגי הכין ומעדכן מפות היתכנות לבולענים על סמך כמה קריטריונים. אנחנו ממפים את החוף ואת אתרי הבולענים עצמם. בחלקו הצפוני של ים המלח החשש לבולענים גדול הרבה יותר.

     

    "שנית, לטווח בינוני אנחנו משתמשים בתמונות לווין מסוכנות החלל האיטלקית ויכולים לזהות שקיעות קרקע בדיוק רב, וכך ניתן לחזות מראש התפתחות בולען שבועות בודדים עד חודשים לפני שהוא נפתח וקורס. ודבר אחרון, הנחנו במקומות מועדים מכשירים ססמולוגיים שמסוגלים לקלוט רעידות בסדר גודל קטן מאוד, ויכולים לזהות אזורים שיש בהם כבר נפילות כאלו לתוך חלל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    ים המלח. סכנה לשכבת המלח שמתחת
    צילום: רויטרס
    מומלצים