הכנסת תתבקש לאשר קיצוץ של 4.5 מיליארד

הממשלה אישרה את תקציב המדינה

קוצצו 400 מיליון שקל בתוספת השכר לחיילים

כסף לאברכים ומבני דת: כל הישגי החרדים

הבור התקציבי שצפוי ב-2017: 10 מיליארד ש'

מדובר בקיצוץ רוחבי, בהיקף של כחצי מיליארד שקל בשנת 2015 ועוד כמיליארד שקל בשנת 2016 שנוסף על הקיצוץ הרוחבי של 3 מיליארד שקל בשנת 2016 שנכלל בהצעת התקציב המקורית של משרד האוצר. בסך הכל, תתבקש הכנסת לאשר קיצוץ רוחבי של 4.5 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים לשנים 2015 ו-2016. סכום דומה לסכום שתשקיע הממשלה ביישום ההסכמים הקואליציוניים.

בהחלטה מצוין כי הקיצוץ של 1.5 מיליארד שקל יתבצע על ידי הפחתה של סכום שווה מכל הסעיפים התקציביים של כל משרד. זאת, בנוסף לקיצוץ של 3 מיליארד שקל שעל אופן ביצועו סוכם כבר בין האוצר לבין המשרדים. סעיפים שיוחרגו הם אלה שבהם הקיצוץ יפגע ביכולתה של המדינה לעמוד בהסכמים שעליהם חתמה.

השרים שהתנגדו קיבלו תוספות

הקיצוץ הדרמטי ביותר צפוי במשרדי החינוך והביטחון. כל אחד משני המשרדים הללו יפחית את תקציבו בכמיליארד שקל בשנים 2015-2016. במקרה של משרד החינוך, עם זאת, יש לזכור כי המשרד קיבל גם תוספות תקציביות של קרוב ל-5 מיליארד שקל. קיצוץ משמעותי נוסף יהיה בתקציב פיתוח תחבורה, בהיקף של כ-750 מיליון שקל.

הצורך בקיצוץ נוסף התעורר, בין היתר, בשל הדיונים שהתנהלו במקביל לישיבת הממשלה בין נציגי האוצר לבין שרים שהתנגדו לתקציב. כל שר קיבל תוספות למשרדו על מנת להסיר את התנגדותו.

שר הרווחה, חיים כץ, קיבל תוספת של כ-200 מיליון שקלים; השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קיבל תוספות של כמה מאות מיליונים; שרת התרבות, מירי רגב, קיבלה תוספות בהיקף של 260 מיליון שקל ושר החינוך, נפתלי בנט, קיבל תוספות של כמה מאות מיליונים בצורה של מיתון היקף הקיצוץ בתקציב משרדו.

כמו כן, מצוין בהחלטה כי הקיצוץ נועד לשם מימון עלויות הקמתה של גדר בגבול ירדן, מאילת ועד ל-30 קילומטרים מצפון לה. עלויות אלו מוערכות בכ-200 מיליון שקלים נוספים.