הכירו את הפילנתרופים החדשים

בשיתוף ארגון "שיתופים"

העולם מלא בחברות ובאינדיבידואלים בעלי כוונות טובות, אשר רוצים לשנות את פני החברה, להפוך את העולם לטוב יותר. אך אם בעבר התרומות היו כספית ברובן המכריע, בעשור האחרון ניתן לראות מגמת שינוי, אשר מעמיקה את הקשר בין התורמים לשינוי עליו הם חולמים.

עוד בנושא, בעמוד שיתופים

היעד: הכפלת נבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה - תוך ארבע שנים

איך עושים שינוי חברתי? בכוחות משותפים

"בעבר הפילנתרופים ראו בתרומה בתור נתינה מהעודף שלהם לטובת הציבור", אומרת רונית סגלמן, מנהלת תחום פילנתרופיה בארגון 'שיתופים'. "הנתינה היתה ערך בפני עצמו. כיום, הפילנתרופים החדשים רוצים השקעה עם תועלת, עם אימפקט. הם רוצים לדעת שיש שינוי אמיתי, לראות כיצד ההשקעה שלהם תעשה את החברה לטובה יותר".

מאמצים ערכים מעולם העסקים

בעשורים האחרונים ניתן לראות אנשי עסקים ותאגידים שנכנסו לתחום, ומביאים איתם ערכים מהמגזר העסקי. לדברי סלגמן, ההתייחסות שלהם להשקעה פילנתרופית היא כמו להשקעה עסקית - במקום תשואה פיננסית, יש תשואה חברתית. "המגמה התחזקה במיוחד אחרי המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, משום שנוצרה תחושה שיש פחות כסף, וקרנות פילנתרופיות אכן איבדו כספים במשבר. כשיש פחות כסף", מסבירה סגלמן, "התורמים משקיעים מחשבה על כל הוצאה, ויש רצון לראות את הכסף מושקע נכון - כלומר, מביא לתוצאות מוכחות".

"כשיש פחות כסף, התורמים משקיעים מחשבה על כל הוצאה", רונית סלגמן

יואב שולב, יזם חברתי ופילנתרופ, אומר כי "בהתחלה הגעתי לפילנתרופיה עם ראש עסקי- הכל צריך להיות מדיד, לפי יעדים, תוכניות עסקיות, ודי מהר הגעתי למסקנה שהמגזר השלישי לא מדבר בשפה הזו, משום שיש להם הסתכלות אחרת, כישורי ניהול שונים. אבל בשנים האחרונות, אני ויזמים חברתיים אחרים הגענו למסקנה שיש צורך במדידה ובהסתכלות עסקית, אך יש לזקק הרבה יותר נכון את הדברים החיוביים שהעולם העסקי מביא איתו".

שולב מסביר כי עבור פילנתרופים אשר מסתכלים לטווח רחוק, יש צורך לחזור למדדים של העולם העסקי. "כאשר מוכנים להשקיע סכום לאורך שנים, ההסתכלות צריכה להיות בהתאם. המערכת צריכה לייצר גלגלי תנופה, אימפקט לטווח הרחוק, ולצורך כך חייבים לקחת ערכים ופרקטיקות מהעולם העסקי- אפקטיביות, תוצרים, תכנון משאבים".

החברות העסקיות אשר נכנסו לעולם הפילנתרופיה מחפשות גם ערך מוסף בתרומה, או חיבור האג'נדה החברתית לאג'נדה העסקית שלהם. "לחברות העסקיות התורמות חשוב גם שהעובדים יתנדבו, ולעתים קרובות הן מנסות גם לחבר את התרומה וההתנדבות לתחום הפעילות שלהם - טכנולוגיה, פיננסים, וכדומה", אומרת אפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת עלם לדבריה, ההתנדבות מהווה מקור לגאווה עבור העובדים, וכי העמותה מתנהלת מול כל תורם לפי ההעדפות שלו. "לפעמים החיבור הוא גיאוגרפי ולעיתים מגזרי. כך נוצר חיבור טוב יותר, מעבר לתרומה הכספית".

טיפול שורש במקום לסתום חורים

בנוסף לאופי ההשקעה, נוצר גם שינוי מערכתי - במקום לטפל בסימפטומים בלבד, גופים פילנתרופיים החלו לחפש את שורש הבעיה, ולמצוא פתרון. "מדובר על תופעה חדשה יחסית, אשר מתבטאת אצל פילנתרופים שמגיעים מעולם היזמות. הם רוצים להיות מעורבים יותר. כפי שהם מצאו פתרונות לבעיות טכנולוגיות, כך הם שואפים למצוא פתרון לבעיות החברתיות". בשנים האחרונות ניתן לראות כי הפילנתרופים רוצים שיקשיבו להם, להיות מעורבים באיתור הבעיה ומציאת הפתרון ולהביא מהניסיון שלהם לשולחן. "רואים שהפילנתרופיה הופכת להיות יזמית - התורם מביא איתו אחריות, ולא רק צ'ק", מבהירה סגלמן.

המגמה הובילה גם להצבת חזון מאוד גדול ושאפתני, כמו למשל הקרן למיזמים לאומיים, קרן חדשה המובלת על ידי יזמים ופילנתרופיים, אשר פנתה לבעיה משמעותית ורחבה - מקרי מוות כתוצאה מזיהומים בבתי חולים. סגלמן אומרת כי "מובילי המהלך החליטו כי לא מדובר במכה משמיים. הם אמרו 'נעשה את כל מה שצריך, בשביל לפתור את הבעיה מהשורש'". דוגמה נוספת מהעולם היא הפעילות של קרן גייטס, של ביל ומלינדה גייטס, ששמה לעצמה למטרה לחסל את המלריה באפריקה. "לחסל, לא למנוע ולטפל בחלק מסוים באוכלוסייה", מדגישה סגלמן. "מדובר בחזון גדול מאוד. רואים שהפילנתרופיה מעיזה, רוצה לתת פתרונות מערכתיים".

אתגרים חדשים לעמותות והארגונים

תהליך השינוי בתחום הוביל גם את הגורמים השונים להבין כי השפעה חברתית מערכתית ומתמשכת ניתן להשיג רק בדרך של שותפויות. אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, אומר כי התחום הגיע לנקודה בו הקרנות מבינות שהן לא יכולות, וזה לא ראוי שהן יפעלו לבד, ללא השחקן הגדול והמשמעותי ביותר - הממשלה או הרשויות המקומיות. "בשלב מסוים הקרנות הבינו שעל מנת לבעיות הגדולות, הן צריכות להבין שהתפקיד שלהן שונה", מסביר הורביץ. "לא להיות הגורם היחיד, אלא קטליזטור, גורם ממנף. על רקע זה בוסס מודל 'קולקטיב אימפקט', אשר משלב בין מגזרים לטובת יעד מוסכם ומדדים משותפים. במקום שכל אחד יעשה משהו בעצמו- כולם יעבדו ביחד למען מטרה משותפת".

"במקום שכל אחד יעשה משהו בעצמו- כולם יעבדו ביחד למען מטרה משותפת", אלי הורוביץ

שפרוט מספרת כי העמותה מנסה לייצר שותפות על ידי החיבור בין הכסף הציבורי לכסף הפרטי. "על כל שקל שמגיע מתרומה, אנחנו מנסים לגייס שקל נוסף מהממשלה או הרשות המקומית, לאותו פרויקט. כך נרתמים לפרויקט מספר גורמים ונוצרת השפעה גדולה יותר מחיבור סך החלקים. כאשר יש פרויקט של הרשויות בלבד, או רק תורם פרטי, אשר יכול לעזוב אחרי זמן מה - לרוב זה לא עובד".

המודל של 'קולקטיב אימפקט', אשר משלב בין העמותות, הרשויות, המגזר העסקי והמקורות הפילנתרופיים, מעלה את רף המחויבות לתוצאות המגדירות את האימפקט המצופה מראש, ומעלה את רמת שיתופי הפעולה בין כל הגורמים. מדובר בתהליך יותר מסובך ואיטי, אבל מעמיק ונכון". לדברי שפרוט, " אין ספק שכולם צריכים לוותר על אגו, להיות מחוברים יותר".

יוזמת 5פי2 - דוגמה עדכנית לפילנתרופיה החדשה

אחת היוזמות אשר מדגימות את כל המאפיינים של הפילנתרופיה החדשה, היא היוזמה הנוכחית להגדלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות מתמטיקה בתיכון. "מה שהניע את 5פי2, הוא רגע של כנות, הבנה של כל אחד מהשחקנים, שהוא לא יכול לבד", אומר הורביץ, אשר קרן טראמפ אותה הוא מנהל היא אחת מיוזמות התכנית. "לכולם היו תכניות נהדרות, וכולם התגאו בהצלחות שלהן, אבל הגרף הלאומי המשיך לרדת, ופחות תלמידים עושים בגרות 5 יחידות במתמטיקה. נוצר מצב בו יש מערכת אקולוגית בה כל אחד ממש את הכישורים שלו, אבל הגרף ממשיך לרדת. בשלב מסוים הגיע הרגע בו אתה מבין שאתה לא יכול לבד", משתף הורביץ.

המודל שנבחר ליישום היה 'קולקטיב אימפקט', "משום שכך כולם באים לשולחן עגול, בלי יו"ר או נשיא, וכולם מסכימים על חזון משותף, יעדים משותפים, מבינים כיצד להניע את העגלה באותו כיוון, בלי שכל אחד ימשוך לכיוון שלו". שיתוף הפעולה והתיאום עוזרים גם למימוש הערכים העסקיים של הפילנתרופיה החדשה על ידי ניתוח, מיפוי חוסרים וכפילויות, ואיתור שיתופי פעולה - ההשקעה של כולם יעילה יותר. אין פרויקט בודד, גדול ומוצלח ככל שיהיה, שיכול לחולל ולתחזק שינוי לטווח הרחוק. הקואליציות האסטרטגיות בתחום הפילנתרופיה מבטיחות אסטרטגיה, יישום וברות-קיימא", מסכמת סלגמן.