שתף קטע נבחר

היעד: הכפלת נבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה - תוך ארבע שנים

בתוך כעשור צנח מספר התלמידים שניגשו לבחינות של 5 יחידות לימוד במתמטיקה מ-15,000 ל-8,796 בלבד. המצב המדאיג הביא עשרות ארגונים ועמותות להתאגד ולפעול יחדיו כדי לשנות את המצב, במטרה להכפיל את מספר הנבחנים בתוך 4 שנים. הכירו את "5פי2", היוזמה שתצעיד את תלמידי ישראל בשנים הבאות

בשיתוף ארגון "שיתופים"

 

האחד בספטמבר הוא תמיד יום משמח הן עבור ההורים והן עבור הילדים. אך כאשר מתעמקים במצב החינוך המדעי-טכנולוגי בבתי הספר בישראל, נראה כי בשנים האחרונות הוא נסוג בצורה מדאיגה. על פי הנתונים הרשמיים, בשנת 2002 ניגשו 15,000 תלמידים לבחינה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה. לעומת זאת, בשנת 2012 המספר צנח ל-8,796 תלמידים בלבד. לא בכדי נכנס שר החינוך החדש נפתלי בנט לעובי הקורה, במטרה לשנות את המצב. גם הוא הבין כי המשך מגמת הירידה תהווה מכה קשה לענף ההיי-טק הישראלי, המשמש קטר צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית כולה.

 

עוד בנושא בעמוד שיתופים

אין פתרון לבעיות חברתיות? אפשר גם אחרת

איך עושים שינוי חברתי? בכוחות משותפים

 

הנתון המדאיג והמגמה השלילית הובילו כ-60 ארגונים שונים להתאגד, עם יעד שאפתני של הכפלת מספר הנבחנים עד שנת 2019. היוזמה, הנקראת "5פי2", מיושמת בשותפות מלאה ובהובלת משרד החינוך, יחד עם הגורמים היוזמים והמממנים: קרן טראמפ, קרן רש"י, אינטל, סאנדיסק, מיקרוסופט, ארגון World ORT קדימה מדע, מארוול ישראל ורשת שותפים של כ-100 גופים ממגוון תחומים ואם לא יהיו הפתעות מיוחדות כבר בשנים הקרובות, אמורים התלמידים לזכות לחינוך מדעי טכנולוגי משופר שיצדיק את התואר "אומת הסטארט-אפ" גם בעתיד.

 

מתחילים במהלך

"בעקבות מורכבות הבעיה וריבוי הגורמים, הוחלט על פעילות במודל' קולקטיב אימפקט", אשר נועד לבנות פתרון לבעיה חברתית מורכבת באמצעות שיתוף פעולה בין גורמים ממגזרים שונים", אומר איציק תורג'מן, מנכ"ל קרן רש"י. לדברי תורג'מן, " הדרך הנכונה היא להגדיר מטרת על, להציג לשותפים את מטרת העל, לפרק למטרות משנה ולהגיד לכל השותפים הפוטנציאליים - כל אחד בתחומו, מי שמאמין במטרות אלו, מוזמן להצטרף, כל אחד בכלים ובדרכים שלו. מודל כזה מונע מהצדדים השונים למשוך כל אחד לכיוון שלו תוך פגיעה בשותפים אחרים".

תלמידים רגע לפני מבחן בבגרות במתמטיקה. אילוסטרציה (צילום: דנה קופל, "ידיעות אחרונות") (צילום: דנה קופל,
תלמידים רגע לפני מבחן בבגרות במתמטיקה. אילוסטרציה(צילום: דנה קופל, "ידיעות אחרונות")

גם מוהנא פארס, ראש התכנית לקידום מתמטיקה במשרד החינוך, אומר כי המשרד הקצה תקציב של 75 מיליון שקל למטרה, והיעד הוא יעד משותף שנקבע ביחד. ""משרד החינוך מסתכל על התלמיד הבודד. לדעתנו לימודי 5 יחידות מתמטיקה מטפחים חשיבה אינטלקטואלית מצד אחד, ומבטיחים את העתיד מצד שני – בקבלה לאקדמיה, בהיי טק, בכלכלה. כל הגורמים שותפים ביעדים, בחשיבה, בקביעת החזון".

 

היוזמה החלה לפעול באופן רשמי בשנת 2013, ובין הפעולות השונות שבוצעו במסגרת היוזמה, ניתן לציין הגדרה של מדידה משותפת ומפת דרכים, כנסים מחוזיים למורי מתמטיקה 5 יח"ל, כנס למנהלי בתי ספר, והקמת קואליציית החברות העסקיות, צה"ל וסייבר, אשר פועלת בכ-200 בתי ספר בהגברת המוטיבציה ללימוד במגמות מדעיות-טכנולוגיות.

 

איריס וולף, סמנכ"ל פדגוגיה, ארגון World ORT קדימה מדע, מספרת על פיילוט של העמותה לשילוב מהנדסים בהוראת 5 יח"ל פיזיקה בכיתה י', הנערך כחלק מהיוזמה, ברוח של world ORT ו-'קולקטיב אימפקט': "על שולחן הדיונים משותף של היוזמה, נולד שיתוף פעולה עם חברת סאנדיסק, הנקרא "מ' אנד מ' " - מהנדס אנד מורה. לקחנו מהנדסים המשתלבים בתוך תכניות הלימודים של הילדים, במשך 6 שעות בשבוע. השילוב של מהנדסים בבית הספר משפר את המוטיבציה, נותן לתלמידים מודל חיקוי, מראה על רלוונטיות של הלימודים ועל המעשיות של הלימודים התיאורטיים בתיכון", מסבירה וולף. "יצרנו חיבור לשטח בצורה שיטתית מובנית, והתוצאות חיוביות מאוד".

 

עם הפנים לפריפריה

כחלק מהיוזמה הוחלט לשים דגש על קידום הנושא בפריפריה. פארס, אשר מגיע מפעילות משמעותית לקידום המגזר הדרוזי, יכול להעיד על חשיבותו של הנושא. "אני בעברי מורה למתמטיקה במגזר הדרוזי, ואני גאה להגיד שהמגזר הדרוזי, שהוא פריפריה חברתית וגיאוגרפית, מוביל היום באחוזי ניגשים לבגרות, ורושם שיפור ברישום לאקדמיה. יש במגזר שינוי משמעותי, ועבורנו מדובר בסמן לכך שאפשר להוביל לשינוי בכל מקום - בדרום, במגזר הבדואי, בדרום תל אביב".

""קל להתמקד בתלמידים מהמרכז, אבל צריך לפנות לקהילה החרדית, הדרום, המגזר הערבי", מוהאנא פארס (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
""קל להתמקד בתלמידים מהמרכז, אבל צריך לפנות לקהילה החרדית, הדרום, המגזר הערבי", מוהאנא פארס(צילום: אלי מנדלבאום)

פארס מדגיש כי מתמטיקה היא לא רק הדיסציפלינה, לתכנית יש דגל ויעד של שינוי חברתי ופיתוח קהילות וחברות שבינתיים נשארו מאחור. "קל להתמקד בתלמידים מהמרכז, אבל צריך לפנות לקהילה החרדית, הדרום, המגזר הערבי. כואב לי לראות בית ספר בדרום עם 1,000 תלמידים ו-0 תלמידים בלימודי 5 יחידות מתמטיקה. היעד של היוזמה הוא לא רק חינוכי- אלא בעיקר חברתי".

 

"במבט מלמעלה", מוסיף תורג'מן, "רואים שתעשיית ההיי-טק מרוכזת כמעט אך ורק באזור המרכז, כאשר הפריפריות כמעט ולא נמצאות במשחק". לכן, לדבריו, בן פריפריה שמסיים לימודים טכנולוגיים-מדעיים ומחפש עבודה, נאלץ כמעט תמיד לנטוש ולעבור למרכז. "ההיי-טק הביא לרווחה ולעושר, אבל הוא נשאר במרכז ואף מגדיל את הפערים", לדברי תורג'מן. "הבעיה בה אנחנו נמצאים, היא גם הזדמנות נפלאה לצמיחה, אשר נמצאת בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות. יש ביוזמת "5פי2" הזדמנות ליצור שינוי דרמטי, לייצר דלק להנעת התעשייה בדור הבא", קובע תורג'מן.

 

מאמץ משותף למען מטרה נעלה

חלק גדול מההצלחה של היוזמה תלוי בפעילות המשותפת של כלל הגורמים, במיוחד על רקע ההחלטה על מודל 'קולקטיב אימפקט', המתמקד בהגדלת ההשפעה דרך שיתוף הפעולה. פארס אומר כי המשרד רואה ביוזמת 'קולקטיב אימפקט' יתרון אדיר שישפר את המצב. "אנחנו מאמינים בשיתוף פעולה של ההיי טק, האקדמיה, הפילנתרופיה. הכל מתנהל באופן מכובד ומקצועי, בלי דחיפות ומאבקים. כל הגורמים הבינו שמשרד החינוך הוא זה שיכול להניע את העגלה ולהוביל את היוזמה".

 

"לשמחתי הרבה", אומר תורג'מן, "החיבור בין כל הגורמים הוא נטול אגו לחלוטין, והפעילות מכוונת מטרה. נעשית עבודה נפלאה ללא מאבקים על יוקרה, או מי הכי טוב. המטרה היחידה העומדת נגד עינינו היא קידום החינוך המדעי-טכנולוגי, במיוחד בפריפריה, והמודל של 'קולקטיב אימפקט' עובד בדיוק כדי למנוע את החיכוכים וניגוד האינטרסים, למען המטרה".

 

"ממש לא מובן מאליו להושיב כל כך הרבה ארגונים מכל המגזרים, מתוך מקום מכבד", מוסיפה וולף. "שילוב הכוחות יצר הזדמנות לייצר מומנטום בשיח הציבורי, שהיה יכול לקרות רק ביחד, בעקבות שילוב הכוחות בכל הרמות והממדים".

 

התוצאות מתחילות להיראות בשטח

על אף שהיוזמה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים יחסית של גיבוש חזון משותף, מפת דרכים וניצנים של יישום תכניות, ניתן לראות תוצאות בשטח. על פי נתוני משרד החינוך, בשנת 2013, אז החלה היוזמה, נבלמה לראשונה מזה עשור הירידה במספר הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה, עם עלייה של כ-300 נבחנים במספר הניגשים לבחינה. בשנת 2014 נרשמה עלייה מתונה נוספת.

 

"יחד עם משרד החינוך וכל השותפים", אומר תורג'מן, "ובמאמץ לאומי, ניתן ואפשר לשנות את המצב. במבט קדימה, אנחנו שואפים להרחיב את תחום המתמטיקה, שמהווה מעין פיילוט עבורנו נכון לעכשיו, לתחום המדעים. אני אופטימי מאוד ומאמין שניתן לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בדור הצעיר שלנו".

 

גם פארס אופטימי באשר להתפתחות היוזמה. "לדעתי הכפלת כמות התלמידים תוך 4 שנים היא יעד טוב, אבל צריך לחשוב קדימה. אני אופטימי מאוד, בגלל השותפות האמיתית של גורמים מכל המגזרים, מוסדות צבא, אקדמיה. גם במשרד החינוך יש שינוי מרענן, עם אנשים איכותיים וחשובים, שמודעים לחשיבות הגדולה של קידום החינוך המדעי-טכנולוגי".

 

ב-9.9. יערך בבית שיתופים, כנס "שיתופים" במעמד נשיא המדינה, שר האוצר, שר החינוך, סגן שר הבריאות, מנכ"לים ואנשי עסקים רבים שיעסוקו בדרכים להצעיד קדימה את המדינה באמצעות הוצאה לפועל של משימות ברמה הלאומית ע"י שילוב כוחות מהמגזר העסקי, ממשלה, אנשי עסקים, תאגידים וארגונים חברתיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
60 ארגונים ועמותות שפועלים כדי להכפיל את מספר הנבחנים במתמטיקה בתוך 4 שנים
צילום: shutterstock
באדיבות שיתופים
איציק תורג'מן, מנכ"ל קרן רש"י
באדיבות שיתופים
באדיבות שיתופים
מוהנא פארס, ראש התכנית לקידום מתמטיקה במשרד החינוך
באדיבות שיתופים
באדיבות שיתופים
איריס וולף סמנכ"ל פדגוגיה, ארגון World ORT קדימה מדע
באדיבות שיתופים
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים