שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כ-180 אלף שקל לתלמיד ששבר אצבע בביה"ס
    נתניה: תלמיד חטיבה בן 12 נכנס לחדר הכושר של התיכון הסמוך ללא השגחה. ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות של העירייה ושל משרד החינוך
    תלמיד חטיבת הביניים "שרת" בנתניה יפוצה בכ-180 אלף שקל לאחר שאצבעו נשברה בחדר הכושר של בית הספר התיכון הסמוך. בית משפט השלום בתל אביב קבע שהעירייה ומשרד החינוך התרשלו בכך שאפשרו כניסה למקום ללא השגחה.

     

    פסקי דין נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בסוף 2008 הוקם בחצר בית הספר התיכון הסמוך מתחם מתקני כושר. בכניסה הוצב שלט המגביל את השימוש בהם לבני 14 ומעלה, ומורי חטיבת הביניים שליד הבהירו לתלמידיהם כי "אין להם מה לחפש" במתחם התיכון. אלא שמורי החטיבה לא השגיחו בפועל על התלמידים ולא מנעו מהם את הכניסה למתחם.

     

    התלמיד, אז בן 12, שהה יחד עם שני חבריו במתחם הכושר באין מפריע. הוא נשען על אחד המכשירים כשחברו קירב לפתע את ידיות המכשיר זו לזו, וכך נמחצה ידו הימנית והדומיננטית של התלמיד בין צירי המתקן. כתוצאה מכך נגרמו לו שבר פתוח וקרע של הגיד המיישר באצבע.

     

    ב-2011 הגיש התלמיד תביעה לפיצוי מעיריית נתניה וממשרד החינוך. הוא האשים את העירייה ברשלנות כיוון שלטענתו היא לא מיגנה את המכשירים ולא ביצעה בדיקות בטיחות תקופתיות. בנוסף נטען שמשרד החינוך לא עשה דבר כדי למנוע מהתלמידים לגשת למתקנים המסוכנים אף שמורי החטיבה ידעו שהם נמשכים אליהם. לשיטתו, נוכחות של מורה משגיח במקום הייתה מונעת את התאונה המצערת.

     

    העירייה התגוננה בטענה שהמתקן אינו מסוכן לציבור, וכי לא קיבלה כל דיווח על תקלות לאחר הצבתו. לדבריה, הפעלת הידיות בידי אדם בעת שאחר משתמש בו מהווה שימוש בלתי סביר שתוצאותיו לא ניתנות לצפייה. לדבריה משרד החינוך הוא שהתרשל, כיוון שמורי החטיבה היו מחויבים להרחיק משם את תלמידיהם.

     

    משרד החינוך טען שלא מתקבל על הדעת שמורי החטיבה ישגיחו על התלמידים שבוחרים ללכת למתקנים. לחלופין נטען כי גם נוכחות מורה תורן לא יכול הייתה מונעת את התאונה, שהתרחשה עקב היעדר מיגון. בסופו של דבר ביקשו הנתבעים לייחס אחריות משמעותית לתובע, שהגיע למקום על דעת עצמו.

     

    השופטת יעל הניג מצאה שהעירייה לא ביצעה בדיקות בטיחות תקופתיות במתקן, ועל כן החליטה לקבל את עמדת התובע, שלפיה התאונה התרחשה כתוצאה מהיעדר מיגון. מכאן, נקבעה, המתקן יצר סיכון בלתי סביר והיה על העירייה לצפות את הסכנה הטמונה למשתמשים.

     

    השופטת הבהירה כי יש לייחס אשמה גם למשרד החינוך, שלא השגיח על תלמידי החטיבה באזור המתקנים. לדעתה, מורי החטיבה היו יכולים וצריכים לצפות שהתגודדות תלמידים צעירים במתחם עלולה להביא לפגיעת גוף. בהתאם היא סירבה לייחס אחריות כלשהי לתובע, שכן הוא כלל לא הפעיל את המתקן, לא הפר את הוראות התרגול ולא ידע שהמתקן לא ממוגן.

     

    נכותו התפקודית של התובע, המתקשה ליישר את האצבע ועבר לכתוב ביד שמאל, הועמדה על 5% והשופטת החליטה שמגיע לו פיצוי של כ-180 אלף שקל עבור הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה כאב וסבל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 42,230 שקל והוצאות משפט. העירייה תישא ב-80% מהסכום ומשרד החינוך בשאר.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד בוסתנאי, עו"ד עזר, עו"ד גוטמן
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד אברהם, עו"ד ברקוביץ, עו"ד בן אפרים
    • עו"ד דותן לינדנברג עוסק בנזקי גוף
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים