מנכ"לית עמותת הכוריאוגרפים פורשת

אחרי 14 שנה בתפקיד הודיעה מנכ"לית עמותת הכוריאוגרפים סיגלית גלפנד על פרישתה. גלפנד תפרוש בחודש דצמבר הקרוב ובימים אלה מוקמת ועדת חיפוש למנכ"ל חדש.

עמותת הכוריאוגרפים, גוף שמייצג את הרוב המוחלט של היוצרים העצמאיים בתחום המחול, הביא תחת ניהולה של גלפנד למהפכה דרמטית בתחום המחול בישראל. העמותה, שיצרה פורמט חדש של ניהול קולקטיבי, מאגדת תחתיה 75 יוצרים. בית העמותה שהקימה ב-2013, "מחסן 2" הממוקם במתחם נמל יפו, משמש כחלל הופעות אלטרנטיבי נוסף בתל אביב שסובלת ממחסור משמעותי באולמות.

עזימי: "נתנה לנו פתחון פה" (צילום: גדי דגון)

במכתב ששלחה גלפנד בסוף השבוע לחברי העמותה, כתבה: "ההחלטה להיפרד הינה אחת ההחלטות המשמעותיות שאני מקבלת בחיי. היתה לי הזכות לנהל את העמותה מראשית הדרך. לשמחתי העמותה הגיעה להישגים אדירים מבחינת היקף הפעילות, בכל שנה עם יותר ויותר אמנים נפלאים שהצטרפו כחברים. אנחנו גוף איתן המהווה נתח עצום במפת המחול הישראלי".

עד להקמת העמותה סצנת המחול בישראל סבלה מריכוזיות, והגופים הדומיננטיים ששלטו בכיפה היו להקות המחול הגדולות או גופים כמו מרכז סוזן דלל. העמותה הובילה לייסוד המונח "קבוצה מחולית", הכלאה בין להקה ממוסדת לפרויקטים בודדים, שמאפשרת תמיכה שוטפת שנתית של מנהל תרבות ליוצרים עצמאיים ובכך תכנון הפקה של יצירות עתידיות. פרויקטים שנולדו כיוזמה של עמותת הכוריאוגרפים בסיוע כספי של משרד התרבות וקרנות שתומכות בפעילויות תרבות בישראל, פתחו במות חדשות לכוריאוגרפים ובכך הרחיבו את ארון הספרים של היצירה הישראלית ופעלו לקירוב קהלים חדשים לתחום המחול.

זיידס. "הביאה את המחול העצמאי לקדמת הבמה"(צילום: גדי דגון)

בין היוזמות, "נעים", פרויקט הדגל של העמותה, שמתקיים זה 12 שנה ועניינו ניוד יצירות מחול ברחבי הארץ. לפני כשנה השיקה העמותה את "למה במחול?", פרויקט שמכוון לילדים ולבני נוער ומציג קטעים מתוך יצירות לצד שיחות עם יוצרים. כמו כן פיתחה העמותה ויזמה שיתופי פעולה בינלאומיים שבמסגרתם התארחו בישראל כוריאוגרפים ולהקות זרות, ובהתאמה הוזמנו כוריאוגרפים ישראליים להופעות בחו"ל.  

יוצרים עצמאיים במחול שמלווים את העמותה מראשיתה, מביעים חשש להמשך פעילותה. "קשה לדמיין את העמותה בלי סיגלית גלפנד", אומרת רננה רז. "סיגלית יצרה גוף משפיע ומוביל, שיוזם מהלכים, מקשיב ליוצרים ושם את האינטרסים שלנו בראש סדר היום. העמותה שרטטה מחדש את שדה הכוח בסצנת המחול. לפני הקמתה מי ש'נספרו' היו רק הלהקות הגדולות והממוסדות על אף שבפועל העשייה הרוחשת והשוקקת שמשפיעה לא פחות היתה של היוצרים העצמאיים. העובדה שיש גוף ששם את כולנו תחת מטרייה אחת והופכך אותנו לקבוצה חזקה ומשמעותית, שגדולה בהרבה מבחינה מספרית מכל להקה שקיימת בארץ, נותנת לנו גב וכוח בנושא תקציבים ובכלל".

רז: "לפני כן אף אחד לא 'ספר' אותנו"(צילום: גדי דגון)

רז הוסיפה ואמרה כי העמותה תחת גלפנד הינה גוף מתחדש. "המחשבה שמובילה אותה כל הזמן היא איך לשכלל ולייעל את התחום והעזיבה שלה היא משבר. זה תפקיד שדורש רגישות מול יוצרים, גישה והבנה במהלכים אמנותיים אבל גם בטבלאות אקסל של תקציבים, וזה מורכב וקשה ובעיקר מקל עלינו מאד. מי שיבוא אחריה נכנס לנעליים גדולות מאוד". 

הרקדן והכוריאוגרף סהר עזימי, חבר בעמותה מראשיתה, אומר: "העמותה החלה כצינור להעברת כספים מהמנהל והקרנות. הגרעין המקורי כלל 5 כוריאוגפים, אבל די מהר סיגלית הבינה את הפוטנציאל שטמון באיגוד יוצרים. זה אמנם לא איגוד אבל הכוח שלו כמעט זהה. העמותה נתנה לנו פתחון פה בממסד שבמשך שנים ביטל אותנו. בכסף שאגרנו מהתקורה ומתמיכות שסיגלית הצליחה לגייס, נוצרו פרויקטים מיוחדים עבורנו.

לא פשוט לאגד קולות כל כך מגוונים תחת מטרייה אחת ולהגיע להסכמות על עשייה, והיא עשתה את זה. היא כיתתה רגליים והקימה את 'מחסן 2'. זה נתן לנו כוח מול מקומות כמו סוזן דלל שמרשים לעצמם לקחת המון כסף שאין לנו בשביל שירותים שאנחנו מקבלים במחסן בעבור חצי".

גם לדברי הרקדן והכוריאוגרף ארקדי זיידס, העמותה בראשה של גלפנד שינתה את סצנת המחול העצמאי. "היא הביאה את המחול העצמאי לקדמת הבמה. סיגלית קידמה את ההכרה של הממסד ביוצרים עצמאיים ופעלה רבות כדי להנגיש את המחול לקהלים רחבים ברחבי הארץ. העמותה הפכה לגוף יחיד מסוגו והיא נותנת ליוצרים בשלבים שונים של הקריירה שלהם מענה יעיל ומשמעותי.

מעבר לכל אלו סיגלית היא אדם בעל לב רחב ויכולת הכלה אינסופית, היא ידעה ויודעת להיות קשובה ליוצרים שבאים מעולמות ותחומי עניין שונים ומגוונים".

ענת דניאלי, כוריאוגרפית נוספת שהיתה מהגרעין המייסד של העמותה, אומרת: "העמותה הוקמה כי הרגשנו צורך בארגון שיתמוך בפעילות שלנו ברמה הפרקטית, אבל לא רק. לפני שקמה העמותה, כל אחד עבד באופן עצמאי ולבד, אבל מה שהיה מהפכני זה שפתאום נוצר שדה משותף שנותן הזדמנות לכל הכוריאוגרפים לנהל שיח ולעבוד תחת מצע משותף. נקודת המוצא של סיגלית חיובית, מקבלת, קשובה, מתבוננת ומכילה. גם זה היה חדש מבחינת השיח. היא יצרה אווירה מאפשרת".