עמותת הכוריאוגרפים: הגיעו אל נמל הבית

גרעין הרעיון ניטע לפני כחמש שנים. בעמותת הכוריאוגרפים חיפשו דרך לחשוף באופן אינטנסיבי ורציף קשת רחבה ככל האפשר של יצירות מחול עצמאיות. "נמל בית", הפנינג יצירתי חלוצי שהפך את נמל יפו למשך חודש למרכז אמנותי תוסס, פתח תיאבון ובעמותה החלו לחלום על בית קבע בנמל. אחרי התלבטויות, פיתולי דרך, חיפושים קדחתניים ומשוכות ביורוקרטיות, עושה הרושם שהחלום מתחיל להתגשם.

גלפנד. מנווטת אל נמל הבית(צילום: איתי ויזר)

המרחב: נמל יפו. התאריך: ב-28 בפברואר. המקום: מחסן 2. הסיבה: פתיחת שערי בית עמותת הכוריאוגרפים. "לעת עתה עוד לא מדובר בהתחייבות לטווח הרחוק אבל אנחנו עושים את הצעד הראשון, מתנחלים מרצון ובהסכמה, מתוך אמונה שתוך זמן קצר המקום יוכיח את עצמו ויאפשר לנו בהמשך גם לגייס תומכים", אומרת מנהלת העמותה, סיגלית גלפנד, בראיון ל-ynet. מתוך האמונה שבמה נוספת למחול תיתן מענה לצרכי השטח ותוכיח את נחיצותה, החליטו בעמותה כבר בשלב זה להשקיע בציוד קבע. "זה נכון שזה נועז לרכוש ציוד בשווי של מיליון שקל, אבל כשעשינו חשבון, הגענו למסקנה שהשכרת ציוד למשך חודשים תעלה פחות או יותר אותו הדבר. זה לא כסף שיש לנו כרגע ולמרות זאת אני ישנה טוב בלילה. הגענו להסכמי תשלומים מול חברות הגברה ותאורה, מעצבים וטכנאים שהלכו לקראתנו", הוסיפה.

גם ככה קשה מאוד לשרוד בשדה היצירה העצמאית בישראל. זה סיכון מחושב?

"יש צורך עצום להרים מקום שהיוצרים הם בעלי הבית שלו. אנחנו לא מדברים על נדל"ן, אלא על האפשרות להרגיש בבית ולומר את האני מאמין שלנו בדרכנו. אנחנו בונים אולם שיכיל 200 מקומות ישיבה ובמה גדולה שתאפשר ליוצרים להתפרע. המטרה היא לפתוח את המרכז גם לתערוכות נלוות ולאפשר דיונים סביב היצירה, אבל ברור שלא יהיו בו רק מופעי מחול של יוצרי עמותת הכוריאוגרפים. הכוונה לארח גם מופעי מוזיקה ותיאטרון בשיתוף פעולה עם הנהלת הנמל. זה מתחם שמלבד הקסם הטבעי שלו, יש בו המון אפשרויות ואנחנו מאמינים בו".

סהר עזימי. בוא תרגיש(צילום: אייל לנדסמן)

בעוד שהעמותה תידרש לעמוד בתשלומי הוצאות תפעול המקום, הנהלת הנמל תחת עיריית תל אביב-יפו, תסייע מצדה בשירותים שונים בהם תחזוק המבנה, ניקיון, פרסום והקמת בר משקאות. על פי החלוקה החוזית יעמוד החלל לטובת פעילות יזומה של הנהלת הנמל למשך יומיים בשבוע ובשאר הימים ישמש את עמותת הכוריאוגרפים. כפי שנהוג גם במרכז המחול סוזן דלל ובתמונע, ישלמו היוצרים גם בבית החדש שכר אולם ולרשותם יעמוד איש טכני. "לפחות בשלב הזה כולם יהיו שותפים בתשלום השימוש היומיומי התפעולי", אומרת גלפנד.

בסופו של יום מדובר בהיצע וביקוש והשאלות המתבקשות הן האם לסצנת המחול נחוץ חלל מופעים נוסף והאם קהל המחול הישראלי גדול דיו כדי למלא שלושה מרכזים במוקדים שונים בתל אביב. "זה לא סוד שליוצרים יש בעיה למצוא תאריכים למופעים באולמות הקיימים. יש עומס אדיר גם בסוזן דלל, שמשמש בית מרכזי ליצירת מחול וגם בתמונע. אחד לא בא על חשבון השני, ההיפך, כולנו פועלים לטובת אותה המטרה", אומרת גלפנד.

בעוד שהעומס על האולמות הקיימים מוכר וידוע, את היקף הביקוש למופעי מחול קשה לכמת. "ברור שאם יש ביקוש שעד היום לא זכה לתשובה, פתיחת חלל חדש היא צעד חיובי וחשוב עבור היוצרים והקהל", אומרים גורמים בתחום המחול ומוסיפים באותה הנשימה: "מנגד, אם צרכי השוק אינם מצדיקים פתיחת מקום נוסף, הרי שפתיחתו מיותרת כיוון שעלויות תפעול המנגנון יקרות. את התשובה לשאלת הביקוש אי אפשר לדעת אלא רק לאחר מעשה. זו החלטה אמיצה".

יאיר ורדי, מנכ"ל מרכז סוזן דלל שמשמש מאז הקמתו בית ליצירת המחול הישראלית, אמר בתגובה: " מי ייתן ותרבנה הבמות להכיל את מכלול היצירה האדיר בישראל.

תבורך כל במה המאפשרת לעשייה המחולית לצמוח ולפרוח". בעמותת הכוריאוגרפים מקווים שהבית החדש יאפשר להם לעשות בדיוק את זה. "הקמנו את העמותה עם ארבעה כוריאוגרפים וכיום חברים בה כ-70 יוצרים. יש פה פרץ יצירה והתעצמות שזקוקה למרחב", אומרת גלפנד.

בינתיים עמלים בעמותה על ערב הפתיחה, "Play4", מופע שמורכב מרצף מקטעים קצרים מתוך יצירות של 50 כוריאוגרפים. בכל זמן נתון יוצגו במקביל ארבע עבודות שונות שילוו בפסקול אחיד שייקבע בזמן אמת בעמדת הדי. ג'יי. על המבצע מנצחים הכוריאוגרפים יורם כרמי ועידו תדמור, אוצרי המופע.

במקביל עובדים גם על אפיון המקום ואירועים מיוחדים אליהם נערכים כבר כעת. "זה נכון שאנחנו הולכים לכאורה הפוך – קודם פותחים שערים ואחר כך מגייסים כסף - אבל הבנו שאין דרך אחרת", אומרת גלפנד, "אם היינו הולכים בדרכים המקובלות של גיוס של כל הגורמים הציבוריים והפרטיים, היינו מזדקנים עד שמשהו מכל זה היה קורה אם בכלל. לא בא לנו לחכות יותר. אני משוכנעת שיהיו לנו התמודדויות לאורך הדרך אבל אנחנו קופצים למים ומאמינים שנוכיח את עצמנו".