שתף קטע נבחר

משחור לירוק: כך שומרים על מים ממוחזרים

התוכנית "משחור לירוק" של איגודן בשיתוף המועצה לישראל יפה שמה לה למטרה למנוע את זיהום מי השופכין המתקבלים ממפעלים ושחוזרים לחקלאות בנגב. כיצד הם עושים זאת והאם המפעלים משתפים פעולה?

בשיתוף איגודן

 

70% מהחקלאות בנגב צורכת את המים המטוהרים בהם מטפלים במכון הטיהור של איגודן – השפד"ן. מכאן נובעת החשיבות העצומה שמייחסים בחברה לאיכות מי השופכין המתקבלת מהמפעלים השונים.

 

״התוכנית 'משחור לירוק' שמה לה למטרה לאבחן, להבין ולהניע את השינויים הנדרשים במפעלים כדי לצמצם את היקף המזהמים שהם מזרימים, ולשפר את רמת מי הקולחין המופקים מהם, באמצעות מערך הסברה ישיר וממוקד באותם מפעלים הראויים לתשומת לב פרטנית" אומר יו"ר איגוד, ארנון גלעדי.

 

לדבריו, ״הגברת המודעות באמצעות הסברה מתאימה והנגשת פתרונות יישימים למפעלים, תיצור רמת מחויבות ומעורבות עמוקה יותר בענייני הפסולת והשפכים היוצאים מהמפעל, ותצמצם את הצורך בקנסות ובהפעלת מערך משפטי מאיים".

דוגמים את מי השופכין ()
דוגמים את מי השופכין
 

כבר היום מוחזרים למשק המים בישראל כ-140 מיליון קוב מי שפכים המגיעים ממערכות הטיהור של איגודן. כמעט כולם משמשים להשקיית גידולי החקלאות בנגב, כך שגם מכאן נודעת חשיבות לאומית בשמירת איכות השפכים. כשמדובר בשפכי תעשייה, בהם פוטנציאל הזיהום גדול, גדלה חשיבות זו עוד יותר. זהו לא רק "עניין טכני", אלא נושא שנוגע לבריאות כולנו. אז איך נולד הפרויקט ומה התוצאות?

 

"אנחנו מבצעים בקרת שפכי תעשייה שנים רבות", מספר דניאל סולומון, מנהל אקודן (מרכז המומחים לתשתיות סביבה של איגודן) והאחראי על הפרויקט. "ב-2012 שונו כללי המשחק ונכנסו כללי תאגידי המים לתמונה. המשמעות הייתה שמעכשיו מפעל מזהם ישלם. זאת אומרת, שעל כל חריגה וזיהום יש חיוב כספי. זה התגלה כדבר היעיל ביותר. פגיעה בכיס המפעלים מדרבנת אותם לפעול".

 

לדברי סולומון, "תאגידי המים מוציאים את החיובים, ואנחנו דוגמים את המים וקובעים אם יש זיהום. אז לכאורה, אנחנו יוצאים ה'רעים' מבחינת המפעלים, כי בגללנו מגיע החיוב. כאן נכנסה לתמונה תוכנית "משחור לירוק". בעצם, ביחד עם המועצה לישראל יפה העברנו את כל הנתונים שהתגלו באותה שנה ומצאנו את 50 המפעלים שהיו הכי מזהמים.

 

"למפעלים המזהמים הצענו עזרה וייעוץ בכל הדו"חות שאיגודן הפיקה ובעצם לא ברורים להם. הצענו להם סיוע שיימנע את הקנסות שהם מקבלים על ידי הסבר איך להימנע מהזיהום".

 

איך זה בוצע בעצם?

"המועצה לישראל יפה לקחה יועץ לאיכות סביבה, התקשרה למפעלים שנמצאו מזהמים, תיאמה איתם, לקחה את חומר הרקע מאיתנו והסבירה להם מה בעצם רוצים מהם ואיך לעשות זאת".

  

מה הייתה התוצאה של העבודה?

"ההישג הגדול הוא שהמפעלים שהיו מובילים בזיהום מי השופכין בשנה שעברה, כבר לא הופיעו ברשימות השנה. המשמעות היא שהפרויקט הצליח והמפעלים הפסיקו לזהם. בשנה הקרובה נעבוד עם המפעלים החדשים שהתגלו כמזהמים והפעם העבודה תכלול את הלקחים שהפקנו מהשנה הקודמת וכך נמשיך גם הלאה".

 

למה הפרויקט כל כך חשוב לכם?

"בקרת שפכי תעשייה לא נעשית כי אנחנו רוצים להתנפל על המפעלים. עבורנו יש חשיבות עליונה ששפכי התעשייה יהיו באיכות טובה. שפכי תעשייה הם סכנה גדולה ביותר כי הם מגיעים לשפד"ן יחד עם מי הביוב של גוש דן, ואנחנו מנסים למנוע מכל זיהום להגיע למערכת. לכן מטרתנו העליונה היא שאיכות השפכים תהיה ברמה הקבועה בחוק. כאשר יש זיהום אנחנו מתמודדים עם בעיות במערכת ההולכה ובמערכת הטיהור וההתמודדות איתם כוללת נזקים לסביבה ונזקים כספיים. בסוף אנחנו מטהרים הכל, אבל זה עולה לנו יותר כסף. בשורה התחתונה אנחנו לא מעוניינים בכסף של המפעלים אלא רוצים לקבל שפכים באיכות טובה".

 

וגם במפעלים מכירים בחשיבותה של היוזמה. ״מדובר בפרויקט מבורך וחשוב", אומר רונן לוי, יו״ר איגוד המוסכים. "גם לנו, כבעלי מוסכים חשוב לשמור על סביבת עבודה ירוקה ובריאה , אשר תהייה נקייה מרעלים ושפכים. אנו מברכים את איגודן על שיתוף הפעולה עם המועצה לישראל יפה לליווי ותמיכה במוסכים כחלק מהפרויקט משחור לירוק ובכדי להשיג תוצאות אמת ובשיתוף פרטני ומחבק לכל מוסך״. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים