כך נוצרו המים איתם משקים את הירקות שלנו

בשיתוף איגודן

אם נשאל את האדם הממוצע מה קורה למים לאחר שירדו לביוב, סביר להניח שיענה שהם זורמים לים. אך אם אתם גרים בגוש דן, בוודאי תשמחו לדעת שהמים האלו לא הולכים לאיבוד ולמעשה תורמים לסביבה ללא ידיעתכם. כיצד? המים שאתם משתמשים בהם לשטיפת הכלים, לכביסות, במקלחת ובשירותים עוברים דרך מערכת צינורות וטיהור משוכללת, שמחזירה אותם היישר לשדות החקלאיים בנגב.

כן. יכול להיות שאותה עגבנייה עסיסית שאכלתם היום בצהרים, הושקתה במים שכבר השתמשתם בהם בעבר שעברו טיהור ברמה גבוהה מאוד. כל זה מתאפשר בזכות מערכת טיהור השפכים של גוש דן - השפד"ן, שמפעילה איגודן (איגוד ערים לתשתיות איכות הסביבה). אז איך זה עובד ועד כמה זה תורם לסביבה ולמשק?

(צילום: שלומי כהן )

ממי ביוב למים צלולים

"אנחנו מקבלים את כל השפכים של גוש דן הכולל 2.5 מיליון איש", מספר אודי קרמר, ראש תחום פרויקטים באיגודן. "כשאני אומר שפכים, אני מתכוון לכל המים האפורים שמתקבלים, בין היתר, ממכונות כביסה, מדיחי כלים ודומיהם ולא רק מים מהמטבח, השירותים והמקלחות, כפי שהרוב חושבים. המים האלו מגיעים אלינו לאיגודן דרך 130 ק"מ של קווים ו-7 תחנות שאיבה מכל גוש דן ישירות לשפד"ן באזור ראשון לציון".

איך ולמה נולד הרעיון למחזר מים?

"בעבר כל הביוב של גוש דן נשפך לים, לצערנו הרב. בשלב מסויים כשהבינו שיש בעיה וזה יוצר זיהום חמור בים, החליטו להקים את מכון הטיהור – השפד"ן. לשם זורמים כל השפכים ושם הם עוברים תהליך מכני-ביולוגי לטיהור. אחרי שאנחנו מטפלים במים הם עוברים לחברת מקורות שמוליכה אותם מראשון לציון לשדות ההחדרה באזור גן יבנה, שם המים שוקעים ועוברים תהליך סינון קרקעי. לאחר מכן, המים עוברים לאקוויפר מתחת לקרקע ומשם שואבים אותם נקיים ומטוהרים, לצורכי חקלאות".

השפד"ן בימיו הראשונים

למים האלו יש שימושים נוספים?

"במים האלו משתמשים אך ורק לחקלאות. מדובר במים ברמה מאוד נקייה, כמעט באיכות של מי שתייה. אך יחד עם זאת, בגלל הקונוטציות הפסיכולוגיות וגם בגלל הוראות משרד הבריאות הוחלט שהמים ישמשו לחקלאות בלבד".

בכל זאת, השקייה במי ביוב זה לא קצת מרתיע?

קרמר מבהיר שאין כל חשש וגם אם בטעות מישהו שותה את המים, לא יקרה לו כלום. "המים עוברים בדיקות מעבדה כל הזמן. גם אצלנו וגם בחברת מקורות על בסיס שעתי ויומי עם דיווחים למשרד הבריאות".

בדיקות מעבדה של המים

"המים האלו הם מים נקיים ללא ריחות". מעיד אורי לוי, מנכ"ל משקי הדרום. לדבריו, "אם מעמידים מולם את מי הברז של מקורות, המים האלו יכולים להיראות אפילו יותר צלולים. זה מים שעוברים תהליך ניקוי רציני מאוד ולכן מגדלים בעזרתם את כל סוגי הגידולים בישראל: ירקות, תבואות, פרדסים, מטעים, כל גידול שהוא". 

לדברי לוי, פרויקט השפד"ן חסך למדינת ישראל המתייבשת שימוש מיותר במים שפירים (מי שתייה) וסייע לחקלאים בתקופות יובש ובצורת שפקדו את המדינה. "השפד"ן הציל בשנות התשעים את החקלאות בנגב שסבלה ממשברי מים חמורים. זה לא יתואר, איך שממצוקת מים כל כך גבוהה החלו להגיע מים יחסית בשפע, שמחליפים מי שתייה ופותחים מרחבים רבים להשקייה". 

הצלחת הפרויקט התפרסמה לא רק בישראל, כפי שמספר אודי קרמר: "מצוקת המים בארץ שדחפה אותנו לחפש פתרונות, בשילוב עם התפתחות הטכנולוגיה שמאפשרת זאת, הפכו את מדינת ישראל לאחת המובילות בתחום טיהור השפכים והתפלת המים בעולם. כל הזמן מגיעות אלינו משלחות על מנת ללמוד את הנושא".

כמה מים ממחזרים לחקלאות?

כ-70% מסך הגידולים בנגב מושקים במים ממוחזרים. מדובר ב-370 אלף קוב ביממה ובשנה זה 130 מיליון קוב. זאת כמות אדירה של מים".

״חקלאות כחול לבן היא לא רק סיסמה, אלא המשך המפעל הציוני הלכה למעשה" אומר ארנון גלעדי, יו״ר איגודן. "הנגב הינו אסם החקלאות של המדינה והוא ממשיך להתקיים ולצמוח, בין היתר, בגלל מי השפד״ן אשר מסייעים לחקלאים להוריד בצורה משמעותית את עלויות הייצור של הירקות אותם הם מגדלים״.

״השפד"ן הוא מהמפעלים המשמעותיים והחיוניים ביותר למדינת ישראל ומהווה דוגמא לחזון סביבתי יחד עם חזון כלכלי וחיבור לערכי הציונות", מסכם מזכ"ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור. "אין דבר יותר משמעותי ממים לנגב, להפרחת השממה, פיתוח החקלאות שמייצרת מזון לעם ישראל ולעולם כולו״.