מתמטיקה ומדעים, לא במקום ערכים

עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית הושקה על ידי משרד החינוך התכנית הלאומית להגברת בוגרי 5 יחידות לימוד במתמטיקה. לצידה פורסמו נתונים קשים על אודות הצניחה בתחום המתמטיקה בשנים האחרונות בקרב תלמידי ישראל וההשפעה הצפויה על כך למשק ולכלכלה הישראלית. מיד לאחר צאת התוכנית אל הדרך נשמעו קולות מסויגים לגביה שטענו שמערכת החינוך בישראל אינה צריכה להתמקד באספקת מהנדסים לכלכלה, אלא לעסוק בנושאים הקשורים לעולמם הפנימי והרוחני של התלמידים, לחוסנה ולערכיה של החברה הישראלית.

עוד דעות ב-ynet:

הם עושים אותנו ברברים

היד הקלה על המקלדת

20 שנה אחרי - חשבון הנפש הוא גם בתוכנו

לעצור את האלימות ולהניע את התקווה

אין עוררין על חשיבותם של נושאים אלה. עם זאת, לימודי המתמטיקה והמדעים הינם דווקא דוגמה לבעיה בעלת השלכות חברתיות רחבות מאוד, שיש להן השפעה על תחומי חיים נרחבים.

דומה כי ישנה הסכמה על כך שההיחלשות השיטתית של לימודי המדעים בעשור האחרון, במיוחד בפריפריה, היא ביטוי להעמקת הפערים בחברה הישראלית ולהיעדרה של מוביליות חברתית.

נער מהפריפריה, המסיים בהצטיינות לימודי הנדסה, מחשבים או מתמטיקה, פותח לעצמו שדה נרחב וגדול של אפשרויות מאתגרות, מקדמות ומתגמלות. קבוצה גדולה ואיכותית של בוגרים מצטיינים מהפריפריה שמוכשרים כמדענים, מהנדסים או מתכנתים, מאפשרים הצמחת ופיתוח תעשיות עתירות ידע, פתיחת והרחבת פארקים מדעיים או הקמת מכללות למדעים, באזור שבו גדלו. השקה של קריה טכנולוגית שכזו יכולה לשנות את כל הבטי החיים בעיירת הפיתוח הסמוכה - מגביית הארנונה דרך מניעת עזיבה והגירה של מיטב בניה האיכותיים והמשכילים והעלאת רמת ואיכות החיים בעיירה. כך, הצלחה של כמה עשרות תלמידים יכולה להשפיע על חייהם של אלפים. לימודי המתמטיקה אינם רק מענה לצורכי השוק הפרטי. הם מכשיר לסגירת פערים, למאבק בעוני ובאי-השוויון.

בנוסף, כפי שניתן לראות במדינות מפותחות אחרות, עידוד לימודי מדעים אינו בא "על חשבון" חינוך לערכים. בין המדינות המובילות בהישגים במתמטיקה ובמדעים ניתן למצוא דמוקרטיות סובלניות כמו יפן, קנדה והולנד, לצד מדינות בעלות מאפיינים שונים כמו סינגפור, פינלנד ואסטוניה. החינוך, מסתבר, אינו "משחק סכום אפס", שבו משיכת השמיכה לצד אחד (המדעים) מובילה לפער בצד אחר (ערכים). אם כבר, ההפך הוא הנכון - השקעה בתחום חינוכי אחד עשויה להוביל לתוצאות בכל החזיתות, מכיוון שהמפגש בין המורה לתלמיד הופך משמעותי ואפקטיבי יותר.

מעבר לכך, ללימודי המדעים השפעה עמוקה גם ברמה הלאומית. משמעות קריסת תעשיית ההיי-טק הישראלית, או בריחת חברות לחו"ל, תורגש בכל בית בישראל, ממש כפי שהתמוטטות ענפי ייצור מסורתיים בשנות השמונים פגעה במשק כולו.

התוכנית הלאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה מהווה דוגמה לניסיון ייחודי במערכת החינוך הישראלית, אליו נרתמו המגזר הפרטי, הציבורי והמגזר השלישי

 במטרה לחזק את החברה בהיבטים שונים ואשר עיקרם אינו "ייצור מהנדסים" לשוק הפרטי. היא מבקשת לתת מענה לדימוי הציבורי של לימודי המדעים, דרך מתן הזדמנות שווה באמצעות תגבור השעות בכיתות ועד לאפשרויות התעסוקה של בוגרי המדעים הישראליים. היא שמה דגש מיוחד על חיזוק הפריפריה והקהילות המוחלשות, זאת מתוך ראיה ארוכת טווח של צרכי החברה הישראלית כולה.

רבות היוזמות שיש לקדם ליצירת חברה אידיאלית, במקום לבקר אותן ראוי לתמוך בהן ולהביא לקידום יוזמות חברתיות נוספות שישפרו את פני החברה, מבלי לזנוח מענים נוספים שיש לטפל בהם לתיקון החברה. כך נוכל להתקדם בנחישות גדולה אל היעד הנכסף - מדינה וחברה צודקת ושוויונית יותר.

הכותב הוא מנכ"ל קרן רש"י, השותפה ביוזמת "5פי2" לחיזוק לימודי המתמטיקה בישראל