שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "דגל ישראל לא מונף ודגל פלסטין כן?"
    אחרי שנבחרת הג'ודו הופיעה ללא סממנים ישראלים באבו-דאבי, הספורטאים הישראלים הביעו דאגה רבה וכעס. גל נבו: "שערורייה. המדינות מחזיקות את האיגודים בכסף". קרויטר: "נוצר תקדים. הכבוד של המדינה נפגע". ואולי השינוי בכלל התחיל בסוף השבוע בכוויית?

    סוגיית השתתפותם של ספורטאים ישראלים בתחרויות במדינות ערב הגיעה בסוף השבוע האחרון לשיא מסוים עם הופעת נבחרת הג'ודו בגראנד סלאם אבו-דאבי ללא סממנים לאומיים.

     

    נבחרת ישראל בלי דגל - כל הידיעות:

     

    המקרה האחרון מצטרף לשורה של תקריות דומות. כניסתו של מישה זילברמן לאליפות העולם באינדונזיה התעכבה משמעותית. בסופו של דבר הוא אמנם קיבל את הוויזה המיוחלת, אבל דגל ישראל לא נתלה באולם התחרות.

     

    כך הוצגה ירדן ג'רבי באתר התחרות באבו-דאבי (צילום מסך)
    כך הוצגה ירדן ג'רבי באתר התחרות באבו-דאבי(צילום מסך)

     

    החודש, אחרי פארסה ארוכה ואשרת כניסה שניתנה תחילה ולאחר מכן בוטלה לבקשת איגוד השייט, בעקבות הנחיית השב"כ, נמנעה יציאתה של רוב נבחרת גלישת הרוח לאליפות העולם  בעומאן. הגולשת היחידה שהשתתפה בתחרות הייתה מעיין דוידוביץ', וגם היא כמו נבחרת הג'ודו, הופיעה שלא תחת הדגל הישראלי.

     

    התופעה הבעייתית עלולה רק להתרחב. רק בשנה הקרובה מתוכננות עוד 17 תחרויות בינלאומיות חשובות במדינות המפרץ. הבוקר, הנחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את יו"ר המועצה לביטחון לאומי לפעול לפיתרון בנושא. מנגד, חבר האופוזיציה, יואל רזבוזוב, יו"ר שדולת הספורט, לא חסך בביקורת מנתניהו עצמו והטיח בו את האשמה על המצב.

     

    "לי באופן אישי היה מאוד קשה להתמודד מול כל הגורמים. הם ידעו שהצעד הזה לא יתקבל יפה בארץ ובעולם. יחד עם זאת לאחר כל המאמצים שעשינו כדי להגיע, לא הייתה אופציה להגיד שאנחנו לא משתתפים", סיפר יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי, על תחושותיו ברגע שהבין כי הנבחרת תאלץ להתחרות ללא סממנים ישראלים.

     

    פונטי. "לא הייתה אפשרות שלא נופיע" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    פונטי. "לא הייתה אפשרות שלא נופיע"(צילום: אורן אהרוני)

     

    ריכטר: "לא להופיע? חייבים להופיע!"

    גם בקרב ספורטאים מחוץ לענף הג'ודו ישנה כמעט תמימות דעים לגבי ההחלטה להתחרות בכל מקרה. "לא להופיע? חייבים להופיע!", אמר הקלע האולימפי, סרגיי ריכטר, "אני מקווה שהוועד האולימפי יעשה לזה סוף. בלונדון ובבאקו, נאסר עלינו לשים דגלים בכפר האולימפי. זו הרגשה לא נעימה להיות יוצא דופן. צריך להיות זהירים, אסור לשכוח את הטבח במינכן, אבל הדגל שלנו חייב להופיע".

     

    "אני לא מאמין בלא להופיע, אבל אסור לעבור על זה בשתיקה", אמר הסייף מאור חטואל, "הפיתרון צריך לבוא ממקבלי ההחלטות. אני כבר לא זוכר מתי קיבלנו בגד עם הכיתוב ישראל, אולי במכביה בארץ... זו בושה וחרפה, אנחנו צריכים לקבל יחס שווה כמו כל מדינה אחרת".

     

    גם השחיין גל נבו נשמע מוטרד מאוד מהמצב הקיים: "זו פשוט שערורייה. כמו שהתאחדות השחייה העולמית התערבה בעבר כשהתחרינו באבו דאבי ובקטאר, כך כל איגוד צריך לדאוג שספורטאים ייכנסו לכל מקום עם הדגל שלהם. המדינות מחזיקות את האיגודים בכסף וזה פשוט ביזיון. הספורטאים משלמים מחיר. אסור להתפשר בעניין, בטח לא באליפות עולם או בתחרות קריטריון. זה אבסורד שאת הדגל שלנו לא מרימים ודגלים של מדינות שלא קיימות כמו פלסטין וקוסובו כן מרימים".

     

    גל נבו. "הספורטאים משלמים מחיר" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    גל נבו. "הספורטאים משלמים מחיר"(צילום: אורן אהרוני)

     

    הקופץ לגובה, דימה קרויטר: "היו כבר שתי תחרויות שספורטאים הופיעו בלי דגל וזה יצר תקדים. פתאום יגידו 'הנה אתם יכולים להופיע בלי דגל', מה שיוצא זה שהכבוד של המדינה נפגע, זה כואב. אתה בא ממדינה קטנה ורוצה להשוויץ ולהוכיח את היכולות שלך, אבל בלי הדגל, אתה כאילו לא מייצג אף מדינה. יש לנו אליפות עולם בדוחא ב-2019 ואני מקווה שהמצב הזה ייפתר. האיגוד צריך לטפל בזה כבר עכשיו, לא ייתכן שנופיע בלי דגל".

     

    הקופץ במוט לשעבר, אלכס אברבוך, קרא להתערבות של גורמים ממשלתיים: "דגל ישראל חייב להופיע בכל תחרות שאנחנו מופיעים בה. צריך לפתור את זה ברמה הדיפלומטית באמצעות שר החוץ ושרת התרבות והספורט".

     

    אברבוך גם נזכר במקרה פרטי מתחרות בה נופף בדגל הישראלי: "שאלו אותי למה אני עושה את זה, אמרו לי שיש משוגעים שיכולים להרוג אותי. בהתחלה זה קצת הפחיד אותי, אבל לא ויתרתי. תמיד הייתי גאה להניף את הדגל".

     

    ב-2010, הדגל הישראלי דווקא הונף בדוחא    (צילום: איגוד השחייה )

    ב-2010, הדגל הישראלי דווקא הונף בדוחא    (צילום: איגוד השחייה )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אירוע מכונן בכוויית?

    בעוד שבועיים וחצי אמורה השייטת אורן יעקב לצאת לאליפות העולם בעומאן בלייזר-רדיאל, שם יחולקו כרטיסים למשחקים האולימפיים בריו. כרגע נראה כי גם היא תיאלץ להתחרות ללא דגל ישראל.

     

    וזה לא מסתכם בכך כאמור, בסוף השנה הבאה תתקיים
    גם כן בעומאן, אליפות העולם בשייט לנוער בכל הדגמים, בטוניסיה תיערך אליפות העולם לנוער בהרמת משקולות ואם מסתכלים רחוק יותר אליפויות העולם בהתעמלות מכשירים (2018), אתלטיקה (2019) וכדורגל כמובן (2022) ייערכו כולן בקטאר.

     

    מי שמנסה למנוע הישנות מקרים כאלו, הוא חבר הוועד האולימפי הבינלאומי אלכס גלעדי, הפועל למציאת פיתרון קבוע למצב. כבר בסוף השבוע ראינו בשינוי מסוים כשהמעמד של אליפות אסיה בקליעה כתחרות קריטריון אולימפי בוטל בגלל שכוויית לא איפשרה למנהל התחרות הישראלי, יאיר דוידוביץ' להיכנס לשטחה.

     

    אלכס גלעדי. השינוי בדרך? (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    אלכס גלעדי. השינוי בדרך?(צילום: אורן אהרוני)

     

    "זהו אירוע מכונן לדעתי", אמר גלעדי, "הוא בא בעקבות החלטת הכינוס האולימפי שנערך בלוזאן לפני עשרה ימים. עדיין אין לנו מידע מדויק על מה שהתרחש באבו דאבי. האם היו אלה שלטונות הביטחון המקומיים שדרשו שהספורטאים להתחרות ללא זיהוי וללא דגל כדי להגן עליהם? האם זו הייתה דרישת האיגוד הבינלאומי? על כך יצטרך להגיב הוועד האולימפי הבינלאומי. אני ממליץ להמתין לשובה של המשלחת מאבו דאבי מחר כדי לברר את העובדות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים