שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נפל לבור ביוב ברמה"ש. הפיצוי: 1.4 מיליון ש'
    הביטוח הלאומי שילם פיצויי עתק לגבר שנפצע ברגלו כשהלך על מדרכה ברחוב קהילת וילנה בעיר. ביהמ"ש קבע שהאחריות מוטלת על העירייה
    גבר שהלך על מדרכה ברמת השרון דרך על מכסה מתכת של בור ביוב שנפתח בפתאומיות, נפל פנימה ונפצע ברגלו. הביטוח הלאומי שילם לו פיצויי עתק בסך של כ-1.4 מיליון שקל, ובהמשך קבע בית משפט השלום בתל אביב כי מי שאחראי לנזק היא העירייה, שחויבה להחזיר את הסכום מקופתה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    האירוע התרחש לפני כ-15 שנה. הנפגע, כיום בן 77, הלך ברחוב קהילת וילנה בעיר ודרך על מכסה של בור ביוב, שנפתח לפתע. הוא נפל לתוך הבור, נחבל בברך ושבר את רגלו השמאלית. ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה וקבע לו 30% נכות. הוא קיבל דמי פגיעה, מענק נכות וגמלה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל.

     

    ב-2006 פנה ביטוח לאומי לבית המשפט וביקש שיחייב את עיריית רמת השרון להשיב לו את הכספים הללו, כיוון שהיא אחראית ברשלנותה לנזקי הנפגע.

     

    ביטוח לאומי דיווח כי הכנסתו של הנפגע – יועץ מס במקצועו – ירדה משמעותית, ובנוסף, מאז התאונה הוא מתקשה לתפקד בעבודתו, הדורשת יציאות תכופות מחוץ למשרד וישיבה ממושכת. לפיכך הוא נאלץ לבקש מבנותיו להחליף אותו בניהול המשרד. בהתחשב בכך שהיה עצמאי, ביקש ביטוח לאומי לחשב את הפסדי השתכרותו עד לגיל 77.

     

    העירייה טענה מנגד שאם נגרמו לנפגע הפסדי שכר, יש לייחס אותם לגילו המתקדם ולמחלות מהן הוא הסובל – אפילפסיה ופרקינסון. היא הוסיפה שכניסת הבנות לניהול המשרד היא "מהלך טבעי וצפוי" שאינו קשור לתאונה. מכאן, לשיטתה, אין מקום לפצות אותו מעבר לגיל הפרישה המקובל אצל עצמאים – גיל 70. בנוסף ביקשה העירייה לייחס גם לאיש אחריות לנפילתו, מכיוון שלא נזהר.

     

    העירייה אחראית

    השופטת סיגל דומניץ דחתה את הטענה הזו מצד העירייה וקבעה כי היא האחראית הבלעדית לנזקיו של הנפגע. "על הנתבעת מוטלת החובה לוודא שמכסי הביוב המצויים בשטחה יהיו תקינים וסגורים היטב באופן שיאפשר לעוברי דרך ההולכים ברחובות בשטחה לדרוך עליהם בבטחה", כתבה בפסק הדין.

     

    עם זאת, השופטת הבהירה לביטוח לאומי שזכותו לתבוע מהעירייה להחזיר לו כספים ששילם לאדם שנפגע בתחומיה היא זכות מוגבלת, הכפופה לסכום הנזק והפיצויים שלהם זכאי הנפגע.

     

    באשר לנזקים קבעה השופטת שלתאונה הייתה השפעה לא מבוטלת על הירידה בהיקף העבודה של הנפגע, אך לא מצאה הצדקה לירידה החדה שלה טען ביטוח לאומי תוך שהפנתה לגילו ולבעיותיו הרפואיות. מכאן, העמידה השופטת את הנכות התפקודית של הנפגע על 24%, והחליטה לחשב את הפסדי השכר שלו עד לגיל 72.

     

    בהתאם העמידה השופטת דומניץ את נזקיו - בהם הפסדי שכר, עזרת צד שלישי וכאב וסבל - על 1.4 מיליון שקל, וזה מה שהעירייה תצטרך לשלם לביטוח לאומי, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% מסכום הנזק.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד מוטי ארד עוסק בתביעות נזקי גוף וביטוח
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים