שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "אני רק רוצה להוציא את זה"
    הפחד ממפגש פנים אל פנים של עוזר-נעזר יכול להיות כה עז עד כי יש הבוחרים להימנע מפניה לטיפול ונשארים עם מטען כבד של כאב ומצוקה. האינטרנט שובר מחסומים של זמן, מרחק וחשש מחשיפה ולפיכך עשוי להוות עבור רבים מקור אטרקטיבי לסיוע נפשי

    ע' בת ה- 19 פונה לער"ן באינטרנט במצוקה עזה, "עברתי rape" היא כותבת. בשלב זה, אפילו את המילה "אונס" היא לא מסוגלת לכתוב בעברית או לראות לנגד עיניה ובוודאי לא לשמוע את המילים בוקעות מפיה. במהלך צ'ט עם מתנדבת היא משתפת: "אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי להוריד את זה מעליי. בבקשה תעזרו לי. אני רק רוצה להוציא את זה. אני לא יכולה לספר לבד. אני צריכה שישאלו את השאלות המתאימות ואולי זה יותר מדי לבקש? אף פעם לא דיברתי על מה הלך שם, לא הייתי מסוגלת. הרבה יותר נוח לי באינטרנט. אם יש אנשים לידי אני פשוט מורידה את הדף".

     

    עוד בערוץ הדעות:

    איש ההפתעות מאתונה

    לא לגדל דור נוסף לאלימות

    "לייק" לאבא של פייסבוק

    1 מתוך 3 והשיירה עוברת

    סימפסון ומחירי הדירות

     

    בשנים האחרונות, גובר העיסוק ברשת כזירת האלימות החדשה של המאה ה-21. כניסת האינטרנט לחיינו, כסביבת תקשורת בין-אישית, הביאה לפתחנו מנה גדושה של סכנות, אך מנגד פתחה בפנינו גם אפשרויות אינספור ליצירת קשר אנושי בעל ערך.

     

    מאפייניו הייחודיים של האינטרנט כסביבת תקשורת בין-אישית הביאו להרחבת טווח האפשרויות לקבלת סיוע רגשי, לרבות בקרב נשים נפגעות אלימות, המתקשות לא פעם להתגבר על מחסומים חברתיים ונפשיים הכרוכים בפניה לעזרה.

     

    השוואה בין פניות נשים לער"ן, הנוגעות להתמודדות עם אלימות המופנית נגדן ופגיעות מיניות, מלמדת אותנו רבות על האפשרויות הגלומות באינטרנט כערוץ חשוב מאין כמותו בהגשת עזרה נפשית ראשונית בכלל, ולנשים נפגעות אלימות בפרט.

     

    פונות יותר דרך האינטרנט

    אחוז הפניות מנשים נפגעות אלימות הוא 1% בטלפון לעומת 6% באינטרנט. פער עצום זה מועצם פי כמה בפניות העוסקות בפגיעה מינית: בעוד 0.5% (חצי אחוז) מהפניות לסיוע בטלפון עוסקות בפגיעה מינית, 11% מהפניות באינטרנט ממוקדות בנושא זה, כלומר פי 22! הפניות לשירות המקוון מתאפיינות ברמה גבוהה יותר של חומרה לרבות דיכאון, חרדה ותגובות בעקבות אירוע טראומתי. בנוסף, שיעור הפניות האובדניות גבוה יותר באינטרנט (כ- 7% מסך הפניות) מאשר בטלפון (כ- 1.5% מסך הפניות).

     

    בקרב רבים קיימת רתיעה מפנייה אל מקורות מסורתיים של עזרה. הספרות המקצועית מציינת שכשני שלישים מבין הסובלים מבעיות רגשיות אינם פונים לעזרה. הסיבות העיקריות הן פסיכולוגיות, לרבות בושה, חשש מתיוג שלילי וחשש מאי שמירת סודיות כמו גם מסיבות הנוגעות למחסור בשירותי סיוע נגישים וזמינים.

     

    הפחד ממפגש פנים אל פנים של עוזר-נעזר יכול להיות כה עז עד כי יש הבוחרים להימנע מפניה לטיפול ונשארים עם מטען כבד של כאב ומצוקה. האינטרנט שובר מחסומים של זמן, מרחק וחשש מחשיפה ולפיכך עשוי להוות עבור רבים מקור אטרקטיבי לסיוע נפשי. מעגל הפונים והנעזרים בסביבה המקוונת כערוץ תמיכתי הולך ומתרחב, בשל התכונות הייחודיות שלה ובעיקר: האפשרות לשמור על אנונימיות מלאה, השימוש בשפה כתובה שמקדם פתיחות וחשיפה אישית בעלת ערך תרפויטי, היעדר מחסום המראה החיצוני והזמינות הגבוהה של קבלת העזרה. יתרונות משמעותיים אלו הופכים חיוניים ממש כאשר מדובר בנשים נפגעות אלימות ופגיעה מינית.

     

    המרחב המקוון, על מגוון ערוצי התקשורת שבו ומאפייניהם (דואר אלקטרוני, צ'אט, פורום, בלוג, רשתות חברתיות ועוד), מעניק לכל אחת את חופש הבחירה במדיום הסיוע, העונה בצורה הטובה ביותר על צרכיה.

     

    "אפקט הסרת עכבות"

    בתקשורת המקוונת באה לידי ביטוי תופעה שהוגדרה בספרות כ"אפקט הסרת עכבות", המתבטאת בהפחתת החסמים הקיימים בתקשורת פנים אל פנים ובנטייה הגוברת לביטוי רגשי.

     

    לאפקט הסרת העכבות יש שני פנים. מצד אחד, חיבור לצד האפל והתוקפני שבאדם, שעלול להתבטא באלימות מקוונת ומנגד, חיבור לצדדים אנושיים של חמלה ואמפתיה. אפקט הסרת העכבות הוא המאפשר נכונות ופתיחות לחשיפת רבדים עמוקים יותר בעולמו הרגשי של הפרט ובכך פועל בשירות תהליך הסיוע הנפשי.

     

    "לפני שפניתי אתמול לער"ן הייתי כל כך נואשת, כל כך חסרת תקווה. הגיעה לי כזאת עצבות שלא ידעתי אפילו להסביר מאיפה היא באה. הגעתי הביתה אחרי שכל הזמן חשבתי לי מחשבות על העולם. הייתי שקועה כל כך בתוך עצמי והתחלתי פשוט לבכות. רציתי לברוח מהעולם ולא היה לי לאן. דיברתי אתך בצ'ט ונתת לי הרגשה חופשית, פתחת לי את העיניים, נזכרתי שיש עולם מעבר לשחור הזה שבכיתי דרכו לפני חצי שעה ואיכשהו נרגעתי".

     

    במחקר שבחן עמדות כלפי פנייה לעזרה נמצא כי בין הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הנכונות לפנות לעזרה באינטרנט נמצאים שמירה על האנונימיות (לא רואים אותי, אני יכול להופיע בשם בדוי), היכולת לחזור ולקרוא את הכתוב והאפשרות לעזור לאחרים. במחקרים נוספים בעולם נמצא כי יתרון בולט של הסיוע באינטרנט הוא הביטחון הרגשי שמעניקה הסביבה המקוונת. הביטחון הרגשי, שהנו פועל יוצא של האלמוניות ברשת, מהווה פיצוי על היעדר מסרים לא מילוליים (מבט, אינטונציה, שפת גוף), הקיימים במפגש פנים אל פנים.

     

    הניסיון שהצטבר בעמותת ער"ן מלמד כי חלק מהפונים לשירות המקוון לא פנו קודם לכן לעזרה מקצועית
    וציינו שלולא האפשרות לשוחח בצ'אט, בפורום או במייל, לא היו פונים לעזרה כלל. שירות תמיכה נפשית מקוון הנו בעל ערך מובחן בהגברת הנכונות להיעזר, במניעה של החרפת בעיות רגשיות וגם בטיפול הראשוני בהן.

     

    "תמיד נורא נזהרתי עם מי שאני מכירה ותמיד נזהרתי לא לחשוף את הפרטים שלי למישהו מהאינטרנט, אבל פתאום פה אני יכולה לכתוב על כל מה שיושב לי על הלב. בלי צנזורה, בלי דין וחשבון, בלי שיהיה לי אכפת מי קורא את זה. והתגובות, כל כך כיף לקרוא אותן! טוב לדעת שיש מישהו שמזדהה ועוזר, וכיף לדעת שלמישהו אכפת. אז רק רציתי להגיד תודה שאתם כאן".

     

    ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, מרצה באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר "עוצמת ההקשבה" בהוצאת מטר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים