שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock
    הסכנה המוחשית שלא מטרידה אותנו
    בפריז תיפתח בשבוע הקרוב פסגה שבה ייחתם הסכם להפחתת הפליטות. גם נתניהו יהיה שם - אבל בטח יתמקד בטרור, באיראן ובסוריה. למה? כי אצלנו המנהיגים טרם השתכנעו בחשיבות המלחמה בזיהום ואיכות הסביבה לא מביאה בוחרים לקלפי

    "מזג האוויר השתגע", אמר לי השבוע חבר בשיחת חולין. פתאום הצפות במרכז וגשם שוטף של 90 מ"מ בשעה באשקלון, סופות חול שלא ראינו מזמן, ובטח בחורף יבוא שוב שלג ויחסום את ירושלים. אחר-כך הוא ניתח את נדידת העמים מאסיה ומאפריקה לאירופה, את איימת הטרור האיסלאמי שמכה בכל העולם ולא רק כאן ואת ההשפעות של האירועים בפריז על ישראל. כל אלה לא הצליחו להשכיח ממנו גם את יוקר המחיה, את מחירי הדיור שלא יורדים ואת המאבק החברתי המתחמם נגד מתווה הגז הטבעי.

     

    "מה אתה אומר?", הוא שאל.

     

    ההתחממות הגלובלית, אמרתי, וידעתי שמיד אקבל קיתונות של רותחין.

     

    "עוד פעם אתה, עם התיאוריות הקונספירטיביות הללו", הוא השיב. מספיק עם זה, אני לא מאמין, איך אנחנו הקטנים יכולים להשפיע על האקלים של כדור הארץ?

     

    בוא נעשה סדר, אמרתי. אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי, נכון? גם לא על כך שיש רעב, מלחמות ושינויים דמוגרפיים בעולם? אנחנו גם לא מתווכחים ששריפת דלקים לייצור חשמל ולהנעת כלי תחבורה ושתהליכים תעשייתיים פולטים מזהמים לאוויר? ואפילו לא על עליית מחירי הסחורות כמו חיטה, קקאו, קפה ויין, כתוצאה משינויי האקלים לצד הצריכה המוגברת של העולם המערבי שמובילה להררי אשפה?

     

    הכדור מתחמם ()
    הכדור מתחמם

     

    אני גם בטוח שאנחנו מסכימים שעדיף שהגז הטבעי שנמצא לחופי ישראל ישמש לייצור חשמל ויוביל לירידת מחירים במשק במקום שיימכר בחו"ל ויניב רווח גבוה רק ליזמים. אז עזוב אותך מההתחממות הגלובלית ומפליטות גזי חממה, השבתי. בסך הכל מדובר על הבריאות של כל אחד מאיתנו, על העתיד של ילדנו ועל העולם והמדינה שאנחנו רוצים לחיות בהם.

     

    המודעות בעולם

    תיאורית ההתחממות הגלובלית לוותה תמיד בטענות לקונספירציה. תחילה היו אלה קומץ של מדענים, שטענו שמדובר בתהליך טבעי ומחזורי ושכל המאבק כנגד ההתחממות משרת טהרני סביבה וחברה שמצאו סוף סוף דרך להפחיד את כולם בכדי לקדם רעיונות של צדק חברתי וסביבתי. אחר-כך היו אלה תעשיינים, מנהיגים ומובילי דעת קהל בעולם הקפיטליסטי, שנלחמו נגד שינויים ובעיקר חששו שיאבדו את המשאבים שעליהם הם שולטים. אבל המתנגדים המרכזיים לתיאוריית ההתחממות הגלובלית הם דווקא כל אחת ואחד מאיתנו. אחרי הכול הפחתת פליטות של גזי חממה כרוכה בהפחתה בייצור ובהפחתה בצריכה, והמשמעות היא שינוי הרגלים, ובוא נודה, אף אחד מאיתנו לא רוצה לצאת מהמקום הנוח והמוכר. לכן ההתחממות הגלובלית הפכה קרקע פורייה לתיאוריות קונספירציה שונות.

     

    זיהום אוויר בפריז בחודש מרס (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    זיהום אוויר בפריז בחודש מרס(צילום: EPA)

     

    העיסוק המדעי במדידת טמפרטורת כדור הארץ ובהשפעת ריכוז גזי החממה, בעיקר פחמן דו-חמצני ואדי מים, על הטמפרטורה על פני כדור הארץ החל כבר במאה ה-19. במהלך המאה ה-20 וביתר שאת משנות ה-60 של המאה הקודמת, הוצגו מודלים שונים הקושרים בין עליה בריכוז גזים שונים באטמוספרה לעלייה של הטמפרטורה על פני כדור הארץ. מודלים אלה גם חזו שעלית הטמפרטורה תימשך, כאשר בשנות ה-70 נטבע לראשונה המושג "התחממות גלובלית". אולם באותן שנים הדיון היה בעיקר בקרב קהילה מחקרית מצומצמת ולא הגיע לתקשורת, לנבחרי הציבור ולקהל הרחב. רק בסוף המאה ה-20 החלו גופים מקומיים ובינלאומיים לעסוק בנושא, ובשנת 1988, כשהחשש משינוים גלובליים החל לתפוס תאוצה, הוקם הפנל הבין לאומי לשינוי האקלים על ידי האומות המאוחדות.

     

    הסרט התיעודי "אמת מטרידה" בכיכובו של אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר, יצא בשנת 2006 והציב את הנושא בחזית התקשורת, ובשנת 2013 קבע הפנל הבין-לאומי לשינוי האקלים שקיימת סבירות של 95% שההתחממות הגלובלית היא תולדה של פעילות אנושית. מאז, נרשם בכל פעם שיא כזה או אחר של טמפרטורה או תופעות מזג אוויר קיצונית, ומוצגות תחזית קודרת על עתיד כדור הארץ.

     

    פרסומת נגד זיהום אוויר בסין

    פרסומת נגד זיהום אוויר בסין

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בשנים האחרונות עומד נושא ההתחממות הגלובלית על סדר היום של מרבית המדינות בעולם. כולן מחשבות פליטות גזי חממה, מכינות תוכניות לצמצום הפליטות ומשקיעות משאבים רבים בהתייעלות אנרגית, במעבר לאנרגיות ירוקות ובהטמעת טכנולוגיות קלינטק. אבל אצלנו, אמרתי לידידי, אצלנו המנהיגים טרם השתכנעו בחשיבות הנושא וממשיכים לגרור רגלים אחרי כל מדינות העולם המפותח ולמצוא תירוצים.

     

    איכות סביבה? את מי זה מעניין?

    אפשר לומר שאין לנו פריבילגיה לעסוק בדורות הבאים כשאנחנו נלחמים כל הזמן על חיינו, כשתקציב הביטחון מעל לכל. אבל מצד שני, בשביל מי אנחנו נלחמים אם לא בשביל הדורות הבאים? אבל אפשר להציע גם הסבר אחר. למשל שהמעבר לאנרגיה סולרית מחייב לעשות סדר בחברת חשמל, ושמעבר למשק מבוסס גז טבעי מחייב מתווה גז אחר, כזה שלא מתאימם לטייקונים. שהקמת ישובים חדשים, שמשמעה פגיעה בשטחים פתוחים והקמת תשתיות חדשות, נעשית משיקולים פוליטיים צרים, גם במחיר של פגיעה והחלשה של ישובים קיימים, ולא בראייה סביבתית או חברתית. אבל בוא נודה, סיכמתי.

     

    איכות הסביבה לא מאיימת על הקואליציה ולא מביאה בוחרים לקלפי. כרגע היא נתפסת רק כעלות ללא תועלת, ואם ישנה תועלת היא תגיע רק בעוד שנים רבות. למעשה, ידידי, אם אזרחי המדינה לא מתעניינים באיכות הסביבה למה שיעשו זאת נבחרי הציבור?

     

    ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייסע בתחילת השבוע הקרוב לפסגת האקלים בפריז, פסגה שבה אמורים לחתום על הסכם בינלאומי חדש ומחייב להפחתת פליטות. במסגרת הפסגה תציג כל מדינה את יעדי ההפחתה שלה ואת המהלכים שתבצע בכדי להגיע ליעדים אלה.

     

    גם ישראל תציג יעדים, לא שאפתניים במיוחד ולצערי כנראה גם כאלה שלא תטרח ליישם. וראש הממשלה, הוא ייפגש עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וישוחח איתו על המאבק בסוריה, יעסוק בטרור האסלאמי, איך אפשר שלא כשאתה מגיע לפריז בימים אלה, ידבר על איראן ועל הנאצים ועל עם הנצח. אבל אל תצפו ממנו לבשורות בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה בישראל.

     

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    הכדור ממשיך להתחמם
    צילום: רויטרס
    צילום: דוד גרינשפן
    פרופ' עדי וולפסון
    צילום: דוד גרינשפן
    מומלצים