מלכת הדראג הרימה: החתונה של נעמה ותומר
"אנשים מסביבנו כל הזמן אמרו שזה לא מתאים, שיהיו מבוגרים ושגבר שלבוש כמו אישה אינו יאה לחתונה. כמובן שלא הקשבתי להם וייתכן שדווקא בגלל זה עשיתי את זה, כי אפשר לחשוב מה כבר יהיה לא יאה! ועובדה - בסוף כולם רקדו ונהנו". חתונה אחת בשבוע
נעמה פלמון היא מסוג הבחורות שאם הן רוצות משהו – תהיו בטוחים שהן תדענה לקבל אותו. במקום ללכת להישרדות או למרוץ למיליון ולהילחם כל הדרך עד הפרס, היא בחרה להיכנס לאתר היכרויות של קיבוצניקים, ולתור אחר בחור שמגיע בעסקת חבילה עם סנדלי שורש וערכת קפה. למה? כי זה היה החלום שלה, ומי כמו נעמה תפעל כדי להגשים אותו. אז אחרי תקופה של שיטוטים באתר, היא הכירה לבסוף את תומר גרינברג, הקיבוצניק שהיא חיפשה כל הזמן הזה. ולמרות שהיא בכלל גדלה ביבנה, התחבולה הקטנה הייתה נסלחת מבחינת תומר והוא הגיב אליה בהומור. נעמה מספרת על ההתחלה של הקשר וסיפור האהבה שלה עם התנועה הקיבוצית:
"אני אמנם לא קיבוצניקית, אבל חיפשתי קיבוצניק אז נרשמתי לאתר היכרויות לקיבוצניקים, וכבר בדייט הראשון שנינו ידענו שתהיה חתונה. אחרי חצי שנה של קשר, תומר כרע ברך תחת עץ אלון במצפה בו אנחנו נהגנו ללכת לטייל או סתם לשבת עם בקבוק יין, והיום אנחנו חיים יחד בקיבוץ רגבים. תומר אחראי על גידולי האבוקדו בקיבוץ, ואני מעצבת שמלות ובעלת בוטיק לבגדי וינטאג' בשם 'הבוידעם'. אפילו רצינו שהחתונה תהיה בקיבוץ, אבל בסוף לא יצא".
הסיפור של הזוג המשיך להיות קצת לא שגרתי גם לקראת החתונה, כשנעמה רצתה שהתכנית האמנותית תכלול מופע דראג של הדראגיסטית סוזי בום. נעמה מספרת שהיה חשש קל מהתגובות של האורחים המסורתיים, אבל התגובות בחתונה עצמה הפתיעו לטובה: "רצינו משהו מיוחד לחתונה, שיהיה אחר", היא מודה.
"יש לי גם הרבה חברים מהקהילה, וכולם המליצו לי על המופע של סוזי. תומר בחיים שלו לא שמע על דראג, כי הוא קיבוצניק, הוא לא ידע בכלל מה זה, אבל הוא זרם. אנשים מסביבנו כל הזמן אמרו שזה לא מתאים, שיהיו מבוגרים, וגבר שלבוש כמו אישה אינו יאה לחתונה. כמובן שלא הקשבתי להם וייתכן שדווקא בגלל זה עשיתי את זה, כי אפשר לחשוב, מה כבר יהיה לא יאה! בסוף התגובות בחתונה היו מפתיעות לטובה, וכולם ללא יוצא מן הכלל, נהנו, רקדו והתלהבו".
בנוסף למופע המושקע, גם ההשתתפות הפעילה של צמד הכלבות של תומר דרשה הכנות מראש: "הלבשנו אותן בשמלות והחלטנו שהן ילוו את תומר לחופה. אחר כך הן היו במסיבה, ואפילו רקדו איתנו. כשחיפשנו גן אירועים ורב, ביקשנו שכולם יסכימו שהכלבות יהיו איתנו בחופה ובחתונה. זה היה התנאי שלנו".
גם בחירת הלבוש לחתונה הייתה מפתיעה ולא משהו שרואים בדרך כלל בחתונות. זה התחיל מבגד ים וחצאית שקופה שהכלה לבשה בצילומים שלפני החתונה, והמשיך בחליפת מכנסיים: "תמיד כשדמיינתי את החתונה שלי, דמיינתי שאני לובשת משהו כמו חליפה או מכנסיים", היא מספרת. "זה הרבה יותר מתאים לאופי שלי כי אני לא מרגישה בנוח בשמלה, בטח לא ארוכה, אני לא מתחברת לזה. בחופה לבשתי חצאית כי זה יותר מכבד ומיד אחר כך החלפתי למכנסיים. זה יותר אני. בצילומים של לפני החתונה לבשתי חצאית שקופה שרואים מתחת בגד ים, כי המחשבה בהתחלה הייתה לעשות מסיבת בריכה בחתונה, ונדלקתי על הרעיון".
אין חכם כבעל נסיון: הטיפים של נעמה ותומר
"אחרי שנפגשנו עם כמה וכמה מעצבי אירועים - הגענו להבנה שאף אחד לא יעשה את זה טוב ומושלם כמונו, ולכן עיצבנו את כל החתונה לבד. התפאורה, הקישוטים, מספרי השולחנות, סידורי הפרחים, סידור שולחנות, אקססוריז לבר ולרחבה, חופה - הכול עשינו במו ידינו. ואנחנו ממליצים על זה לכולם - העבודה המשותפת בארגון ועיצוב החתונה מקרבת, מועילה ומהנה ביותר כשעושים זאת יחד. מה גם שזה יוצא הרבה יותר זול מלשכור שירותי עיצוב. אך הכל כמובן בתנאי שיודעים מה ואיפה לקנות".
ומה תייעצי לכלות שבדרך?
"הטיפ שלי הוא לא לנסות להיות ולהראות כמו מישהי אחרת ביום החתונה שלכן. תישארו אתן - במיוחד במראה. לכלות יש נטייה לעשות חלה של שבת על הראש או להוסיף תוספות משיער סוסים כדי להראות כמו נסיכות. רק שבסופו של דבר, הן נראות כמו נסיכות מאבו-דאבי וזה לא נראה מציאותי".
ספקי החתונה
אולם: בריזה בטבע, בני ציון.
צילום: Sil.
מעצבת שמלה: חגית ויטמן- פישנדג.
איפור: ורד גני.
תכשיטים לכלה: קרן וולף.
עיצוב גרפי: ענבל קשיבצקי.
זר כלה: שושנ'ס.
פרחים: משתלת נירוונה - עין עירון.
עוד חתונות והשראה - בבלוג my day
לפנייה לכתב/ת 
