שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האתגר של ישראל: הסתה או חברה אזרחית?
    הסתה נגד הנשיא ראובן ריבלין או נגד ארגוני ופעילי שמאל, חייבת להידחות על הסף ולהיתקל בגינוי חריף

    כפי שאנו נוכחים בארצות-הברית בימים אלו ממש, כאשר הציבור חווה פגיעות וחוסר ביטחון, פוליטיקאים וגורמים דמגוגיים "משחקים" על הפחדים הללו ומציעים פתרונות, שלעתים קרובות הם אנטי-דמוקרטיים, ועתידים להחליש את החברה תחת שיחזקו אותה.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    דמוקרטיה בערבון מוגבל

    עזרו למצוא את המימון של אלע"ד

    מהגרים בתוכנו

    חוק שכולו גיהנום ביורוקרטי

    מי מפחד משוברים שתיקה?

     

    כך הם פני הדברים בישראל בימים האחרונים. במישור הפנימי, מדינת ישראל ניצבת אל מול גל טרור מתמשך נגד אזרחיה, שבמובנים מסוימים מפחיד יותר מן האינתיפאדות, נוכח טבען האקראי והאישי של המתקפות. במקביל, הולכים ומתרבים הקמפיינים האנטי-ישראליים ברחבי העולם. במצב דברים זה, חלק מן הישראלים בוחרים לפנות לפתרונות פשטניים, לרבות האשמת יריביהם הפוליטיים בבעיות הללו והתנהגות הגובלת בהסתה ומאיימת לחנוק את תרבות חופש הביטוי, שישראל גאה בה - ובצדק.

     

    תופעה זו מתבטאת בימים האחרונים במתקפות בלתי פוסקות על הנשיא ראובן ריבלין, בשל התעקשותו לפנות לכלל חלקיה וגווניה החברה הישראלית. הדבר בא לידי ביטוי גם בסרטון מכוער, מאת תנועת "אם תרצו", המסמן פעילי שמאל ישראלים כ"שתולים" ועושה להם דה-לגיטימציה, באקט שאין לכנותו אלא הסתה.

     לכך יש להוסיף גם הצעת חוק, שנועדה לאסור על עמותות וארגונים ללא מטרת רווח, שמקבלים מימון מממשלות זרות, לעמוד בקשר עם גופים ממשלתיים ועם צה"ל. כל אלו גם יחד, מהווים איום כבד משקל על המסורת הדמוקרטית האיתנה של מדינת ישראל.

     

    חשוב להבהיר: כאשר ארגון כמו "שוברים שתיקה" מפרסם בפורומים בינלאומיים עוולות שבוצעו לכאורה על-ידיי חיילים ישראלים, במקום שיעשה זאת בערוצים המשפטיים המקובלים לכך בתוך מדינת ישראל, הדבר מעלה בצדק את חמתם של הישראלים, אשר גאים בצה"ל ורואים בו כוח שמונע את השמדתה של מדינת ישראל בידי אויביה. זה הגיוני ומתבקש להעלות שאלות בנוגע לתפקיד הקונסטרוקטיבי שקבוצות כגון "שוברים שתיקה" ממלאות ולגבי מידת תרומתן לבידודה של ישראל בעולם.

     

    אף על פי כן, קיים קו ברור שאין מקום לחצותו. לאחרונה, למרבה הצער, נחצה הקו הזה שוב ושוב.

     

    20 שנה אחורה

    הנשיא ריבלין מסתמן כיעד מרכזי למתקפות. כבר בקיץ האחרון, כאשר גינה בתוקף את ההצתה בכפר דומא, זכה הנשיא למבול של גינויים במדיה החברתית, על כך שהשמיע את קולו, לרבות פרסום תמונותיו חובש כאפיה ולובש מדי נאצי. הסתה מסוג זה מזכירה את המתקפות שקדמו להתנקשות בראש הממשלה המנוח יצחק רבין לפני שני עשורים.

     

    לפני מספר ימים, השתתף הנשיא בוועידת "הארץ" בניו-יורק, שכללה בין היתר פאנל עם ארגון "שוברים שתיקה". הנשיא ריבלין, שנשא דברים בוועידה, ספג ביקורת חריפה מערוץ 20 הישראלי, שציין בדף הפייסבוק שלו כי: "אסור שהנשיא יירק בפניהם של החיילים" וכי השתתפותו באותה הוועדה עם 'שוברים שתיקה' היא "ביזוי של מוסד הנשיאות".

     

    הנשיא ריבלין עשה שימוש בבמה זו על מנת לעמוד על חשיבות ההידברות עם קבוצות שעליהן הוא חולק באופן עמוק. זהו עיקרון יסוד בפלורליזם המאפיין חברות פתוחות ואכן, הנשיא הביע בקול רם את טענותיו נגד ארגונים כמו "שוברים שתיקה", כפי שעשתה גם שרת המשפטים לשעבר, חברת הכנסת ציפי לבני.

     

    לא פחות מביש, במסגרת המאמץ לדה-לגיטימציה של ארגוני שמאל וחנק הביקורת מן הצד השמאלי של המפה, היה הווידאו שהופק על-ידי התנועה הימנית "אם תרצו". בסרטון מופיעים פעילי שמאל, המוצגים כקשורים ואחראים למתקפת טרור הדקירות המבוצעת על ידי פלסטינים.

     

    לארגונים שונים עומדת כל זכות להביע ביקורת כלפי פעילות פוליטית שמזיקה לדעתם ברמה הלאומית. אלא שטקטיקת ההפחדה הזו, המאשימה ארגוני שמאל בגל המתמשך של הטרור הפלסטיני, במטרה לעשות לארגונים הללו דה-לגיטימציה, היא צורת ביטוי פוגענית, הגולשת להסתה. בין אם נסכים או נחלוק על מעשיהם של אותם ארגוני השמאל - והליגה נגד השמצה אינה מסכימה בתוקף עם קבוצות כגון "שוברים שתיקה", אשר מסרבות להביא את פעולות צה"ל במסגרת הקשרן הכולל ומסרבות להכלילן במסגרת האטמוספירה והמצב בו בוצעו - האשמתם בתמיכה בטרור פלסטיני מהווה הוצאת דיבה והיא בלתי דמוקרטית ומסוכנת.

     

    הסתה מסוג זה, נגד הנשיא ראובן ריבלין או נגד ארגוני ופעילי שמאל, חייבת להידחות על הסף ולהיתקל בגינוי חריף. ישראל חוותה בעבר את התוצאה הטראגית האפשרית של הסתה מסוג זה. למרבה המזל, רבים הביעו את דעתם.

     

    יחד עם זאת, האחריות באשר לאופן שבו נוהגים בנושאים מורכבים ועדינים, במיוחד בשעה של פגיעות חברתית גדולה, מוטלת על כל חלקי החברה. ארגוני השמאל, המבקרים את מדיניותה של ישראל, זכאים לעשות זאת. אלא שעליהם להקדיש מחשבה גם להשפעה של הביקורות הללו על הישראלי הממוצע ועל כוחות שעוינים את ישראל ברחבי העולם.

     

    על מנת שחברה אזרחית תתפקד כראוי במדינה דמוקרטית, מתחייבת הגנה על זכויות האזרח.

     זכותו של אדם להביע דעה חייבת להיות מוגנת והביטחון של האזרחים שעושים כן חייב להיות מובטח ושמור. אם זכויות האזרח בישראל תצטמצמנה, ישראל עצמה תיפגע ותצטמצם.

     

    חיוני להכיר בכך שבכל חברה בעולם, ככל שגדלים חוסר הביטחון ותחושת הפגיעות של האזרחים, התמיכה הציבורית בזכויות אזרח מצטמצמת בהתאם וגוברות הקריאות להגן על ביטחון הציבור. בהקשר זה, ראוי בהחלט להזכיר את חוסנה המרשים של הדמוקרטיה הישראלית, אל מול האיומים הבלתי פוסקים מחוץ, שעמם מתמודדת המדינה מאז הקמתה.

     

    ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים