שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השאלה שתגרום לילדים לדבר ולספר
    רוצים לדעת איך עבר היום של הילדים שלכם? מה נשמע, איך היה או מה חדש יובילו בדרך כלל לתשובה קצרה כמו "בסדר". אז מה כן לשאול ואיך לפתח שיחה אמיתית וכנה?

    בשיתוף אסם

     

    מספרים על איזידור אייזק רבי, חתן פרס נובל לשנת 1944 בפיזיקה, שבאחת הפעמים כשהוא נשאל מדוע הפך למדען הוא הודה לאמא שלו על העניין. "אמא שלי," כך הוא סיפר "הפכה אותי למדען אפילו בלי לדעת שזה מה שהיא עושה. כל אמא אחרת היתה שואלת את הילד/ה שלה כשהם הגיעו הביתה: "למדתם משהו היום" אבל אמא שלי תמיד שאלה אותי שאלה אחרת. "איזי", היא היתה אומרת, "שאלת היום שאלה טובה?" תחשבו כמה זה פשוט וכמה זה מבריק.

     

    אתם מתיישבים לארוחת ערב ומאוד רוצים לדעת איך היה היום בבית ספר או בגן. יכול להיות ששאלתם כבר את הילד או הילדה שלכם איך היה היום או שעכשיו חזרתם הביתה, לארוחה עם כולם ועכשיו זה הזמן הראשון שפנוי לכם לדבר עם הילדים. אז אתם שואלים: איך היה היום בגן/בית ספר, אבל לילדים יש כמובן תכניות אחרות. השאלה איך היה היום בגן או בית ספר היא אחת השאלות הנפוצות ביותר שהורים שואלים ילדים. היא גם זוכה לאחד המענים הנפוצים והמתסכלים (את ההורים): "היה כיף".

     

    אתם רוצים לדעת פרטים: מה בדיוק היה? עם מי שיחקו? למה נניח, כבר יום שני ברציפות, הם לא אכלו את הסנדוויץ' הנפלא שהכנתם להם ועוד ועוד. אתם משוועים לתקשורת. והם עונים: "כיף".

      

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לשאול את השאלה הנכונה

    למה הם לא עונים לכם? יש המון סיבות שבתכלס מתוכן מעניינת אותי רק אחת. שאלתם שאלה לא טובה. אפילו משעממת. ולמה? כי היא לא דורשת מהם לחשוב. אין בה עניין. לפני כמה שנים התארחתי אצל אחי והוא סיפר לנו איך עבר עליו היום. את האחיין שלי אבל, השיחה הזו ממש לא עניינה. הוא רצה להבין כל מיני דברים על איך פועל החשמל. באיזשהו שלב אח שלי אמר לו, אבל תקשיב איך היה לי היום, זה ממש מעניין. ואחיין שלי לפתע החליט "לשתף" פעולה.

     

    פתאום הוא שאל:

    "אז מה עשית היום?"

    "ועם מי נפגשת?"

    "ומה אכלת לצהריים?"

    אחרי כל תשובה הוא הנהן ואמר בטון מאוד רציני: "אמממ... מאוד מעניין".

     

    הילד עשה לנו בית ספר. במקום להגיד שלא מעניין לו, הוא עשה לנו מה שאנשי חינוך קוראים לו "מודלינג". זה באמת היה משעמם. אני תמיד אומרת להורים כשהם באים אלי מתוסכלים שילדים לא מספרים להם איך היה בגן או בבית ספר להפסיק לשאול את השאלה הזו. היא לא מעניינת. במובנים מסוימים היא בכלל לא שאלה, ובגלל זה היא לא שאלה טובה (על זה עוד אכתוב כאן בפעם אחרת)

     

    כשאני רוצה שהילדים בגן יספרו לי איך היה מפגש פילוסופיה ואפילו מה היה במפגש פילוסופיה אני שואלת אותם שאלה אחרת. אני שואלת אותם אם חשבנו היום הרבה או מעט במפגש. ואז הם עונים: חשבנו הרבה כי (למשל: סיפרנו סיפור, שיחקנו משחק ושאלנו שאלות) או חשבנו מעט כי (קראנו סיפור מאוד מאוד קצר). עכשיו הם בעניין. עכשיו שאלתי שאלה טובה. ועכשיו אפשר להמשיך מכל מה שהם אמרו לשאול עוד, להתעניין, להפוך את הדיאלוג הקצר שנפתח לדיאלוג עשיר ומורכב.

     

    כדי להתחיל אני מציעה לכם את העצה הבאה: כשאתם/ן יושבים לשולחן לאכול ארוחת ערב תשאלו את הילדים שלכם אחת משתי שאלות: "שאלתם שאלה טובה היום בגן/בית ספר?" או "על מה חשבתם היום?" השאלות הפשוטות האלו יעשו את ההבדל ויפתחו עולם ומלואו.

     

    פילוסופיית ילדים - ככה תשאלו את השאלות

    פילוסופיה עם ילדים (או לילדים) היא גישה חינוכית שפותחה בארה"ב בסוף שנות ה-60 תחילת שנות ה-70 על ידי פרופ' מתיו ליפמן שהיה ראש החוג/מחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה ניו יורק.

     

    מתיו ליפמן סיפר כי מה שגרם לו לעזוב את החלקה לפילוסופיה ולהקים את המכון לקידום פילוסופיה לילדים ולכתוב תכנית לימודים בפילוסופיה היה תסכול. הסטודנטים שלו, כך הוא אמר, הגיעו לאוניברסיטה עם דעות מגובשות ובלי כל יכולת להסביר אותן. הוא החליט שאוניברסיטה היא גיל מאוחר מדי מכדי לשנות את יכולות החשיבה של הסטודנטים והחליט להתחיל בבי"ס. אחריו הגיעו אחרים והתחילו אפילו בגן – תחום העיסוק המרכזי שלי היום.

     

    מה שמניע אותי הוא לא תסכול אלא המפגש והדיאלוג עם ילדים. אני עוסקת בפילוסופיה עם ילדים בגילאי 3 עד 7 כי מצאתי את המקום ואת הגיל שבו חשיבה זה כיף. חשיבה שהיא לא כיף היא בשבילי לא מעניינת ולא פלא שהילדים אומרים לנו במקרה כזה שאנחנו חופרות.

     

    חשיבה שהיא כיף, כזאת שמשלבת סיפורים, משחק, דמיון ודיונים מרתקים עם ילדים היא הבסיס לאהבת חשיבה ולפילוסופיה. כשאני אומרת כיף, אני לא מתכוונת שחשיבה לא דורשת מאמץ, התמדה ואפילו עבודה קשה. ברור שבחשיבה מורכבת יש את כל זה. ברור ששאלות פילוסופיות שעוסקות בשאלות מהותיות וקיומיות מזמנות את כל זה. אבל כך גם קפיצה מתמשכת על טרמפולינה או כל ספורט אחר, וכך גם חדרי בריחה או חידות הגיון.

     

    וזה בעצם סוד הקסם של פילוסופיה עם ילדים. ליצור או לאפשר דיאלוג שמזמין שאלות מורכבות, שמאפשר מאמץ, התמדה – חשיבה – ויחד עם זה הוא מעניין ומרתק את הילדים. בשנה האחרונה אני מעבירה הרצאות וסדנאות להורים בדיוק בשביל זה: כדי שנבין איך לשוחח עם ילדים באופן מעניין, מסקרן ומורכב. כדי שנגלה איך לאפשר בינינו דיאלוג שבו שאלות ומחשבות של ילדים הן בסיס לקרבה, הנאה והרפתקה שלנו ביחד. שלא נוגדר כ"חפרנים", שנכיר מה רץ לילדים בראש, שנהיה שם בשבילם כדי לגלות יחד איתם את העולם או כשהם צריכים ורוצים לחשוב יחד איתנו על שאלות מורכבות על שיש להם על עצמם ועל העולם.

     

    הכותבת היא אשת חינוך, יוזמת ומפתחת תוכנית פילוסופיה בגני ילדים של תל-אביב יפו ומעבירה הרצאות וסדנאות להורים 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים