אם ניצחה במשפט: בן יקבל את שם משפחתה

חד-הורית שאבי בנה לא מקיים איתו קשר פנתה לביהמ"ש כדי להקל עליה את הקשר מול הרשויות. האב התנגד בטענה שהדבר לא מקובל אצל חרדים

מערכת PsakDinפורסם: 03.01.16 , 08:35

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגישה אם חד-הורית להוסיף שם משפחתה לשמו של בנה. האב התנגד בטענה שהדבר לא מקובל בעולם החרדי שאליו הוא משתייך, אך השופט מרדכי לוי קבע שמדובר בטובת הילד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כמה שנים קיימו השניים קשר רומנטי והאישה נכנסה להיריון. הגבר הכיר בתינוק כבנו, ולאחר הלידה נרשם כאביו במשרד הפנים. ב-2014 פנתה האישה באמצעות עו"ד מיכל אופיר לבית המשפט בבקשה שיאשר להוסיף לבנה גם את שם המשפחה השלה, על מנת להקל עליה את הקשר מול הרשויות ומוסדות החינוך.

תביעה

חוצפה: גרושה דרשה 70% מהרכוש - ונדחתה

עו"ד משה דן

בני זוג נפרדו אחרי שנתיים בלבד, אבל האישה דרשה כשני שליש מהנכסים והכסף, כולל פיצוי שקיבל בעלה על תאונה קשה. מה חשבה עליה השופטת?

חוצפה: גרושה דרשה 70% מהרכוש - ונדחתה

האב התנגד וטען באמצעות עו"ד שרונה תגר שהמהלך הזה יחבל ביחסים שלו עם בנו. הוא הוסיף כי שינוי כזה אינו מקובל בחברה החרדית שבה הוא חי, ושהאם מוזמנת להוסיף את שם המשפחה שלו לשלה. אלא שהאם התעקשה שהאב לא מקיים כל קשר עם הבן, לא מתעניין בו ואף לא משלם את מזונותיו.

תסקיר שהזמין בית המשפט אימת את דברי האם, שלפיהם האב לא לוקח חלק בחיי בנו. עם זאת, האם הוצגה בתסקיר כשתלטנית, והעובד הסוציאלי שערך אותו המליץ דווקא לדחות את בקשתה, שלטעמו תביא להגדלת שליטתה בחיי הילד, ועלולה להרחיק את האב עוד יותר.

באופן חריג, דעתו של העובד הסוציאלי לא התקבלה על השופט מרדכי לוי, שהחליט לדחות את המלצותיו.

השופט הסביר כי בדרך כלל נהוג לייחס משקל מכריע להמלצותיהם של העובדים הסוציאליים, אך עם זאת בית המשפט אינו "חותמת גומי" לחוות דעתם. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת שמתבסס בין היתר על ניסיון החיים ועל חשיבותו של עקרון העל של טובת הקטין.

במקרה הנוכחי, לדעתו של השופט לוי, האם הוכיחה שפעלה רבות לקירוב בין האב לבנו, ועשתה ניסיונות משמעותיים לבסס את היחסים ביניהם.

מכאן, הבהיר השופט כי לפי חוק השמות, ילד שנולד לאישה שאינה נשואה לאביו מקבל את שם משפחתה כברירת מחדל, כך שאין מניעה חוקית להוספת שם האם. הוא ציין שהתנגדות האב אינה מבוססת, ותהה כיצד טען מחד ששינוי שם המשפחה של בנו מנוגד לערכי החברה החרדית, ומאידך אינו מוטרד מכך שאישה שמעולם לא נישא לה תישא את שם משפחתו.

לבסוף הגיע השופט למסקנה שהוספת שם המשפחה של האם תשפיע לחיוב על זהות הקטין וקיבל את בקשתה. האב חויב בהוצאות משפט של 5,000 שקל.