יש סרט ישראלי באוסקר, והוא פלסטיני
באסיל חליל מנצרת יתמודד על האוסקר לסרט הקצר עם "אווה מריה" שביים בישראל בהשתתפות שחקנים מקומיים, ובו מפגש בין נזירות למתנחלים בשטחים. אז למה הסרט נרשם כפלסטיני? אל דאגה, המימון מחו"ל. "אמרו לי שאני משוגע, אבל רציתי לשנות בתקופה שקיצוניים מכתיבים את סדר היום"
עוד שנה עברה, ושוב אין נציג ישראלי באוסקר. הדרמה "באבא ג'ון" של יובל דלשד שזכתה בפרס אופיר אשתקד לא הצליחה לעבור את הסינון ולהתמודד על פרס הסרט הזר בטקס האוסקר הנוצץ, אליו יהיו נשואות עיני כל העולם ב-28 בפברואר. עוד שנת בצורת קולנועית. אבל רגע - כמעט בלי ששמנו לב, ברשימת המועמדים עליה הכריזה אתמול (ה') האקדמיה האמריקנית לקולנוע נכלל גם סרט ישראלי בשם "אווה מריה", שיתמודד על האוסקר לסרט הקצר - תחת פלסטין.
"אווה מריה" היא קומדיה דוברת עברית וערבית בת 15 דקות של הבמאי באסיל חליל, שנולד בנצרת. היא צולמה בישראל ועלילתה מתרחשת במנזר מבודד באמצע השטחים, שם מזמנות הנסיבות מפגש בין חמש הזירות שתקניות השוכנות בו לבין משפחת מתנחלים (זוג צעיר וזקנה נכה) שמכוניתם שבקה חיים בקרבת מקום. מכיוון שהשבת עוד רגע נכנסת, הם אינם יכולים לקרוא לעזרה בטלפון הנייד, ומבקשים לבלות את הסופ"ש במנזר - מה שמעורר לא מעט רגעים מוזרים, משעשעים וגם מתוחים בין הנזירות המחויבות לשתיקה לבין האורחים היהודים.
בהצהרת הבמאי שלו על "אווה מריה", מסביר חליל: "הנזירות שנראות בסרט חיות חיים שקטים תחת הכיבוש הצבאי הישראלי בגדה המערבית, ומנהלות אורח חיים דתי של בדידות ודממה. מצד שני יש לנו מתנחלים ישראלים שמייצגים את אחת הסיבות לכיבוש הזה, ובמקביל הם גם נמצאים 'תחת כיבוש' של האמונה הדתית החזקה שלהם וחוקיה. רציתי להדגיש את חוסר האמון ששתי הקבוצות חולקות אחת כלפי השניה, כמו גם את שיתוף הפעולה ותהליך הלמידה שהם משיגים בסופה של ההרפתקה הזו ולהראות שאפשר לפעול למטרה משותפת".
עכשיו כשהסרט מועמד לאוסקר, ההתרגשות בצוות של הסרט - המוגדר כקו-פרודוקציה של פלסטין, צרפת וגרמניה - רבה ביותר. "מעולם לא ציפיתי שהסרט הקטן שלנו יגיע רחוק כל כך", אומר חליל ל-ynet, "אני חסר מלים, מרומם ומאוד גאה בצוות שלנו. אני נלהב שהצלחנו להשיג כל כך הרבה עם כל כך מעט מקורות כספיים. בהתחלה כולם חשבו שאני משוגע לעשות קומדיה על נזירות ומתנחלים ישראלים, אבל רציתי לעשות סרט שיאתגר את הקונספציות השגויות שלנו, בתקופה בה קיצוניים מכתיבים את סדר היום. אני מודה ומעודד כשהאקדמיה מחבקת סרט כמו שלנו".
לאורך השנים חליל בן ה-35 היה שותף להפקות שונות בחו"ל וגם בישראל, ובין השאר גם נטל חלק ביצירת סרטה של סוהא עראף "וילה תומא" שעורר סערה ב-2014 לאחר שנוצר במימון ישראלי והוצג תחילה בפסטיבל ונציה כסרט פלסטיני (ולאחר מכן ללא שיוך לאומי). בניגוד לעראף, את המימון לצילומי "אווה מריה" חליל גייס בצרפת וגרמניה ונהנה גם מתמיכה מחברת הפקה פאן-ערבית הפועלת במצרים. כך הוקרן הסרט בפסטיבל קאן האחרון כקו-פרודוקציה פלסטינית-צרפתית-גרמנית, וכך גם הוא מוצג ברישומי האקדמיה האמריקנית לקולנוע באוסקר.
"היה כל כך קשה למצוא מימון לסרט הזה, לקח לי כמעט שלוש שנים כדי להרים את הפרויקט מהרצפה", סיפר לאחרונה חליל בראיון בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בדובאי, שם זכה בפרס הסרט הקצר, "הסרט לא מתאים לאף אג'נדה. הקרנות הבריטיות לא הסכימו לממן כי זה לא הסתדר עם הפרוצדורות שלהם, הקרנות הערביות כולן דחו אותי באופן מביש כי זה לא התאים לטעם שלהם, מה שהוא לא יהיה. רבים מהם פשוט אמרו: הבחור הזה חי על ענן. מה הוא חשב? זו קומדיה מטופשת". ובכן, בעזרת אלו שכן הסכימו לתמוך בצרפת ובגרמניה, עכשיו, הוא מגיע אל האוסקר.
למרות שאין פה כסף ישראלי, "אווה מריה" צולם כולו בארץ והוא דובר עברית בחלקו. בנוסף לכך שהבמאי הוא יליד ישראל, שחקני הסרט וצוותו גם הם אזרחי המדינה. את אב משפחת המתנחלים, משה, מגלם השחקן והבמאי שאדי סרור ("אנא ערבייה"), את אשתו, רחל, מגלמת מאיה קורן ואת אסתר הזקנה השחקנית הוותיקה רות פרחי ("סימה וקנין מכשפה", "החיים זה לא הכל", "מיתה טובה"). מצדן של הנזירות בולטות הודא אימאם הירושלמית כאם המנזר (היא הופיעה בסרט של האחים נאסר הפלסטינים "Degradé" שהוקרן בקאן), ומריה זרייק החיפאית שהתגלתה ב"וילה תומא". צלם הסרט הוא אריק מזרחי.
"בסרט אני מתמקד בכללים והמחויבויות האלה, שלפעמים מבודדים ואבסורדים, מונעים מכל אחת מהקבוצות הללו לתקשר למרות שהן חיות באותה חלקת ארץ", מספר חליל על המניעים שלו, "עם זאת, לפעמים, בעקבות נסיבות יוצאות מהכלל,
העולמות שלהם מתנגשים ומאלצים אותם להכיר באבסורד של החוקים הנוקשים שלהם ובסוף הם שוברים אותם - בין אם אלו חוקים פוליטיים או דתיים. הם חייבים לעבוד ביחד כדי להתגבר על המחלוקות אפילו לכמה שעות. במצבים האבסורדים הללו תמיד חיפשתי חומרים חדשים כי פה אתה מוצא סיפורי חיים עמוקים, אנושיים ופנטסטים".
בבחירתו כאחד מחמשת המועמדים לאוסקר בפרס הסרט הקצר, ממשיך "אווה מריה" את הרצף של יוצרים ישראלים בקטגוריה זאת לאחר ש"איה" של עודד בינון ומיכל ברזיס היה מועמד בשנה שעברה. מולו ניצבים "Everything Will Be Okay", של פטריק פולראת הגרמני, "Shok" של ג'יימי דונוהיו הבריטי, "Stutter" של בנג'מין קלירי האירי, ו"Day One" של הנרי יוז, חייל אמריקני לשעבר, ששב לאפגניסטן הפעם כבמאי כדי לספר סיפורה של מתרגמת מקומית במשבר. יש לציין כי בניגוד לקטגוריית הסרט הזר, המועמדים בסרט הקצר אינם נשלחים מטעם המדינה, ואינם מייצגים אותה.
