הבדיקה בהריון שהרסה את הספונטניות בחיי

היום התחיל להישבר לי מההריון. "צריך להתחיל אינסולין", הודיע הרופא והוסיף - "זה לא כזה נורא". "בטח", שיחקתי אותה גיבורה. "בהריון הקודם גם הזרקתי, אין לי בעיה עם אינסולין". כשיצאתי מחדרו של הרופא התחילו לזלוג דמעות בלי שליטה, שבעה חודשי הריון עברו עלי בלי דמעות הריוניות, והנה כאן נשברתי.

עוד על הריון ולידה:

- תוכנית לידה: איך מכינים ולמה היא חשובה?

- כמה את באמת צריכה לעלות בהריון?

- מה קורה לאברים הפנימיים של האישה במהלך ההריון?

כותבי הסיסמאות של קופות החולים נורא אוהבים לספר ש״הריון זה לא מחלה״, אבל כשאת מגלה לראשונה בחייך את המילה סוכרת אי שם באמצע מסע תשעת החודשים הגם ככה מטלטל, גם אם את לא רוצה להרגיש חולה, הרפואה כבר לא תתן לך להרגיש יותר בריאה, לפחות עד לאחר הלידה.

גלוקומטר, סטיקים, דוקרנים, דיאטנית, מוניטור, מרפאת הריון בסיכון, תפריט סוכרת, חייבת פחמימות, מעט פחמימות, תנסי לחשב פחמימות, גם בחלב יש סוכר, עד כוס אורז ביום, אסור, לא מומלץ, עדיף להימנע – כל אלו הן מילים ואמירות, ברשימה עגומה ומצומצמת, שנכנסו לחיי ברגע ארור באמצע ההריון הראשון, אחרי יום של בדיקת העמסת סוכר מייגעת, וחזרו לחיי עכשיו, באמצע השליש האחרון של ההריון השני.

נעמה גיבורי קולסקו: "מילים נפוצות - אסור ולא מומלץ"

מחשבת וסופרת כל היום

בשבוע 24 נשלחת כל אישה הרה לבצע בדיקת העמסת סוכר 50 גרם. במידה ותוצאות הבדיקה גבוהות מהרף שנקבע, תישלח להעמסת סוכר 100 גרם. העמסת סוכר 100 גרם היא שם חלופי לשטן - לוקחים לך בדיקת דם ומיד לאחריה את שותה כוס קטנה של מים בהם מומסים 100 גרם סוכר ענבים.

כל מי שמצליחה לעבור את הבדיקה בלי להקיא היא לא פחות מגיבורה (אני עשיתי שתיים כאלה בהריון השני, שוקלת להירשם להישרדות). מרגע שסיימת לשתות מצפות לך שלוש בדיקות דם, אחת כל שעה. מספיקות שתי תוצאות גבוהות מהרף שנקבע על מנת להכריע כי יש לך סוכרת הריון, ואז הטירוף מתחיל.

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

את נשלחת לקבוע תורים לדיאטנית הריון, הערכת משקל ומרפאת הריון בסיכון. הדיאטנית תתאים לך תפריט אליו תצטרכי להיצמד מרגע זה ועד ללידה. התפריט מצמצם דרמטית את הדברים שמותר להכניס לפה וגם מגביל בכמויות, אבל החלק שמבחינתי הוא הקשה ביותר הוא קיבעון הלו"ז – יש לאכול בין 6-7 ארוחות ביממה במרווחים של שעתיים עד שלוש בין ארוחה אחת לבאה אחריה.

את מוצאת את עצמך מחשבת, סופרת ובודקת מה כבר אכלת היום ומה נשאר לך לאכול בארוחה הבאה. כמובן לא שוכחת לבדוק בכל ארוחה מהי כמות הפחמימות, ומהם המרכיבים שהכנסת לתוכה ולא לשכוח לוודא שאין שם גרגר סוכר. הספונטניות נמחקת מחייך לחלוטין. לא יכולה לצאת למסעדה באופן בלתי מתוכנן, מתקשה מאוד לזרום עם חברה שרוצה ללכת לנשנש משהו, ואפילו לצאת לעבודה בלי להכין לך תיק אוכל כבד ומחושב היטב זה בלתי אפשרי.

הכול צריך להיות מתוכנן ומדוד

פיתויים בכל מקום

במקביל לתפריט החדש את מתבקשת לרכוש גלוקומטר – מכשיר למדידת רמות סוכר, ולו מוצרים נלווים שמחליפים כמה פעמים ביום כך שעד סוף ההריון את נדרשת להוציא סכומי כסף בלתי מבוטלים על "מוצרי סוכרת" וזה עוד לפני שהכניסו אותך למשטר אינסולין. עם מכשיר הגלוקומטר את דוקרת את עצמך בין 4-8 פעמים ביום (כל יום) כדי לבדוק את רמת הסוכר בדם.

במידה ותפריט הדיאטה לא מצליח לאזן ותוצאות הבדיקות גבוהות, יקבעו במרפאת הריון בסיכון כי עליך להתחיל להזריק אינסולין ואז העסק מסתבך ומתייקר. הזריקה אומנם לא כואבת (לא לי בכל אופן) אבל התסכול שמתלווה לחוסר ההצלחה של התרופה לשפר את המצב, לפעמים לא משנה לאיזה מינונים הגעת, הוא שמלבה את תחושת המשבר.

לאלה נלווים חששות, מההשלכות של המחלה, הרצון הגם ככה עצום להגן ולשמור על העובר שברחם, וההימנעות הגם ככה לא פשוטה ממאכלים ומשתייה שיש לכל אישה בהריון. בנוסף, העמידה מול פיתויים שפתאום נראה שיש בכל מקום, אם זו קוביית שוקולד שמוצעת לך ממישהו עם כוונות טובות או מנת ההמבורגר שבן זוגך אוכל מולך בתאבון או בופה מתוקים מושלם באירוע שאת מצטערת שהגעת אליו בכלל.

ויש גם את ההתמודדות מול החברה, את מוזמנת לארוחת ערב אצל חברים שכל כך טרחו לקראתך ונאלצת לבשר להם ששום דבר מהפסטות והפיצה שיש על השולחן לא חוקי בתפריט החדש שלך ותצטרכי להסתפק בסלט. "אה יש ברוטב לסלט סילאן? לא חשוב אני אשב בחושך...". ובעבודה את נאלצת לעצור ישיבה כדי לצאת להזריק או לבדוק סוכר, ולהסביר לכולם כל הזמן על המצב החדש ומה הוא דורש ממך ולתכנן ולתכנן ולתכנן, כל הזמן לתכנן איך יראה היום, מה תאכלי ומתי.

סוף טוב

ואחרי שהכול נאמר וכי אני לא רואה בעצמי טיפוס קוטר או נגטיבי, למדתי למצוא גם זוויות חיוביות בסוכרת המאתגרת הזאת. בראש ובראשונה היא מכניסה ערכי בריאות תזונתיים לחיים, בזכות המצב הסכרתי למדתי הרבה על מה ואיך נכון להכניס לגוף, כיצד להתייחס לרכיבים וערכים תזונתיים ומה כדאי ולא כדאי שיהיה בתפריט.

לא פחות חשוב מכך, התפריט המצומצם והבריא מסייע לי לשמור על המשקל – מרגע שמוציאים מכלל אפשרות את כל הפיתויים אפשר באמת להצליח להימנע מעליה מוגזמת ולא ליפול לקלישאת ההריונית הזללנית.

בהריון הראשון הפסקתי לספור אחרי 24 קילו, לשני נכנסתי כבר בידיעה שלשם לא אגיע הפעם. עוד דבר שמסייע לי בהריון הנוכחי ולא היה בקודם זה חברות בקבוצת פייסבוק של סוכרת הריון שמציפה בעצות ופתרונות למצב המאתגר. מדובר באחת מקבוצות האמהות הכי תומכת ומפרגנת שיש ואני חברה בלא מעט קבוצות, חבל שלא הכרתי אותה בהריון הקודם.

ויש גם סוף טוב, נקודת אור מתוקה בקצה המנהרה והיא מה שקרה מיד לאחר שילדתי את בתי הבכורה (אגב, ילדה מתוקה באופן יוצא דופן). ניגשה אלי האחות במחלקת יולדות, הסבירה שחשוב שאוכל, והמליצה על שוקולד. "אבל יש לה סוכרת הריון", אמא שלי מגוננת. "אבל היא כבר לא בהריון", הסבירה האחות. "עכשיו מותר לה".

אז נכון שאף אחד לא מעודד השתוללות של סוכריות מיד אחרי שיילדת (בכל זאת יש לך נטייה לסכרתיות), אבל כן מתייחסים לסוכרת הריון כאל מחלה שמתחילה במהלך חודשי ההריון ומסתיימת יחד איתו – ואז החגיגה היא כפולה, כשאת אוחזת בכדור השוקולד המתוק-מתוק ביד אחת ובתינוק מתוק-מתוק בשניה וצריכה להחליט במה לנגוס קודם.