שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מחוברים": להתמכר לחיים עצמם
    היא לא מוכרת מגניבוּת, וגם לא סוחרת בקוליות או בכריזמה - "מחוברים", שחזרה לעונה שביעית, עוסקת בחשיפה. גם הפעם הדמויות שלה מפתות להציץ לחייהן ולהתמכר לסיפורים שלהן
    ציפי רומנו דוחקת בבת הזוג שלה, רימה, ללכת לרופא. היא לא מבינה למה רימה משהה את טיפולי הפוריות שנועדו לעבר אותה, אחרי שרומנו כבר תרמה את שלה למכסת הילודה המשפחתית, רומיאו. רימה רוצה זמן לחשוב, אבל על רומנו זה לא מקובל. "אני רוצה שנעשה ילדים!" היא נוהמת על רימה ואני מתכווצת בכסא. רומנו היא לא טיפוס קל לעיכול, האמיתות המנחות שלה לקוחות מספר הקלישאות הגדול – צריך לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון וכולי וכולי – והיא מדקלמת אותן ביאוש יבש, אבל אני עדיין סקרנית לראות לאן זה יתפתח.

     

    ביקורות טלווזייה נוספות:

    "האחיות המוצלחות שלי": מחליקה בגרון

    "סברי מרנן": מה מצחיק בזה?  

    "המסע המופלא של אהרוני וגידי": זוג מנצח

     

    ניר פרידמן הוא קלישאה על גבריות. מתנהל בסרט הפרטי שלו שבו הוא קאובוי נונשלנט וחסר מחויבות בזמן שאשתו ושתי הבנות שלו דחוסות במושב האחורי של חייו ומנסות להסתדר בלעדיו. ניר הוא המחובר אבל הפלוס שלו – אשתו, שחר – היא הצלע המעניינת מבין שניהם. טל טלמון, הצטלמה לתפקיד בסרט של דובר קוסאשווילי, "זוג יונים", וקיבלה ממנו ביקורת מקצועית ועניינית על החזרה שעשתה בעירום: "את סקסית בטירוף" ו"הזין של אסף אמר הכל". טלמון שמחה על הפידבק שמחה ילדותית. בהיותה מלוהקת על תקן הרווקה שמשתוקקת לזוגיות בריאה אבל נמשכת לגברים הלא נכונים, זה רק הגיוני שהיא מסתפקת בזה.

     

    "מחוברים". במה לחיים (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    "מחוברים". במה לחיים(צילום: אוהד רומנו)
     

    "מחוברים פלוס" חזרה לעונה שביעית (אתמול, א' 20:15, ב- 3 HOT) ודבר אחד ברור אחרי ככה וככה שנות ריאליטי אינטנסיבי, דחוס ודוחף-גבולות: כולנו הפנמנו את החומר הנלמד. כולנו יודעים למה לצפות מהצד הזה של המצלמה ומה מצופה מאיתנו להביא כשאנחנו בצד השני. וזה כנראה הדבר הגדול הבא שיאתגר את הז'אנר, חוץ מטיפוסים כמו שי חי: איך לחמוק מהציפיות האלה כדי שלא נרגיש שהמציאות שמגישים לנו על מצע ריאליטי היא בעצם עוד הצגה.

     

    בעולם שכולו מצלמה, רוב האנשים כבר מגיבים מתוך המסכה שלהם – בין אם זה בפאסון כמו פרידמן ובין אם בכתישה עצמית רגשנית כמו טלמון – ויותר ויותר קשה לגעת במקום הנדיר הזה שנקרא אותנטיות. העונה הקודמת התחילה טוב אבל נתקעה באמצע ודשדשה במקום, כי מתברר שזה שאתה בנאדם מעניין זה לא מספיק, צריך שגם יקרו לך דברים מעניינים. מצד שני "מחוברים" היא פורמט הרבה פחות אכזרי מ"האח הגדול" למשל, שבו התסריט כמעט תמיד מבוסס על קונפליקט וכצופה אתה מתבקש בנימוס לבחור צד ולדבוק בו. "מחוברים" נותנת פלטפורמה שוויונית, כולם שווים בפני הצופה וכולם יכולים לצאת טוב, ומי שירצה לתת את עצמו יקבל במה מלאה למורכבות של חייו (והם תמיד מורכבים), בלי שיצטרך לדרוס אף אחד מהמחוברים האחרים בדרך.

     

    ציפי רומנו ובת זוגה. לא קלה לעיכול (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    ציפי רומנו ובת זוגה. לא קלה לעיכול(צילום: אוהד רומנו)
     

    היא לא מוכרת מגניבוּת. היא גם לא סוחרת בקוליות או בכריזמה. כל אלה יכולים להחזיק אולי שניים שלושה פרקים וזהו.
    "מחוברים" מוכרת חשיפה. היא מוכרת התקלפות. היא מוכרת פגיעות. הייתי שמחה לדעת מה עובר למחוברים בראש ברגעים בהם הם בוחרים ללחוץ על כפתור ה ON במצלמה שלהם. האנשים שהפורמט עובד לטובתם שמשלבים שני אלמנטים קטלניים בריאליטי: מודעות עצמית והתפשטות. ליאור דיין היה כזה. דנה ספקטור היתה כזו. חנוך דאום היה כזה, ואלה האנשים שההשתתפות ב"מחוברים" עשתה להם (ולקריירה שלהם בהתאם) רק טוב. אלה שעושים את זה בלי מודעות עצמית מהפנטים גם הם, אבל יותר כמו תאונת דרכים ופחות כמו חבר לדרך.

     

    אצל רוב הדמויות בעונה הזו הדילמות די ברורות – תומר ירוחם מרגיש לא ממוצה בקבוצה שלו, בית"ר ירושלים; דנה פאן לוזון – אשתו של מאמן הכדורגל גיא לוזון, והדמות הנוגעת ללב והפחות מתאמצת מכולן – נקרעת בין הרצון שלה למימוש לבין הקריירה של בעלה; הסיפור של אורן ברזילי מ"מופע הארנבות של ד"ר קספר" פחות ברור. אין ספק שהבנאדם נושא די שריטות לעונה שלמה, אבל הקונפליקט הראשי שלו לא מגובש ובהתאם הסיפור שלו מתקשה להמריא. לכל הסיפורים יש פוטנציאל להפוך לחומר ממכר, ואם להתמכר, אז למה לא לחיים עצמם?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים