שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "האחיות המוצלחות שלי": מחליקה בגרון

    בחלקים מסוימים "האחיות המוצלחות שלי" מתישה, בחלקים אחרים היא מצחיקה ואפילו נועזת, ובשום שלב היא לא "סדרה נשית" כמו שנרמז לנו. לא נורא בהתחשב במה שקרה ל"בנות"

    אז בואו נפתח את זה. מהי בעצם סדרה נשית? מה זה "קול נשי"? אני הופכת חשדנית כשאני נתקלת בהגדרה הזאת. היא מייד גורמת לי לתהות על אותם מאפיינים חמקמקים של הנשיות שהופכים סדרה נשית לכזאת. אולי בעקבות תחושה פנימית שהמין הנשי מורכב, ובכן, מבני אדם, שהם יצורים מגוונים למדי. סדרות "נשיות" מוצלחות הן בדרך כלל סדרות שבהן הנשים מקבלות אפיון ייחודי ועמוק כדמויות אנושיות, בלי קשר לעובדת היותן נשים. הן פשוט סיפור מעניין. על נשים.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "סברי מרנן": מה מצחיק בזה?

    "המסע המופלא של אהרוני וגידי": זוג מנצח 

    "בית הקלפים": הקרב על הבית

     

    תהיה מה שתהיה משמעות הביטוי, "האחיות המוצלחות שלי" (שעלתה אתמול, 22:00 ב- yes comedy אבל מרתון בינג' שלה כבר שודר בערוץ יום קודם) אולי שווקה כסדרה נשית, אבל היא לא חשודה ככזאת, לא מהצד של הסטריאוטיפ ולא מהצד של אבחנות העומק. היא אמנם נכתבה על ידי נשים – גלית חוגי ונועה ארנברג, שתיהן חברות בגילדת ההומור החדש - ושלוש הכוכבות שלה הן נשים – טס השילוני, דנה אברהם-סמו ונלי תגר, אבל לא הן ולא הסיטואציות שהן מתמודדות איתן מתכתבות עם מאפיין ייחודי של המין הנשי, להוציא כמובן את העובדה שקצת קשה לחיות במערכת יחסים לסבית כשאתה גבר.

     

     

    יותר מזה, מאחר שכל אחת מהן בלתי נסבלת בדרכה (נטלי נמלטת מכל דבר שמריח מאחריות, אורית מתהדרת באידיאליזם שהיא מתקשה להחיל על עצמה ומור היא מיצג של דכדכת אדישה, אבל לפחות יש לה סוג של מודעות עצמית), די בטוח שאם הכותבים היו גברים, הם לא היו יוצאים מזה נקי. אז לא נשי ולא קול של דור, אבל מצד שני "בנות" היתה שתיהן, ותראו לאן היא הידרדרה.

     

    אז מה כן? "האחיות המוצלחות שלי" היא המקבילה הטלוויזיונית של צ'יק ליט, ז'אנר ספרותי שהגיבורות שלו הן נשים. הנשים האלו מתמודדות עם דילמות רלוונטיות אבל לא-משמעותיות-מדי מכדי להעיק. כשהוא במיטבו הוא כתוב מצוין, שנון, מהנה מאוד ועם תובנות קלילות על החיים. אפשר לגמוע אותו בלי עצירות והוא לא משאיר משקעים, לטוב ולרע.

     

    קאסט מצוין. כוכבות "האחיות המוצלחות שלי" (צילום: אלעד רובין) (צילום: אלעד רובין)
    קאסט מצוין. כוכבות "האחיות המוצלחות שלי"(צילום: אלעד רובין)
     

    "האחיות המוצלחות שלי" היא לא סדרה אחידה. בחלקים מסוימים היא שוקעת לכתיבה סטנדאפיסטית על חשבון דיאלוגים טבעיים, לפעמים היא מתישה בפולחן רגעי-המבוכה שלה והדמויות לא באמת מתקדמות לשום מקום (התחושה היא שבכל פרק קורה להן אותו הדבר). בחלקים אחרים (בעיקר בחצי השני של העונה) היא מצחיקה, מחליקה בקלות בגרון, נועזת בדרכה (עכוזים וציצים ודילדו, כן, אבל בהגשה מרעננת ולא כזאת שנועדה לזעזע) ומנוסחת בחן עדכני ("מה אתה, הגיא פינס של הלא-מעניינים?" מטיחה נטלי בקולגה).

     

    בשלושת הפרקים האחרונים "האחיות המוצלחות שלי" מבשילה פתאום לנתיב דרמטי, ואלה הפרקים המוצלחים יותר בעונה למרות הסוף המאולץ למדי. מה שכן, לזכותה יאמר שהיא נהנית לכל אורכה מאיכות הפקה ומשחק מצוינים של כל הקאסט (תיקי דיין היא הדובדבן, גל תורן בתפקיד מבעית שאי אפשר להתעלם ממנו) ומבימוי תומך של גורי אלפי, ועוד מאפשרת לנו להרגיש הכי נטפליקס ולצרוך עונה שלמה ממש כמו אצל הגדולים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד רובין
    "האחיות המוצלחות שלי"
    צילום: אלעד רובין
    לאתר ההטבות
    מומלצים