שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיבה להפסקת השכירות: הדירה שימשה לזנות
    קוסמטיקאית שכרה דירה בר"ג והפעילה בה קלניקה. עד מהרה היא גילתה לטענתה מה היה השימוש הקודם בנכס וביקשה מביהמ"ש לבטל את החוזה
    בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה קוסמטיקאית שהפעילה קליניקה ברמת גן נגד בעלת הנכס, בטענה שזו לא גילתה לה על שני "פגמים" משמעותיים לפני החתימה על חוזה השכירות: הראשון שהדירה שימשה לזנות לפני, והשני שהחצר הפכה למשתנה ציבורית עבור בעלי העסקים הסמוכים.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התובעת, קוסמטיקאית במקצועה, שכרה ב-2010 דירת חדר ברמת גן לצורך הפעלת הקליניקה שלה. באמצע התקופה היא ביטלה את ההסכם וטענה בפני בעלת הדירה שגברים רבים פוקדים את המקום כדי לחפש את הדיירת הקודמת שעסקה בזנות, ושחצר הנכס משמשת "משתנה ציבורית" לבעלי העסקים הסמוכים.

     

    המשכירה לא הגיבה ולכן האישה תבעה אותה בדרישה שתשיב לה את דמי השכירות ותפצה אותה על הפסדים ועגמת נפש בסך כולל של 142 אלף שקל. היא טענה שהעובדה שהמקום שימש דירת זנות גרם לה וללקוחותיה מבוכה רבה תוך פגיעה בשמה הטוב ובפרנסתה. לדבריה, בעלת הדירה הייתה מודעת לשני הפגמים אך לא גילתה לה.

     

    בעלת הנכס טענה מנגד שהקוסמטיקאית מנסה להשליך עליה את כישלונה המסחרי בטענות מופרכות. לדבריה השוכרת לא הוכיחה את טענותיה ביחס לדיירת הקודמת, ולה עצמה ממילא אין יכולת לשלוט בצרכים של עוברי אורח.

     

    השופטת נאוה ברוורמן הדגישה כי על התובעת מוטל הנטל להוכיח את גרסתה בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" והיא לא עמדה בנטל זה. היא לא זימנה עד כלשהו מטעמה להוכחת טענתה כי הדיירת הקודמת עסקה בזנות, אף שבקלות יכלה לקרוא לאחד מלקוחותיה.

     

    בנוסף, הקוסמטיקאית העידה בדיון שבעלת הדירה "אמרה לה שהדיירת הקודמת הייתה זונה", אך לא ציינה פרט מהותי זה בתצהיר שהגישה. לפיכך העדיפה השופטת את עדות בעלת הנכס שלפיה הדיירת הקודמת לא התגוררה בנכס אלא עבדה שם כקוסמטיקאית והיו לה בעל ושתי בנות קטנות.

     

    התובעת גם לא הביאה כל הוכחה לטענה שהחצר שימשה "משתנה ציבורית" ולדברי השופטת תמוה הדבר כיצד היא עצמה לא הבחינה בריח השתן החריף קודם לשכירת הנכס.

     

    השופטת הדגישה כי מכיוון שהתובעת לא הוכיחה את טענותיה מובן שלא ניתן לייחס לנתבעת חוסר תום לב והסתרת פרטים מהותיים בהתנהלות מולה. כמו כן, על פי ההסכם התובעת ראתה מראש את הנכס והחצר ומצאה אותם מתאימים לצרכיה ומשכך אין לה אלא להתלונן על עצמה שחתמה עליו.

     

    בשל כל זאת דחתה השופטת את התביעה וחייבה את הקוסמטיקאית בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל. הקביעה מצטרפת לשורת פסקי דין הקובעים כי החובה לנהל משא ומתן בתום לב חלה על שני הצדדים לעסקה. מצד אחד על המשכיר לגלות פרטים מהותיים או לדווח על פגמים נסתרים, ומצד שני על השוכר חלה החובה לבדוק את כל הנתונים בטרם החתימה על ההסכם.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
    • עו"ד גילה פרין עוסקת בדיני מקרקעין
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים