שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    השפעות החרם על ישראל? צניחה ביצוא הקוסמטיקה
    בשנת 2015% נרשמה נסיגה של כ-10% בענף הקוסמטיקה הישראלי. כך עולה מנתונים שפרסמה היום התאחדות התעשיינים. לפי הנתונים, אשתקד עמד היצוא על כ-546 מיליון דולר - צניחה של 63 מיליון דולר לעומת 2014. אך עם זאת נרשמת נקודת אור - יצוא הקוסמטיקה לאסיה זינק בשיעור של 14%

    בשנת 2015% נרשמה נסיגה של כ-10% בענף הקוסמטיקה הישראלי. כך עולה מנתונים שפרסמה היום התאחדות התעשיינים. לפי הנתונים, אשתקד עמד היצוע על כ-546 מיליון דולר - צניחה של 63 מיליון דולר לעומת 2014, אז עמד היצוא בענף על כ-609 מיליון דולר.

     

    ההזדמנות הישראלית באסיה - יצוא קוסמטיקה

     

    הנתונים ממסתמכים על ניתוח שערך משרד האוצר לנתוני הלמ”ס. הם הוצגו בסיור שערכה ההתאחדות במפעלי קוסמטיקה ישראליים באזור המרכז. מנהל איגוד מוצרי הצריכה והבנייה, המנהל את ענף הקוסמטיקה בהתאחדות התעשיינים, עדי שאולי, אמר כי עיקר הנסיגה נגרמה בשל קשיים רגולטורים מצד משרדי הממשלה ופערי מטבע.

     

    מחזור פעילות הקוסמטיקה בישראל - כ-4 מיליארד שקל

    תעשיית התמרוקים בישראל כוללת כ-80 מפעלים, רובם רובם קטנים ובינוניים, המעסיקים כ-10 אלף עובדים באופן ישיר ועקיף. מחזור הפעילות השנתי מוערך בכ-4 מיליארד שקל, כאשר כ-50% מהייצור מופנה לייצוא. חלק מהמפעלים מייצאים ליותר מ-70 מדינות בעולם, והרווח הנקי של כלל התעשייה מוערך בכ-5%-2% מהמחזור.

     חברת פאר פארם. יצרנית קוסמטיקה (צילום: התאחדות התעשיינים) (צילום: התאחדות התעשיינים)
    חברת פאר פארם. יצרנית קוסמטיקה(צילום: התאחדות התעשיינים)

    עיקר הצניחה ביצוא הייתה למדינות מזרח אירופה ורוסיה, בהיקף של כ-40%, מ-73 מיליון דולר בשנת 2014, ל-44 מיליון דולר בשנת 2015. כמו כן הייתה צניחה של כ-31% ביצוא הקוסמטיקה למדינות האיחוד האירופי, מ-250 מיליון דולר בשנת 2014 ל-218 מיליון דולר אתשקד.

     

    לצד זאת, נרשמה צמיחה ביצוא ליבשת אסיה בשיעור של 14%, מ-67 מיליון דולר בשנת 2014, ל-76 מיליון דולר בשנת 2015. עוד עולה מנתוני ההתאחדות כי עיקר יצוא הקוסמטיקה הישראלית בשנת 2015, הופנה בעיקר למדינות האיחוד האירופי (40%), צפון אמריקה (31%), אסיה (14%), ולמדינות המתפתחות - מרכז ודרום אמריקה, אפריקה ושאר העולם (7%).

     

    שער הדולר השפיע על הירידה ביצוא

    שאולי ציין כי “הייצוא שלנו קטן בשנה האחרונה מכמה סיבות, ראשית המשבר ברוסיה שגרר נפילה קשה בתעשיה הישראלית, אבל הצלחנו למצוא שווקים חדשים כמו אסיה, אפריקה ומדינות אחרות שאיזנו את הירידה. בנוסף הוא הושפע משער הדולר הנמוך, עלויות הייצור הגבוהות בארץ כתוצאה מעלויות חשמל ארנונה ומים שהביאו לשחיקה של 2%-5% ברוויחיות, וכן נטל הרגולציה של משרדי הממשלה השונים. היום, הזמן שלוקח לקבל רישיון לייצא תמרוק עומד על בין חצי שנה לשנה עד קבלת כל האישורים - כותוצאה נפגעת עונתיות המוצרים וההגעה שלהם לשווקים”.

    חברת ספא קוסמטיקס (צילום: התאחדות התעשיינים) (צילום: התאחדות התעשיינים)
    חברת ספא קוסמטיקס(צילום: התאחדות התעשיינים)

    שאולי הוסיף כי מזה עשור שהם עובדים על קידום תקנות שיאפשרו להפחית את נטל הרגולציה, בשיתוף עם ח”כ מירב בן ארי (כולנו). הוא מקווה כי אלו יובאו לאישור הכנסת כבר במושב הקרוב, באמצע חודש מאי. “אנחנו עובדים על חקיקת תקנות רוקחים, לאחר שנים רבות של עבודה משותפת עם משרד הבריאות, במטרה להביא את אותן בהקדם האפשרי לאישור הכנסת”, הסביר.

     

    “סוגיית פטור מרישיון עבור תמרוק מיועד ליצוא אשר אינו נמכר בשוק המקומי עתידה להיפתר עם אישור התקנות, שמאמצות את הרגולציה האירופית בתמרוקים ותכליתה יישור קו הרגולציה האירופית בתמרוקים. התעשיינים רואים בחקיקה זו הזדמנות לעבוד בתיאום עם המדינות המתקדמות בעולם. אני מקווה שבכך יגיעו המכשולים לסיומים וב-2017 נוכל לצאת לצמיחה.

     

    השפעות החרם על מוצרים משיראל מורגשות אף הם לדבריו - אבל זניחות באופן יחסי ומורגשות בעיקר בשוליים. הוא מוסיף כי המוצרים הישראליים מאוד מבוקשים בעולם. “יש פה תעוזה ולמזלנו הציבור בעולם חושק בנו. משקיעים המון במו”פ ובמוצרים חדשניים, ובזירוז תהליכים שמאפשרים למוצר להגיע מהמפעל למדף בארה”ב בזמן הקצר ביותר. אבל נטל הרגולציה מקשה להיבא לצמיחה ואף יותר גרוע - מביא לנסיגה. אנחנו מקווים שמשרד רה”מ, שחרט על דגלו את הפחתת נטל הרגולציה, יטפל בזה. אנחנו שואפים לאחידות - שיהיה משרד אחד שנפנה אליו, בלי סתירות ובלי עיכובים”.

     

    "לא יתכן כל משרד וכל פקיד יבקש משהו אחר"

    בביקור במפעל "פאר פארם", הדגים הבעלים חביב פאר את הקשיים עימם מתמודדים בשגרה המפעלים בתחום. “לקוח שלנו מאירופה שלח דוגמה של קרם ידיים כדי שנעשה לה ריח מסוים, אבל לא יכלנו לשחרר אותה כי לא היה רישיון ממשרד הבריאות. רק אחרי שהתעסקנו בזה במשך שבוע והפעלנו את ההתאחדות הצלחנו לשחרר את הדוגמה הפשוטה הזו. אנחנו עובדים בשגרה מול 10 רגולטורים, בהם כיבוי אש, משטרה, איכות הסביבה, תאגידי המים, משרד הבריאות ועוד. כל רגולטור מגיע עם דרישות סותרות ואין תאום בין המשרדים. צריך לייצר אחידות, לא יתכן כל משרד וכל פקיד יבקש משהו אחר. אנחנו מקווים שיאמצו את הרגולציה האירופאית שמאפשרת ליצרנים לעבוד לפי תקנים קבועים מראש.

     

    חברת "פאר פארם” הוקמה ב-1991, וכיום מייצרת מספר מותגים, כגון "אנדריאה מילנו", "Frulatte", "ספא פארמה" ו- "ארגני קאר". בסדרת המוצרים של המפעל מעל 7,000 פריטים, המיוצאים לכ- 20 מדינות. ביניהן: ארה"ב, קוריאה, סין, שוודיה, פולין, צרפת, הונג-קונג, סינגפור, דנמרק, גרמניה, אוקראינה, רומניה ועוד. מפעל החברה ממוקם בפארק אפק בראש העין ומעסיק כ-80 עובדים.

     

    הבעלים מספר על מסחור קשה בידיים עובדות, עובדה שהיתה בין הגורמים שהניעו את החברה לפעול לקליטת עובדים מהמגזר החרדי בחצי השנה האחרונה שכללו הקמת בית כנסת במתחם. כיום מעסיקה החברה כ-11 עובדים מהמגזר החרדי ומספקת להם הקלות מבחנית זמני תפילה.

     

    95% - לייצוא

    הבעלים של מפעל "ספא קוסמטיקס” באזור התעשיה בלוד, סיפר כי 95% מהמכירות מתבצעות לחו”ל. החברה הקומה בשנת 1988 על ידי הבעלים יקי שקלרש ואישתו, ליאור, שהגיעה ממקימי המותג נקה 7 ואף היתה הדוגמנית הראשונה של החברה, כבר שהיתה כבת 7. החברה מעסיקה כיום 36 עובדים ומייצרת מעל 80 מותגים, הכוללים כ- 700 פריטים, ומייצאת בעיקר לצפון אמריקה לרשתות ארציות, אנגליה, פולין, גרמניה, הונג קונג, וסין. היקף המכירות שלה על פי הבעלים עומד על מיליוני דולרים.

     

    שקלרש מספר כי המצר הראשון שהם עשו היה המוצר הראשון סבון בוץ קשיח מים המלח - ובהמשך היו בראשונים לייצר שמפו נוזלי מבוץ של ים המלח. בהתחלה הוא מכר מעט לחנויות בישראל, אבל במהרבה עברו לייצוא. “השוק בארץ מאוד רווי בארץ ולכן התרכזנו בייצוא”, הוא מסביר. “באופן זה לא היינו חשופים לתנודות הכלכליות ולמשברים במדינת ישראל”.

     

    בני הזוג שקלרש מתגאים כי כל העיצובים וייצור נעשה בארץ. “כל המעצבים הם ישראלים וכמעט כל היצרנים של הקרטונים, הפלסטיק, הבקבוקים, הבישום למצורים וכו - מיוצרים בישראל. זה לא תמיד כלכלי, אבל הכל מתוך תודעה פטריוטית ישראלית”, מספרת ליאור.

     

    יקי מוסיף כי"ענף הקוסמטיקה בישראל מתפתח, אבל ישנם חסמים ממשלתיים גדולים מאוד המונעים את צמיחת היצוא ורגולציה שיוצרת אצלנו עומס עבודה אדיר. לדוגמה בעוד באירופה מספיק לעשות התאמה ורישום מוצרים, בישראל צריך לשלם אגרה עבור כל מוצר ומוצר. היינו רוצים שגם בישראל יאומץ התקן האירופאי במלואו”.

     

    "בכל העולם מעריכים מאוד את מוצרי הקוסמטיקה הישראליים"

    הסיור האחרון נערך במפעל "א. משי” באזור התעשייה בבת ים, המייצר את המותג "מון פלאטין”. המפעל הוקם בשנת 1994 על ידי שלושה אחים בני משפחת מזרחי וכיום כוללת סדרת המוצרים שלו מעל 600 פריטים המיוצאים לכ-50 מדינות. ביניהן: ארה"ב איטליה, ספרד, בלארוס, רוסיה, גואטמאלה, אקוודור, מקסיקו, קנדה, קפריסין, יוון, ליתואניה, סלובקיה, צ'כיה ועוד.

     

    “התחלנו כשלושה אחים עם סוג של פנטזיה - מפעל של 120 מ”ר, בתעשיה שלא הכרנו”, מספר הבעלים, ירמיהו מזרחי. “התחלנו בייצור שמפו ובשלב מסוים גדלנו, ראשית למוצרים של ים המלח וובהמשך למוצרי שיער למספרות. כשהחלטנו להתחרות בתחום של מותגי השיער ופנינו למספרות חשבו שאנחנו הזויים, אבל נכון להיום אנחנו נוגעים ב-80% מהשוק הישראלי ונותנים פייט לחברות בינלאומיות”.

     

    אשתקד פקד אסון את העסק המשפחתי כשהאח הצעיר ארז, הלך לעולמו בשל מחלה קשה. “כשארז חלה הבנו שאנחנו הולכים למאבק קשה, שלצערנו הכריע אותנו”, מספר הבעלים, ירמיהו מזרחי. “ארז היה אחד הכוחות המניעים של נושא הייצוא, הוא ידע להגשים את זה. הוא היה קודם כל איש של עם ישראל וארץ ישראל, ואחרי זה כל השאר, אדם מאוד דעתן, מאמין וחזק, שעזר לנו המון בפריצות דרך בהרבה נקודות בעולם”.

     

    מזרחי מספר כי הם כ-70% מהתוצרת שלהם מיועדת לייצוא וכי הם מיצאים ל-53. מדינות השפעות החרם על תוצרת ישראלית מורגשות, אבל במידה. “כקונספט, אנחנו מסרבים לעסקאות כשמבקשים מאיתנו להוריד את שם היצרן או המדינה”, הוא מספר. “יש גלים ותקופות שהמוצרים פחות אהודים. אין בעיות בארה”ב, הבעיה יותר באירופה. באנגליה אנחנו עובדים בצורה מדהימה. בצרפת ההשפעות מורגשות אבל אנחנו עובדים שם. בשווקים של המזרח כמו סין וקוריאה המוצרים הישראליים נחשבים לגורו בתחום”.

     

    מזרחי מוסיף כי "בכל העולם מעריכים מאוד את מוצרי הקוסמטיקה הישראליים, בפרט בתחום מוצרי טיפוח השיער, שם אנחנו יוצרים פריצות דרך של ממש. עם זאת, הרגולציה הממשלתית מקשה מאוד על התעשייה להתקדם. הייתי רוצה שהממשלה תתחיל להעניק יותר תמיכה וכלי סיוע לתעשיית הקוסמטיקה, כך שנוכל לייצא יותר לחו"ל. נשמח לעזרה הן במענקים ועזרה בתערוכות בחו"ל והן בצמצום הרגולציה הנדרשת ליצוא לחו"ל".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "השפעות החרם על ישראל? צניחה ביצוא הקוסמטיקה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים